Migdal Oz on Mishneh Torah, Human Dispositions Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ת"ח לא יהיה גרגרן עד על שולחנו. במס' נדה בפרק כל היד (דף ט"ז) . ובמסכת שבת ובכמה מקומות בתלמוד תמצא הדרך נכון על האמת ומשם סידר ר"מ דבריו:
ולא יאכל אצל עמי הארץ עד צואה כו'. במסכת אבות היא שנוייה משנה פרק בן זומא ובכמה מקומות:
ת"ח לא יהיה גרגרן עד על שולחנו. במס' נדה בפרק כל היד (דף ט"ז) . ובמסכת שבת ובכמה מקומות בתלמוד תמצא הדרך נכון על האמת ומשם סידר ר"מ דבריו:
ולא יאכל אצל עמי הארץ עד צואה כו'. במסכת אבות היא שנוייה משנה פרק בן זומא ובכמה מקומות:
ולא ירבה סעודתו בכל מקום עד שאינה שלהם כו' עד הרי זה חילל את השם. בפסחים פ' אלו עוברין (דף מ"ט) ובמסכת דרך ארץ:
ואסור לשתות בצהרים כו' עד שלאחר המזון. משנה היא פ"ג דמסכת אבות ושנאה ר' דוסא בן הרכינס ונאמרה בערבי פסחים (דף קי"ג) :
ולא ירבה סעודתו בכל מקום עד שאינה שלהם כו' עד הרי זה חילל את השם. בפסחים פ' אלו עוברין (דף מ"ט) ובמסכת דרך ארץ:
ואסור לשתות בצהרים כו' עד שלאחר המזון. משנה היא פ"ג דמסכת אבות ושנאה ר' דוסא בן הרכינס ונאמרה בערבי פסחים (דף קי"ג) :
אע"פ שאשתו של אדם כו' עד אם יש כח בו. פרק אע"פ במס' כתובות (דף ס"א) ופ"ק דע"ז (דף כ') :
וכשהוא מספר עמה כו' עד שבמעיו. זהו מעשה דאימא שלום בכמה מקומות בתלמוד ועיקרו במסכת כלה:
לא יקל ראשו ביותר כו' עד את הדין. פ"ק דמסכת חגיגה (דף ה') ובכמה מקומות משמע כן:
ולא יהיו שניהם לא שכורין וכו' עד ברצון שניהם. פרקי דמסכת כלה נקבעה הלכה זו ובכמה מקומות נאמרה:
יספר וישחוק מעט עמה וכו' עד ויפרוש מיד. בפרק הרואה (דף ס"ב) ובמסכת נדה (דף ט"ז) ובנדרים פ' ואלו מותרין (דף כ') במעשה דאימא שלום ורמיזא פ"ק דחגיגה (דף ה') בדרשת מגיד לאדם מה שיחו. ואני מפרש טעם זאת הפרישה כדאמרינן התם ודומה כמי שכפאו שד וכו' סוגיא דמסיים בה התם כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת כל זמן שהזרע שותת ומשום דאמרינן התם ריש פרק כל היד (דף י"ג) משל לנותן אצבע בעין שכל זמן שהאצבע בעין מדמעת:
כל הנוהג עד צניעות גדולה נוהגין עד ואפילו בשעה שיכנסו לבית הכסא כו' עד בימין. זה מפורש פ"ק דתמיד (דף כ"ז) ומייתי לה בכמה דוכתי:
ויתרחק מכל אדם כו' עד כדי שלא יתרחק. זה תלמוד ערוך במס' ברכות פרק הרואה (דף ס"ב) משנה לא יקל אדם ראשו וכו' וכן הביאה רב אלפס ז"ל בהלכות. ואע"פ שבמקצת נוסחאות לא נכתבה כן מ"מ זו גירסא ספרדית ונכונה היא וכך קיבלנוה וקבענוה:
ת"ח לא יהא צועק עד ודן את כל האדם לכף זכות. משנה היא פ"ק דמסכת אבות ותלמוד במציעא ובכמה מקומות:
מספר בשבח חברו. פרק עשרה יוחסין (דף ע') :
אוהב שלום ורודף שלום. זה ממדת תלמידיו של אהרן השנויה במס' אבות והוא מוסכם:
אם רואה מקום שדבריו מועילין אומרן. פ' הבא על יבמתו (דף ס"ה) ובפרק בן זומא ובמסכת דרך ארץ נמי איתא:
כיצד לא יראה חבירו בשעת קלקלתו אלא יעלים עיניו ממנו. מסכת אבות פ' בן זומא:
ולא ישנה בדבורו. פ' הבא על יבמתו (דף ס"ה) ופ' כיצד מברכין (דף מ"ג) :
ואסור לו שימצא בבגדו כתם עד מלבוש נאה ונקי עד בינונים נאים. פרק ואלו קשרים (דף קי"ד) :
ולא יהא בשרו נראה עד במצרים. פרק חזקת הבתים (דף נ"ז) גמרא מתני' דאלו דברים שיש להן חזקה:
ולא יהיו בגדיו סחובין עד עקבו. שבת פ' אלו קשרים (דף קי"ג) :
ובית יד שלו עד גסות הרוח. חזקת הבתים (דף נ"ז) :
אלא בשבת בלבד אם אין לו להחליף. פרק אלו קשרים ובירושלמי מסכת פאה:
ולא ילבש מנעלים מטלואין טלאי ע"ג טלאי. פ' אלו קשרים (דף קי"ג) ופרק כיצד מברכין (דף מ"ה) :
לא יצא מבושם עד יותר מדאי. פ' כיצד מברכין (דף מ"ה) ובירושלמי דפאה ובמסכת דרך ארץ:
צוו חכמים בדרך ארץ עד מן הראוי לו. פרק כסוי הדם (דף פ"ד):
לא יצא מבושם עד יותר מדאי. פ' כיצד מברכין (דף מ"ה) ובירושלמי דפאה ובמסכת דרך ארץ:
צוו חכמים בדרך ארץ עד מן הראוי לו. פרק כסוי הדם (דף פ"ד):
דרך בעלי דעה כו' עד וה' עמו. באבות פ"ק ובגיטין פרק מי שאחזו ובסוטה פרק משוח מלחמה גמרא מתניתין דמי האיש:
ואסור לו לאדם עד ונותן. בכמה מקומות בתלמוד ובהלכות דרך ארץ:
מוותר לאחרים עד ולא יבא בהרשאה. פ"ק דבבא בתרא. ובמציעא סמך להא מדכתיב אשר לא טוב עשה בעמיו:
מחייב עצמו וכו' עד כללו של דבר כו' עד סוף הפרק. פרק בתרא דיומא (דף פ"ו) וסוף פרק החובל (דף צ"ג) מייתי לה ובהלכות דרך ארץ ובהרבה מקומות: