Nachal Eitan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אמר לה לא תסתרי עם איש פלוני והיה קטן פחות מבן תשע שנים ויום אחד אין זה קינוי שנאמר ושכב איש אותה פרט לקטן ולבהמה שאין אוסרים אותה. משמע דבא ליתן טעם דאמאי לא אמר דנמעט מאיש גם קטן שהוא בן תשע שאינו איש. דמסתבר דלא ממעטינן רק אותו דאין אוסר אותה לבעלה כגון קטן פחות מבן תשע ובהמה אבל בן תשע דאוסר אותה על בעלה לא ממעטינן מקינוי. וכן משמע בסוגיא דפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נ"ה ע"ב) דלא בעי למעט מקינוי הך דהתם עיי"ש למאן דאמר דסבר דנאסרת על בעלה. ואע"ג דהתוס' הוקשה להם בפרק ארוסה דנימא דממעט קרא דקינוי אע"ג דמיתסרא אזלי לטעמייהו דסברי דהכי נמי ממעטינן קטן מקינוי אף שהוא בן תשע שאוסרה. ולכך הוקשה להן דהכי נמי נימא גבי הך דיבמות שם. [אי נמי י"ל דהיינו דוקא גבי הא דיבמות דמצינו דלא הוי קירוב בשפחה חרופה כמ"ש מהרש"א שם. אי נמי היכא דכתיב בתולה בזה לא הוי בעולה לכו"ע כמ"ש המל"מ בפי"ז מהל' איסורי ביאה. אבל קטן בן תשע דהוי קירוב גם בשפחה חרופה כמ"ש רבינו פ"ג דאיסורי ביאה ופ"ט מהל' שגגות והתוס' ספ"ב דכריתות וכן אשה נפסלת על ידו כדתנן בפ"ו דנדה והוא הדין דנאסרת על בעלה על ידי בן תשע וכמ"ש תוס' בפרק ארוסה (סוטה דף כ"ו ריש ע"ב) ולא מסתבר למעטיה מקינוי. ודלא כדעת התוס' שם דמפרשים דגם קטן בן תשע ממעט קרא מקינוי שאינה שותה אע"פ שנאסרת על ידו וכן כתב הרע"ב. ובס' משנת חכמים בפרק י' דיבמות הבין דכוונת הרע"ב לומר שאינה נאסרת כלל על ידי בן תשע ולא דק כלל דודאי אין כוונת הרע"ב רק שממעט קרא מקינוי ושתיה כמ"ש התוס' ולא לומר דאין אוסרה]. אבל לדעת רבינו אתי שפיר דלא מסתבר למעט מקינוי כל היכא דנאסרת: וכי תימא דפחות מבן תשע דאין אוסרה מאי איצטריך קרא למעוטי מקינוי. וכהאי גוונא הקשו התוס' דמאי איצטריך למעט מקינוי הך דיבמות שם למאן דאמר דלא הוי קירוב לאוסרה על בעלה. וי"ל דהא דבקפידא דבעל תליא מילתא והא קא קפיד וכדמסיק התם גבי אהא דממעט קינוי דבר אחר. ונהי דאכתי לא אסיק אדעתיה סברא זו היינו גבי הא דמסיק התם דאינו אלא פריצותא בעלמא אבל לענין הא דקאמר מעיקרא שם גם לפי הסלקא דעתך שפיר אסיק אדעתיה דאיצטריך כי היכי דלא נימא דבזה הוי קפידא דבעל וקא משמע לן דאפילו הכי לא הוי קפידא ולא הוי קינוי כל שאינו נאסרת לבעלה בזה. והוא הדין גבי קטן פחות מבן תשע: [ויש להביא ראיה לדעת רבינו מהא דבפ"ק דקידושין (דף כ"ז) יליף עולא גלגול שבועה מן התורה מהא דכתיב גבי סוטה אמן אמן שמגלגל עליה שלא שטתה ארוסה אף דבפני עצמה לא שייך בארוסה קינוי. והשתא אמאי לא יליף מהא דתנן דמגלגל עליה שלא שטתה מאיש אחר ונימא דהיינו אפי' מקטן שאין מקנין על ידו בפני עצמו וכמ"ש התוס' שם דרב יליף מזה. ושמע מינה דס"ל לעולא דקטן שאין מקנין על ידו בפני עצמו היינו דוקא בפחות מבן תשע. ולפ"ז על כרחך אי אפשר לומר דעל ידי אותו קטן היה מגלגל עליה דהא אינו אוסרה ותנן שלהי פרק היה מביא זה הכלל כל וכו' ולא היתה אסורה לו לא היה מתנה עמה. אבל אי איתא דאף על קטן בן תשע שאוסרה אין מקנין בפני עצמו שפיר איכא למימר דמגלגל עליה והוה לעולא למילף מיניה גלגול ומדלא יליף מיניה שמע מינה כדכתיבנא. וגם מ"ש התוס' בקידושין דרב קושטא דיליף מיניה גלגול גם כן אינו מוכרח דיש לדחות כמ"ש תוס' ביבמות (סוף דף נ"ו) בתירוץ ראשון ע"ש. ועוד דלדעת רבינו ודאי אינו מוכרח מה שכתבו תוס' דרב לא מצי למילף גלגול מארוסה משום דמצי למימר דקני ונסתרה בארוסין די"ל דס"ל דביאת ארוסה אינה מנוקה מעון. ובזה אתי שפיר ולק"מ מה שהקשה המפרש פני משה בירושלמי דיבמות וסוטה דמנא ליה לרבינו גלגול ע"ש. וכיון דלא מצינו מי שיליף מיניה גלגול שמע מינה דאי אפשר למילף מיניה משום דקיי"ל דעל בן תשע מקנין בפני עצמו ואינו צריך גלגול ועל פחות מבן תשע ודאי לא היה מתנה]: ודע שיש לי להביא ראיה לדעת רבינו מהא דאיתא בילקוט נשא בשם ספרי זוטא תחת אישך לרבות בן תשע שנים ויום אחד שיקנו לה וישקו אותה מתחת ידו. הרי מצינו בפירוש דמרבה בן תשע לקינוי. וברבה סוף פרשה ט' מרבה ליה גם כן וז"ל וכי נטמאת לרבות בן תשע שנים ויום אחד שמקנא לה ע"כ. וא"כ מוכח דהא דאיתא בתלמודא דידן פ' ארוסה דממעט קינוי של קטן רק של פחות מבן תשע וכמ"ש רבינו:
האשה שקינא לה בעלה ונסתרה אחר הקינוי עמו בעדים וכו' ובא עד אחד והעיד עליה שנבעלה בפניו וכו' אינה שותה. ואפילו היה עד טומאה זה אחד מעידי הסתירה. וכתב הכס"מ שאינו יודע מה מלמדנו רבינו בזה שכתב ואפילו היה עד טומאה זה אחד מעידי הסתירה דמהיכא תיסק אדעתין שיגרע מפני שהוא אחד מעידי הסתירה. והבית שמואל באה"ע סי' קע"ח כתב בשם הב"ח דבא ללמדינו שלא נאמר דגרע דכיון שראה הסתירה אמר בדדמי שנטמאה אע"פ שלא ראה אלא פריצותא בעלמא וקמ"ל דלא חיישינן לכך. ויש לי להביא ראיה לזה דא"כ תתיישב כל מה שתמהו התוס' בריש סוטה (דף ג' ע"ב) דלמאי איצטריך קרא דנאמן עד אחד בטומאה בסוטה לאחר קינוי וסתירה הא מסתמא הבעל שותק ולאביי בקידושין (דף ס"ו) גבי אמר לו אשתך זינתה והוא שותק נאמן עד אחד אפי' בלא קינוי וסתירה. ולפי מה שתירץ הב"ח לדעת רבינו י"ל דגבי אשתך זינתה לא אמר בדדמי אבל גבי סוטה איצטריך קרא דנאמן עד אחד בטומאה אפילו כשהוא מעידי הסתירה דגרע משום דאמר בדדמי וקמ"ל דאפילו הכי נאמן: וכן אתי שפיר לפ"ז מה שתמהו עוד התוס' שם אהא דבעי למילף עדות הראשונה דהיינו קינוי וסתירה דלהימן עד אחד מעדות אחרונה של טומאה ואמאי לא פריך דשאני עדות האחרונה דרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה. וכן תמהו אהא דאיצטריך למילף התם ערוה דבר דבר מממון דאין עד אחד נאמן ולמה לי דמהיכא תיתי דלהימן עד אחד בערוה הא מעדות אחרונה ליכא למילף דאיכא למפרך שכן רגלים לדבר. ולפי דברי הב"ח הנזכר לק"מ דמ"מ איכא למילף עדות הראשונה דקינוי וסתירה ודערוה מעדות האחרונה דמהימן עד אחד לעולם ואף כשהוא מעידי הסתירה. ובכהאי גוונא לא עדיף העדות מחמת סברא זו דיש רגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה שהרי אדרבא איכא למימר דכיון דיש רגלים והוא בעצמו ראה לכך הוא מעיד בדדמי. וכיון דאפילו הכי הימניה רחמנא לכך סלקא דעתין למילף מיניה דלהימן עד אחד בקינוי וסתירה ובערוה דלא שייך בם בדדמי ועדיף עדותו בזה מבעדות אחרונה:
אף חמשה נשים ששונאות זו את זו מעידות זו על זו לומר שנטמאת ונאמנת עליה לאוסרה על בעלה וכו'. והקשה בעל המגיה שבס' משנה למלך דצריך לדעת דאמאי נאמנות כאן החמשה נשים לאוסרה על בעלה לפי מ"ש המל"מ בהלכות גרושין לדעת רבינו דהני נשי ודאי משקרי וחשבינן לה כאשת איש גמורה ומותרת בתרומה אם היתה אשת כהן. והניח בקושיא. ויש לי ליישב דשאני התם שיש להאשה חזקת היתר שהיתה אוכלת בתרומה וגם הבעל יש לו חזקת חיים משא"כ היכא דליכא חזקה להאשה קושטא דנאמנות החמשה נשים לאוסרה. וכמ"ש בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תנינא חלק אה"ע סי' ס"ד. וא"כ אתי שפיר דנאמנות כאן לומר שנטמאת לאחר קינוי וסתירה שהרי אבדה ואיתרע חזקת היתר שלה בסתירתה וגם רגלים לדבר וכנ"ל: [ועוד י"ל על פי מ"ש הרשב"א בחידושיו פ"ב דגיטין אהא דאמר התם בחוצה לארץ דאי אתי בעל ומערער לא משגיחין ביה מהימנא לומר בפני נכתב ובפני נחתם. וא"ת הא אהני דאפקה מבעל ודיה בכך ואמאי מהמנין להני חמשה נשים להביא גיטה. ותירץ דאיהי לא קפדה לאפוקה דמידע ידעה לכשתצא זו תכנס אחרת תחתיה ולא נתכוונה זו אלא לקלקלה וכיון דלא מקלקלא מהימנא. ולפ"ז אתי שפיר דמהימנא לומר שנטמאת שלא תשתה ותיאסר על בעלה כיון דזה לא חשוב גבה קלקול מה שנאסרת על בעלה דלכשתצא זו תכנס אחרת תחתיה וכיון דלא מקלקלא מהימנא כמו בגט]: