משפחת האם אינה קרויה משפחה וכו'. ואפילו במקום דליכא יורש מצד האב כגון שתוקי א"נ גר שנשא ישראלית והוליד בן דליכא יורש מצד האב אפ"ה אין האם יורשת אלא הנכסים הרי הם הפקר ועיין במ"ש התוס' פרק יש נוחלין (דף קי"ד) ד"ה אף ובפ"ק דכתובות (דף י"א) ד"ה מטבילין ובתה"ד סימן שנ"ב ובתשובת מהרש"ל חה"מ סי' ל"ד:

והבעל יורש את כל נכסי אשתו מדברי סופרים וכו'. כתב מהריט"ץ בתשובה ס"ס כ"ה וז"ל ועוד דכל היכא דאיכא פלוגתא וספיקא אוקי ממונא בחזקתיה ה"נ אוקי ממונא בחזקת יורשים דמיקרו מוחזקים כיון דהם יורשים בכח תקנת טוליטולא דאלמוה למעקר ירושת הבעל כו'. ואין הוראה זו נכונה מכמה אנפי. חדא דמה שדן מלשון בכל אופן שבא לטפויי אפי' נתינה דמחיים דמודה הרא"ש בה אין זה כדאי. ועוד דמכירה שמכרה לאחר מכירה מעליא לכ"ע הגע עצמך שהוצרכה לדמים וקבלה כתובתה מבעלה והוא רצה לפורעה מחיים כלום יש כאן תקנת טוליטולה הלא אין כאן כתובה שיירשו יורשי האשה. גם מה שסיים הרב המחבר ז"ל דאוקי ממונא בחזקת יורשי האשה בפלוגתא דרבוותא הם דברים תמוהים רחוקים מדרכי ההוראה דכל הבא מחמת התקנה במקום שיש זוכה מן הדין עליו הראיה וכן כתבו גדולי המורים בחבוריהם בנדון כיוצא בזה דיד בעל התקנה על התחתונה בכל ספק דאתיליד בה (א"ה עיין באורך תשובת הרב המחבר לעיל פכ"א מהל' מלוה ולוה הלכה א').וקרוב לזה כתבו גבי תקנת השוק גבי גנב שאינו מפורסם בהנך גווני דמספקא ליה לתלמודא אי עשו תקנה זו או לא פסקו הדין עם הנגזל דהלוקח בא מכח התקנה והנגזל בא מכח דינא. ומ"ש דקלישא זכות הקונה שהיא מכירת שטרות דרבנן ואפילו יורש מוחל לאו מילי דסמכא נינהו כי אם מילי דכדי וצ"ע:

בעל שמתה אשתו ואח"כ מת אביה כו'. עיין בתשובות להרמב"ן סימן ס"ג דיש לדקדק מדבריו דאע"פ שמחלוקת הר"י ן' מיגאש והרי"ף הוא לגמרי דלמהר"י יורש הבעל בכל גוונא ולהרי"ף אינו יורש בכל גוונא הכריע הרב ביניהם דיש להודות למהר"י ן' מיגאש היכא דזכה בהם כבר הבעל ולהודות להרי"ף היכא דלא זכה. וכ"ת ס"ס קשיא על הרב כיון שכבר הכריע לעיל איך חזר וכתב דמלוה שעל הבעל פליג ואמאי פליג בזה נראה ליישב דאע"פ שהכריע הרב ביניהם היינו כשאין הבעל מוחזק בהם אבל כשהבעל מוחזק בהם דהיינו מלוה שעמו לא רצה לסמוך על דעתו להוציא מידו ולכך פליגי כדין בכור זה הנלע"ד: