Migdal Oz on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הסומא או הפסח כו' עד אינן כמתנת בריא כיצד שכ"מ עד כמו שביארנו. ההלכה פ"ק דגיטין (דף ט') ובב"ב פרק יש נוחלין (דף קל"ה קל"ז) ופ' מי שמת (דף קנ"ז) והביאור פי"ג דהלכות אישות:
אמר אם ילדה אשתי זכר כו' עד אין מתנתו מתנה. פרק מי שמת (דף קמ"א):
מתנת שכ"מ אינה קונה עד אלא לאחר מיתה. פ' יש נוחלין (דף קל"ו:):
מתנת שכ"מ וכו' עד הרי זו קיימת. פ' מי שמת (דף קנ"ב):
שכ"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני עד כותבין ונותנין לאחר מיתה: כתב הראב"ד ז"ל אני וחבירי אומרים ואפילו כתבו מחיים שלוחין הם וכו': ואני אומר לבי אומר לי שיש לזה יתרון הואיל ודברי שכ"מ ככתובין וכמסורין הם בעלמא אף כאן עדיפא מתנתו ממתנת בריא וכן משמע בעיקר זאת ההלכה פ' יש נוחלין שלהי גמרא מתני' דמי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה לו דבעי תלמודא לפלוגי בינייהו ונהי דלא קיימי בעיקר דינא בכי הא איכא לפלוגי ואע"ג דלא אמר ואף כתובו הואיל וכתבו מחיים נעשית ידם כיד המקבל הואיל וזכין לאדם שלא בפניו ואנן סהדי דניחא ליה למקבל דליזכו ליה והאמת יורה דרכו:
שכ"מ שכתב כל נכסיו מתנה סתם וכו' עד במתנת בריא: כתב הראב"ד ז"ל ואם שייר צריכה קניין כי בלא קניין אינה כלום עכ"ל: ואני אומר אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל כבר כלל וכתב זה ר"מ ז"ל כמה פעמים בזה הפרק על כל פרק ופרק ועל כל דבר ודבר ועיקרו פ' מי שמת ראה בעיניך:
אבל אם נתן לו המקצת בפירוש במתנת שכ"מ וכו' עד קנה זה המקצת: כתב הראב"ד ז"ל וזהו המצוה מחמת מיתה עכ"ל: ואני אומר לא ידענא מאי אינון הני כיפי דתלה ליה והוא פ' מי שמת
ואם היה בה קניין לא קנה אא"כ היה מיפה כחו כמו שביארנו. עיקר ההלכה פ' מי שמת והביאור בזה הפרק:
שכ"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד ואם כנמלך אחר ששייר כו' מת קנו כולן וכו' עד כל נכסיו הנשארים: כתב הראב"ד ז"ל האחרון צריך שיהא קניינו לייפות כחו עכ"ל: ואני אומר הואיל והוא נמלך לכל אחד ואחד חוץ מן האחרון לא שייך למימר וקנו מידו לכל אחד ואחד אלא כל הראשונים אבל האחרון אין אחריו המלכה ולכך לא שייך לפרושי ביה וקנו מידו על חלקו שמתנתו בלבד היא מתנת שכ"מ כך הבנת לשונו וכן משמע מתוך ההלכה פ' מי שמת אשר שם עיקרה:
הכותב כל נכסיו לעבדו כו' עד בן חורין. פ"ק דגיטין (דף ט'):
שכ"מ שצוה מחמת מיתה עד אם עמד חוזר. בגיטין פ' מי שאחזו (דף ע"ב) ובבתרא פ' מי שמת (דף קנ"א):
המפרש בים וכו' עד כדין כל מצוה מחמת מיתה. בגיטין פרק האומר התקבל (דף ס"ה):
שכ"מ שניתק וכו' עד סוף הפרק. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס ובבתרא פרק מי שמת (דף ע"ב):