Migdal Oz on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הנותן מתנה לחבירו עד כמו שביארנו. פ"ק דקדושין (דף כ"ו וכ"ז) והביאור פכ"ג דהלכות אישות ופי"א ופי"ב דהל' מכירה:
וכן האומר לחבירו מנה וכו' עד כמו שביארנו. ספ"ק דגיטין (דף י"ג י"ד) בב"ב פ' מי שמת (דף קמ"ד וקמ"ח) והביאור פ"ו דהלכות מכירה:
כדרך שאין צריכין כו' עד מפני המשקרין. פ' האומר דקדושין (דף ס"ה):
כשם שהמוכר צריך לסיים כו' כיצד הכותב כו' אבל אם אומר לו חלק כך וכך כו' עד שבאותה השדה: כתב הראב"ד ז"ל זה הדרך הולך וכו': ואני אומר הרי שרבו מודה לו, ומה שהקשה הראב"ד ז"ל ממנחות כבר כתבה ר"מ ז"ל פכ"א דהל' מכירה והיא נאמרה פ' הרי עלי עשרון ושקלינן וטרינן עלה והכין אסיקנא לה משום דיד בעל השטר על התחתונה ואנן לא דחקינן אלא אמרינן לסיפא דמיא דמה לי בית בביתי מה לי חלק בשדה פלונית שכל מין הבתים כשדה פלוני הם ובית אחד מהם כחלק מן השדה משא"כ ברישא קרקע מנכסי שיש בהם כמה מינים שדות וכרמים גנות ופרדסים ברכות מים וגרנות ובורות שיחין ומערות יער וכרמל והרים וגבעות שפלה וערבה נחלים וגאיות אגמים ונהרות סלעים וטרשים שהכל נקרא נכסים וקרקע והוא נקרא סוג לפי המינים הנכללים בו והשדה הוא מין מהמינים והחלק בו נפרד ונחלק בלשון המדברים וזה פשוט לבעלי ההגיון ואם מנעונו רבותינו ז"ל ממנו אותנו ואת בנינו כל דקדוק התלמוד וחלוקיהם הם הם ואין ספק בדבריהם וזה ברור:
כל הנותן מתנה על תנאי וכו' עד ואין לדבר זה ראיה: כתב הראב"ד ז"ל אע"פ שאין ראיה לדבר וכו': ואני אומר בינותי בדבריו ואיני רואה בהן זכירה מן המקרא ולא מן הגמרא רק סברא מדעתו הצלולה ובינתו הגדולה:
הנותן מתנה על מנת להחזיר עד כל זמן המתנה. פ"ק דקדושין (דף ו'):
האומר לחבירו שור זה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק יש נוחלין (דף קל"ז):
אסור לישראל ליתן מתנות חנם עד וחי עמך. פ"ק דמס' ע"ז (דף ו'):
הנותן מתנה לעבד עד וכן כל כיוצא בזה. פ"ק דקדושין ופרק בתרא דנדרים ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע"א):
הנותן כל נכסיו לעבדו עד סוף הפרק. בגיטין פ' השולח (דף מ"ב):