Nachal Eitan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
החטים מותר לבלול אותן במים כדי להסיר סובן וטוחנין אותן מיד. והנה בשו"ת זכרון יוסף כתב שהקשה חכם אחד על רבינו דכאן פסק כרבא בפסחים (דף מ') דאמר מותר ללתות. ובהלכות מעשה הקרבנות פי"ב גבי מנחות כתב דאין לותתין אותן שמא יחמיצו שהרי בחוץ לותתין אותן ואין הכל זריזין לשומרן. ובגמרא דפסחים משמע דמנחות דמיא למצה. וגם מהרש"א כתב כן בהדיא דרבא פליג אהא דר' זירא אמר רב ירמיה אמר שמואל דאוסר ללתות מנחות ואיך פסק רבינו תרתי דסתרי. ובעל זכרון יוסף הנזכר השיב דרבינו לא ס"ל כמ"ש מהרש"א דרבא פליג אדר' זירא אלא דלא פליגי דיש טעם להתיר לתיתה במצה טפי מבמנחות משום דהתם אינו אלא עשה ולא תעשה בעלמא ולא זהירי אינשי כל כך משא"כ גבי חמץ בפסח דאיכא כרת זהירי אינשי ביה טפי. וכהאי גוונא איתא בפ"ק דכתובות (דף ד') ע"כ. וכיוצא בזה כתב ג"כ בעל נודע ביהודה במהדורא תניינא. ולא הרגישו דאכתי תקשי דרבא אדר' זירא להך לישנא דאיתא התם בפסחים דרבא אמר מצוה ללתות בפסח משום דכתיב ושמרתם את המצות ואי לא בעי לתיתה שימור דמאי אי שימור דלישה לאו שימור הוא דשימור מעיקרא בעינן. והשתא לפ"ז אמאי אין לותתין גבי מנחות הא התם נמי בעינן שימור ועל כרחך צריך נמי לתיתה גבייהו כדי לקיים בהו מצות שימור והכי איתא להדיא במנחות (דף נ"ג) דבעו שימור מחימוץ מן התורה ויליף לה מקרא דכתיב מצה תהיה החייה ופירש רש"י כלומר הכשירנה ושמרה. וזה דלא כמ"ש בעל זכרון יוסף שיש עוד טעם להתיר לתיתה גבי פסח טפי מבמנחות משום דבפסח זהירי טפי דכתב ביה רחמנא ושמרתם אבל גבי מנחות לא כתיב שימור ואישתמיטתיה סוגיא דמנחות שזכרתי דגבי מנחות נמי כתיב שימור וא"כ אין לחלק מטעם זה ביניהן: אמנם מה שנראה לי בזה די"ל דרבא לא פליג אדר' זירא לכולהו לישנא דאף להך לישנא דאמר רבא דמצוה ללתות משום דשימור דלישה לאו שימור הוא היינו דוקא בפסח דתניא בפרק כל שעה (פסחים דף ל"ו) שאסור ללוש את העיסה בפושרין מה שאין כן גבי מנחות דקיי"ל שנילושין בפושרין ומשמרין אותן שלא יחמיצו מודה רבא דבהו שימור דלישה הוי שימור מעליא כיון דעביד בהו מעשה הגורם חימוץ וצריך שמירה על כרחו ולא אפשר בלא שמירה. ומשום הכי אין ללתות אותן כיון דמקיים בהן מצות שמירה בלישה בפושרין:
שנאמר ושמרתם את המצות כלומר הזהרו במצה ושימרו אותה מכל צד חימוץ כו' אחר שנקצר. ועיין במגיד משנה לדעת הרי"ף ורבינו דאין מעכב השימור במצה בכל ימות הפסח משעת קצירה רק בליל ראשון וכתב שכן משמע בסוגיא שם בכל שעה. ונראה שנתכוון למה שאמרו שם גבי ארבא דטבעה דהדר רבא ואסר לזבוני קב קב דדילמא מזבן ליה לישראל ואי איתא דצריך שימור בשעת קצירה לעיכובא לכל הפסח הרי לא אתא ישראל למזבן כלל החיטין. ושמע מינה דליכא עיכובא בזה כלל: