ארבעה מיני שבועות הן כו' עד שבועת שוא נחלק לארבעה מחלוקות עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת שתים (דף י"ט וכ"ה וכ"ו) : כתב הראב"ד ז"ל שנשבע בדבר הידוע לשלשה שאינו כן כמו שנשבע עכ"ל: ואני אומר גם הר"ם מקוצי ז"ל כתב כן וגם אני תמהתי ואשתומם כשעה חדא דעולא הוא דאמרה בגמרא מתניתין דנשבע לשנות את הידוע לאדם כו' ואין חולק עליו. אבל כשדקדקתי בלשון ר"מ ז"ל הזה שכתב שנשבע על הדבר הידוע שאינו כן וברח מלשון המשנה ששנינו בה הידוע לאדם וגם ראיתי ר"י אלפס שהשמיט מן ההלכות דברי רבא הבינותי עומק וראיתי בקיאותו שנזהר להביא שאר הבבות כמו שהם פ' שבועות וכדמייתי מינייהו פ"ק דשבועות שתים ונזהר גם בזה משום דפליגי עלה בירושלמי דגרסינן פ' נדרים ופ' שבועות תניין רבי יעקב בר אחא בשם ר"י כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא לשלשה הרי היא שבועת שקר רבי אילא בשם ר"י אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועתו שוא ע"כ, אלמא תרווייהו פליגי משמיה דר"י עלה דעולא ואין דבריו של אחד במקום שנים ואי עולא משמיה דנפשיה אמרה ה"ל תלמיד לגבי ר"י ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ולכך סתם דבריו בלשון חכמתו:

השניה שנשבע על דבר ידוע שאין בו ספק וכו' עד כדי לצדק הדבר בשבועה. זו היא בירושלמי (דף ל"ד) :

שלישית שנשבע עד אם היה בשוגג פטור מכלום. פרק שבועות תניין (דף כ"ז כ"ח) :

שבועת הפקדון כיצד עד הנקראת שבועת הפקדון. פרק שבועת הפקדון (דף ל"ו) ומייתי לה פרק שבועות תניין (דף כ"ג) ולשון סיפרא (עמוד קע"ז) לפי שנאמר וכחש בה ונשבע על שקר למדנו עונש אזהרה מניין שנאמר ולא תכחשו ולא תשקרו מה ת"ל לפי שנאמר ונשבע על שקר למדנו עונש אזהרה מניין ת"ל ולא תשקרו:

ומה הוא חייב על שבועת הפקדון עד הרי זה אנוס ופטור. בתורת כהנים ופרק שבועות תניין (דף כ"ה) ופרק שבועת הפקדון ופ' ד' מחוסרי כפרה (דף ט"ז) :

א"כ היאך היא שגגת שבועת הפקדון עד שחייבין עליה קרבן. פ' שבועות תניין (דף ל"ז) :

שבועת העדות עד הנקראת שבועת העדות. בתחלת פ' שבועת העדות:

וחייבין על שבועה כו'. עד סוף הפרק. בכריתות פ' ד' מחוסרי כפרה ובשבועות פרק שבועות תניין ופ' שבועת העדות במקצת ובתורת כהנים: