הבא על שאר העריות בין באונס וכו' הולד ממזר. כן מתבאר מהסוגיא דסוף פ"ק דחגיגה (דף י') והכס"מ לא הראה מקורו. ומ"ש הכס"מ בשם בנו של רבינו עיין מ"ש בזה בריש הל' אישות. ומ"ש דאע"ג דאנוסה הוי וכו'. הקשה ע"ז בעל פמ"ג בספרו שושנת העמקים דמנ"ל דחייב כשהיא אנוסה. והנה גם הריב"ש בתשובה סי' צ"ח כתב דאינו חייב באנוסה. וכ"כ בס' המקנה:

בעל ולא קידש וכו'. ודע דלא קפיד רבינו אקידושין בחייבי לאוין רק היכא דמהני בהו הקידושין ותפסי בהו אבל היכא דלא מהני בהו קידושין ולא תפסי בהו לא בעינן קידושין וחייב על בעילה לחוד והיינו שכתב בפי"ב ופי"ז מהלכות אלו דכהן הבא על הכותית חייב משום זונה בבעילה לבד שהרי אינה בת קידושין. וכן מצאתי שכתב בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא חלק אה"ע סוף סי' ע"ב דבחייבי כריתות דלית בהו קידושין לא תלוי הביאה בקידושין: [ובזה יש ליישב השגות הראב"ד דקשיא ליה ממזרת דאלו נערות דפריך התם אי ר' יצחק קשיא ממזרת ועיין במגיד. ולפי מ"ש אתי שפיר דאין מהסוגיא דאלו נערות קושיא כלל דקאמר דקשיא ממזרת דקתני במתניתין דאלו נערות שיש לה חמשים שקלים והא אינו לוקה ומשלם דנהי דקיי"ל דלא לקי בלא קידושין היינו משום דקיי"ל דקידושין תופסין בחייבי לאוין. אבל תנא דמתניתין דאלו נערות על כרחך ר' עקיבא היא וכדמוכח מדברי התוס' ד"ה ועל אשת אחיו. ור"ע הא אית ליה דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין וא"כ לדידיה קשיא ממזרת דהא לדידיה לוקה על בעילה בלא קידושין כמ"ש וכן משמע בתוס' ריש פ' אלו נערות ד"ה ועל הכותית. דלר"ע לקי על בעילה בלא קידושין ואתי שפיר קושיית הגמרא. ועוד דר' יצחק גופיה כר"ע ס"ל כמ"ש בהקדמת ס' פני יהושע [פתיחת חתן המחבר] ובס' ח"צ]: וכן אתי שפיר ונסתלק עפי"ז מה שהקשה בנו של בעל הפלאה בסוף ספרו על רבינו מהסוגיא דריש פ' נושאין (דף צ"ו) גבי הא דאמר ולא יגלה כנף אביו בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר ופריך ותיפוק ליה משום יבמה לשוק וכו' ולדעת רבינו הא בשומרת יבם של אביו ליכא מלקות משום יבמה לשוק דהא הויא דודתו ואין קידושין תופסין בחייבי כריתות ובלא קידושין לא לקי. ומ"ש דבאמת לא היה לקי ורק עובר באיסור דב' לאוין הוא נגד הירושלמי דשם איתא דלקי. אך לפי מ"ש ניחא דבכה"ג דאין קידושין תופסין היה לקי בלא קידושין:

ממזר ספק זה שבא מספק ערוה כגון הבא על האשה שנתקדשה ספק קידושין או נתגרשה ספק גרושין. ועיין בבעל מגיה שבס' מל"מ שהקשה דבספק קידושין נהוי הולד כשר דאוקמא אחזקת פנויה. ותירץ דהכא איירי שלא נתקדשה לו אלא בא עליה ביאה בלא קידושין אין ביאה מפקיע ספק קידושין. ובהלכות אישות הבאתי ראיה לסברא זו ודלא כספר בית מאיר ואכתי קשיא גבי ספק גרושין אמאי לא הוי הולד רק ספק ממזר ומותר מן התורה לבוא בקהל ונימא דאוקמא אחזקת אשת איש והוי ממזר ודאי ואסור מה"ת לבוא בקהל דהא כתב רבינו בפ"ח מהלכות שגגות דספק מגורשת נקבע האיסור וחייב הבא עליה אשם תלוי ובכה"ג דחייב אשם תלוי לא התירה תורה הולד בקהל וכדמוכח במל"מ בסמוך. על כן נראה דרבינו הכא איירי בספק גרושין בדינא דפלוגתא וכה"ג דבזה לא אמר אוקמא אחזקה קמייתא דבשביל החזקה לא נפשט הדין. וכ"כ האחרונים ביו"ד. וכ"כ המל"מ בהלכות טומאת צרעת ובהלכות עדות ובאורים ותומים סי' ל"ד. ובזה נדחה מ"ש בשו"ת זכרון יוסף לדעת רבינו פ"ו דממרים דין ד' דאזיל בתר חזקה גבי בעיא דלא אפשיטא בקידושין (דף ל"ג). וכן בספק קידושין דדינא לא שייך אוקמא אחזקה וא"כ לאו דוקא בא בלא קידושין אלא אף אם נתקדשה אח"כ הוי הולד ספק ממזר: ושוב ראיתי להפני יהושע בכתובות סוף פ"א שהקשה דאיך משכחת לה ספק ממזר דבספק קידושין היא בחזקת פנויה ובספק גרושין היא בחזקת אשת איש והעלה שם משום קבוע דהוי כמחצה על מחצה והובא בספר דורש לציון דרוש י"ג. ולפי מ"ש שפיר משכחת לה בספק דדינא. גם מ"ש בעל פני יהושע בקידושין (דף ע"ג) דתוס' בכתובות (דף כ"ו) לא ס"ל כרבינו אלא דגבי ספק ממזר אזלינן בתר חזקה י"ל דגבי ספק דדינא גם תוס' מודים: