Migdal Oz on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations Chapter 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אין הולכין בחקות כו' עד מן העמים. כל זה מובן בפשטי הכתובים והוא מוזכר אות באות בספרי ובדברי הנביאים ופקדתי על כל הלובשים מלבוש נכרי (צפניה א׳:ח׳) ובתוספתא דשבת פ"ו:
לא ילבש במלבוש עד כדרך שהן עושין. בספרי גם שם מוזכר כל דבר וענין במקומו:
ולא יבנה מקומות עד לוקה: כתב הראב"ד ז"ל איני יודע מהו זה כדרך שהן עושין עכ"ל: ואני אומר כי דעת רמז"ל כדרך שאמרו לענין פנים לא יעשה אדם בית תבנית היכל כו' כך לא יעשה כחקות העובדי כוכבים כדירתן כדמותן וצורותן. ולבי אומר לי שעכ"פ מצאן או בקבלה היתה לו ואנכי לא ידעתי והואיל ויצא מפי קדוש אין להקל ראש:
מי שהיה מסתפר וכו' עד ידו. פרק אין מעמידין (דף כ"ט) :
ישראל שהיה קרוב למלכות כו' עד שהן עושין. סוף מסכת סוטה (דף מ"ט) ובתענית:
אין מנחשין כו' עד יפגענו רמאי. פרק ארבע מיתות (דף ס"ה) וספרא וספרי ובפרק קמא דשבת בתוספתא:
וכן אלו ששומעין צפצוף עד כמו תרנגול. פרק במה אשה (דף ס"ז) ותוספתא ובספרי:
וכן המשים סימנים לעצמו עד לוקה. פרק גיד הנשה (דף צ"ה) : כתב הראב"ד ז"ל זה שבוש גדול וכו' מפקי פולסא דנורא לאפיה עכ"ל: ואני אומר שרבותינו בעלי התוספות ז"ל שתירצו פ' גיד הנשה (דף צ"ה) כל דבר הקשה על ר"מ ז"ל בשמעתין דהעלמת עין דנחיש רב ואמר מברא אתא לאפאי יומא טבא לגו ומסיק דלא אכיל רב משום דנחיש ומקשי דידיה אדידיה והאמר רב כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש כלומר והרי לא אמר אי אתי לאפאי אזילנא ואי לא לא אזילנא והקשו ז"ל היאך ניחש אליעזר הא אמרינן פרק ד' מיתות כי נחוש הוא מהמצות האמורות בפרשת כשוף שבן נח מוזהר עליהן ותירצו ז"ל שלא נתן לה הצמידים עד שנתברר לו ואע"ג דכתיב ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב וכו' והדר כתיב ויאמר בת מי את מ"מ אין מוקדם ומאוחר בתורה וכן מוכיח ספורו ללבן ובתואל ואע"פ שרש"י ז"ל לא פירש כן ועל יהונתן בן שאול תירצו דבלא"ה היה עולה ולזרז נושא כליו אמר כן ולא ימס לבבו וכן מוכיח מה שאמר אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט ובזה נתרצו כל דברי רבינו משה ז"ל ודקדוק לשונו ולשון התוספות אחד הוא כד"ן:
מי שאומר דירה זו עד מותר: כתב הראב"ד ז"ל אף זה שאמרו כו'. אחר שהוחזקו שלש פעמים עכ"ל: ואני אומר כי גם זה פרק גיד הנשה ובההיא שמעתא הוא מסודר ולגבי מלתיה דרב דמיירי באיסור והיתר דגרס לאלתר רב בדיק במברא ושמואל בדיק בספרא ורבי יוחנן בדיק בינוקא וסמוך לזה תניא ר"ש בן יוחאי אומר בית וכו' אלמא באיסור והיתר נאמרו כדברי ר"מ ז"ל וכד"ן:
אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי (דף ס"ה) :
ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות (דף ס"ד) בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:
אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות (דף ס"ה ס"ו) והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:
מי שנשכו עקרב כו' עד דעתו עליו. פ' חלק (דף ק"א) :
הלוחש על המכה עד ה"ז מותר. בסנהדרין פ' חלק ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ"א) ובשבועות ריש פרק ידיעות הטומאה (דף ט"ו) והביאה רב אלפס ז"ל בהל' פ"ק דברכות:
איזהו דורש כו' עד כפי מאמרו לוקה. פ' ד' מיתות (דף ס"ה) ובספרי:
המכשף חייב בסקילה עד לא תחיה. פ' מי שמתו ופ' ד' מיתות (דף ס"ה) ובספרי:
והדברים האלה כו' עד סוף הפרק. למד מרמזי ההגדות והמדרשות ומפרק במה אשה (דף ס"ז) וקיבל ולימד דעת את העם וכן כתב בס"ה: