Migdal Oz on Mishneh Torah, Vows Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שנים שנאסרה כו' עד נמצא מהנה. פרק אין בין המודר (דף ל"ג) :
ומותרין בדברים שהן בשותפות עד תרנגולין בחצר זו. פ' השותפין (דף מ"ה) ופ' אין בין המודר:
שנים שהיו שותפין בחצר וכו' עד להשתמש בחצר כמו שבארנו: כתב הראב"ד ז"ל נ"ל שנשתבש בשמועה זו וכו': ואני אומר עיקר זאת השמועה בנדרים ר"פ השותפין (דף מ"ה) ויש בה פנים לזה ולזה והרמב"ן ז"ל האריך בהלכותיו בשתי הדעות והביא הירושלמי והתוספתא המסייעת פירוש ר"מ ז"ל ואף כי הוא דחק עצמו והסכים כדברי שכנגדו איני צריך לסייעו שהרי הם מודים שהירושלמי והתוספתא הם בהשוייתו וגם סוגיית הגמרא מוכחת כדבריו דאיבעיא לן אי בנדרו ומשום פשיעה אי בהדירו ומשום אונס הצריכו למכור ולא איפשיטא להדיא בתלמודנו וניחא לן למיזל בתר פשיטותא דירושלמי ותוספתא דאינון כדברי ר"מ ז"ל מלאמשוכי בתר סברא דילן דלא דייקא דאי דוקא היא אמאי לא קאמר תלמודנו מסתברא וכו' הלכך דברי ר"מ ז"ל נכונים:
היה אחד מן השוק עד לתוך שלך. פ' השותפין דנדרים (דף מ"ז) :
מי שאסר הניית אומה כו' עד ולא ילוה מהם. פ' ד' נדרים (דף ל"א) :
אסר על עצמו הניית בני העיר וכו' עד כמו שביארנו. בירושלמי דפרק בתרא דנדרים והביאו רמב"ן ז"ל בהלכותיו:
מי שאסר הניית הבריות עד לא שבתוך הבית. פרק בתרא דנדרים (דף פ"ג) :
מי שאסר הנייתו כו' עד עם העניים. פ' בתרא דנדרים ובתוספתא דפ"ק:
מי שהיתה הנייתו אסורה עד והלה נוטל ואוכל. פ' אין בין המודר (דף מ"ג) :
נתן לאחד מתנה כו' עד לא הראשון ולא השני. פ' השותפין (דף מ"ח) :
מי שנאסרה הנייתו כו' עד שתרצי עשי. פ' בתרא דנדרים:
אבל אם נתן לה במתנה ואמר לה על מנת שאין לבעליך וכו' עד בהניית חתנו: כתב הראב"ד ז"ל המחבר הזה שנה משנתו כשמואל וכו': ואני אומר תמה אני על אלה הדברים שאני רואה דברי ר"מ ז"ל כרב ור"מ פ' בתרא דנדרים במתני' דהמודר הנאה מחתנו כו' ומפרש לה בגמ' לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך כלומר שהתנה בגוף המתנה אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה אותם בעל וכדאוקמה רב ששת פ"ק דקדושין (דף כ"ג:) גמ' מתני' דכסף ע"י אחרים דכ"ע אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה והכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה אחר על מנת שיצא בו לחירות לפי שהתנה בגוף המתנה וכן כתב ר"מ ז"ל מפורש פ"ג הל' זכייה ומתנה ובזה מתורץ ההפרש שאמר הראב"ד ז"ל ומה שאמר לפי דרכו שאמר אין לבעליך רשות בהן ולא אמר יותר ח"ו שאנו אין מפרשים אותו על פי רבותינו בעלי התוס' ז"ל בשלא אמר יותר אלא הכי פירשוה לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך דלא הויא המתנה שלה לכל דבר הלכך כי אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לא קנאה הבעל אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל וכי הדר אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לאו כלום אמר דיד אשה כיד בעלה ומיד שנתן לה לעשות מה שתרצה קנאם הבעל אבל כי אמר לה מה שאת נושאת ונותנת דהמתנה לא הויא לגמרי לא אמרי' יד אשה כיד בעלה עכ"ל. וכן פר"ת ז"ל ופסק ג"כ כרב דאיסורא היא ואע"ג דאית ביה ממונא משום דכי איתשיל לגבי איסורא איתשיל וכדר"מ נמי פסק והביא ראיה ג"כ מפרק האשה להוכיח דסוגיין דהתם נמי הכי אזלא נמצא דברי ר"מ ז"ל ברורים ואולי היה טעות בספר שהגיה הראב"ד ז"ל כמו שמצאתי אני במקצת אותם שהגיעו לידי ולפיכך כתב עליו כן: