Migdal Oz on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ"ד קמ"ה):
וכמה מנכין וכו' עד ומשלם לו השאר: כתב הראב"ד ז"ל לא ראיתי חשיבות עם צרות העין עכ"ל: ואני אומר זה כתב לפי שמצא בלשון הגמרא פרק מי שמת בשמעתא דשושבינות דגרסינן ועד כמה אמר אביי נהוג בני גננא עד זוזא אתא בכפיה אכליה בכרסיה עד ארבע משלם פלגא מכאן ואילך איניש איניש כחשיבותיה ע"כ. ורוצה לומר הראב"ד ז"ל כחשיבותיה (למעלה) דאילו למטה לא יקרא חשיבות כפירש ר"מ ז"ל ורשב"ם פירש כפירוש רבינו משה ז"ל בין לחשיבות בין לגריעות כפי מה שהוא וכן נ"ל מלשון הגמרא דהא אין לך צר עין ממי שלא הביא יותר ממה שאכל ומדכר ליה תלמודא והמביא ד' נדיב ממנו שהרי הביא כפלים מאכילתו ועל כן חזר כנגד השני צדדין ואמר איניש איניש כחשיבותיה זה לכילות וזה לותרנות:
מת שמעון קודם שנשא אשה עד אין היורשין משלמין כלום: כתב הראב"ד ז"ל מעולם לא ראיתי בגמרא מנהג לשושבינות אלא לסבלונות עכ"ל: ואני אומר הוא סמך על לשון הגמרא בסיפא דהשושבינות נגבית בב"ד כו' גרסינן ת"ר ה' דברים נאמרו בשושבינות נגבית בב"ד כו' ובתרא אמר אביי נהוג בני גננא כו' כדפרישית לעיל דמשמע שהכל תלוי במנהג:
מת ראובן אחר שנשא וכו' עד שיתבאר במקומו. עיקר ההלכות פרק מי שמת והביאור ריש פ"ג דהלכות נחלות:
השולח תשורה לחבירו עד שיפרש שהיא מלוה וכן השולח לחבירו כדי יין וכדי שמן וכו' עד אלא במעות בלבד: כתב הראב"ד ז"ל דבר זה אינו מחוור עכ"ל: ואני אומר הוא סמך ללמוד מסבלונות דאמרינן פרק מי שמת כדי יין וכדי שמן וכו' ואסיקנא דמאכל ומשתה לא הדרו בשושבינות שנו: