Minchat Shai on Lamentations Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הדם רגליו. כל הדם בלישנא חסר וא"ו ועל זה אמרו במדרש לא זכר הק"בה אותו הדם של בין רגליו של זקן שנימול לצ"ט שנה ד"א ולא זכר אותו הדם שבמצרים שנאמר ולקחו מן הדם ונתנו כל שתי המזוזות ד"א ולא זכר דם הברית שנזרק על ישראל בבאם להתיצב בתחתית ההר לקבל התורה מדרש רבתי ולקח טוב:
○לא חמל. ולא ק':
וירב בבת יהודה. הי"וד בסגול במדוייקים וכן כתב בעל פתח דברי דף ק' וכן כתב רש"י במלכים ב' י"ו אע"פי שלא כתב כן כאן ובריש פרשת שמות על וייטב אלהים:
ויחמס כגן שכו. כתיב בשי"ן על פי המסורת דהכא ובריש הושע ובמדרש קינות אמר ר' אבהו שכו כתיב כיון שגלו ישראל שככה חמתו של הק"בה הכי גרסימן באיכה רבתי וכצ"ל בעירוך ערך סך:
זנח אדני ׀ מזבחו. בס"א כ"י ישן יש פסיק בין השם למזבחו וכן הוא בפסיקתא דאיכה:
טבעו. ט"ית זעירא שבט' באב נחרה הבית ובמסורת הברית הגדול כתוב לרמוז שלא טבעו עמוק עמוק רק טביעה קטנה ועכ"ז לא מצאום החופרים כי נעלמו מעיניהם דרך נס:
מלכה ושריה בגוים. הבי"ת רפה כי אין לה דין מפיק כמ"ש בפ' עקב על אבניה ברזל:
העלו. העי"ן בחטף סגול:
בהתעטפם כחלל. מלת כחלל בכ"ף:
אעודך. אעידך ק':
שביתך. שבותך ק':
משאות. השי"ן בלא דגש:
ומדוחם. למערבאי חסר י"וד וכן ראיתי בס"ס מדוייקים ובס"א כ"י הדל"ת בשלש נקודות ובמדרש איכא באל"פא בי"תא קדמאה פסוק קראתי למאהבי לא זזו מתנבאין עלי שקר עד שהגלו אותי ממקומי שנאמר ויחזו לך משאות שוא ומדוחים מדחים כתיב פי' שדחו אותם מארצם שגלו ובמדרש הנזכר על זה הפ' גרסינן ומדוחם כתיב וכתב בעל מתנות כהונה ומדחים כתיב גרסי' וכדלעיל בפסוק קראתי למאבהי פי' הנביאים היו מדיחים אותם תוך הגולה בנבואות שקר שהיו מתנבאים להם לטובה:
ויחרקו שן. החי"ת בפתח לא בחטף פתח:
בצע אמרתו. האל"ף בסגול רד"ק במכלול ושרשים:
צעק לבם אל אדני. וכן נכח פני אדני אם יהרג במקדש אדני כולם שם של אדנות בספרים מדוייקים וכן ראויים להיות על פי המסורת וסימן נמסר במ"ג במערכת אות הא"לף ואינון מן י"ד בסיפרא:
אל תדם. במקצת ספרים כ"י ואל תדם בו"או וכן הוא בתרגום אבל בספרים מדוייקים בלא וא"ו:
בליל. בלילה ק' רוצה לומר ליל תשעה באב זכרי אותו בכל שנה ושנה לקח טוב ועיין עוד קול בוכים ולחם דמעה:
נכח פני אדני. כדלעיל:
אם יהרג. כדלעיל:
טבחת לא חמלת. קדמון כ"י כתוב ולא בוא"ו ונכתב בצדו פליגי ביה לא חמלת ע"כ ויש לפשוט שכתוב לא בלא וא"ו מהמסורת האומרת לא חמלת ב' ובסיפרא הדין חד ואידך הרגת לא חמלת דאני הגבר: