Nachal Eitan on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 26
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
חבילי סיאה כו' הכניסן לעצים אין מסתפקין מהן בשבת. משמע דדוקא בשבת שאין ראויין להסקה הוא דאין מסתפקין מהן כשהכניסן לעצים אבל ביו"ט שראויין להסקה מסתפקין מהן לצורך אחר אף כשהכניסן לעצים. ואע"ג שכתב רבינו בפ"ד דיו"ט שאין סומכין הקדירה בבקעת ביו"ט לפי שלא ניתנו עצים אלא להסקה ביו"ט. היינו דוקא בעצים ממש וכהאי גוונא דבר שאינו ראוי למאכל בהמה כלל רק להסקה. לא ניתנו אלא להסקה. אבל דבר שראוי ג"כ למאכל בהמה תורת אוכל עליה ושרי לטלטולי ביו"ט אף שהקצהו לעצים ולהסקה ומשום הכי גבי חבילי סיאה אף שהכניסן לעצים מ"מ כיון דחזו נמי לבהמה שרו לטלטולי ביו"ט. וכן יש להוכיח ממ"ש הרשב"א בחידושיו והר"ן בשם הרמב"ן בסוף פרק נוטל לדעת הרי"ף גבי תמרי פרסייתא אסור דהיינו גרעינין להסקה עומדין וכי אמרינן בפרק במה מדליקין דלרבי שמעון דלית ליה נולד שרי לטלטולינהו הני מילי ביו"ט דחזו להסקה וכיון שראויין הן ועומדים לכך שרי נמי למשדינהו לחיותא. אבל בשבת דלא חזו להסקה מוקצים הם. ואע"ג דחזו קצת למאכל בהמה כיון דהשתא מיהא סתמן להסקה ובשבת לא חזו להסיק אסור לטלטלן וכתבו שכן נראה דעת הרי"ף. ואע"ג דהרי"ף פסק בביצה כסתם מתניתין דאין סומכין הקדירה בבקעת ביו"ט שלא ניתנו עצים אלא להסקה ואפילו הכי מתיר לטלטל ביו"ט הגרעינין שלא להסקה כיון דחזו למאכל בהמה ואע"פ שאין עומדין לכך וגם לא חזו כמות שהן בלא תיקון. אפילו הכי מותרין בטלטול ולא הוו מוקצה כיון דחזו להסקה וכן משמע בביצה (דף כ"א) וע"ש ברא"ש. וא"כ אפי' שלא לבהמה מותרין בטלטול מהאי טעמא. וכן משמע בסוגיא דשבת (דף כ"ח) ע"ש ודו"ק: ועפ"ז צדקו דברי הגהות אשר"י שכתב בפ"ק דביצה דמותר לטלטל החלבים ביו"ט ולא הוו מוקצה דחזו להדלקה ורצונו לומר דאף שמטלטלן שלא להדלקה מ"מ שרי שהרי חזו לכלבים ואף שאין עומדין לכך שיאכילן לכלבים מ"מ כיון דחזו להכי ועומדים להדלקה שרי לטלטלינהו ביו"ט שלא להדלקה ואף שנשחטו ביו"ט דמתחילה לא היה עומד לכך לא הוו נולד לרבי שמעון דמידי דהוי אתמרי פרסייתא דלא הוו נולד לר"ש אף שעומדים השתא להסקה מה שלא היה בתחילה משום דעדיין ראויין לבהמה מהני האי טעמא להתיר לטלטלן ביו"ט וכ"כ בגליון המג"א בסי' תצ"ט ליישב דברי הגהות אשר"י דלר"ש לא הוי נולד כיון שראוי עדיין לבהמה ודלא כמג"א שם. ומה שהקשה הקרבן נתנאל על הגליון דלא מהני מה שראוי לכלבים כיון שאינו עומד לזה ואין דעתו לכך. גם המג"א עצמו כתב כן בסוף סימן תמ"ו. אך זה אינו דביו"ט מהני זה בדבר העומד להסקה כיון שראוי לבהמה אף שאין עומד לכך. ועיין במג"א ריש סימן תקט"ו: