Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim Chapter 19
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבל בתפלת כו'. אסוף פרקין דסליק מיניה קאי שסיים בדיני תשעה באב וקתני שם בתפילת ערבית אינו אומר ברכו וכו' ע"ז קתני הכא אבל בתפלת שחרית אומר ברכו וכו':
ובר"ה אומר כו'. קאי אפרק י"ח הלכה ב' וג' דקחשיב שם איזה שיר שהיו אומרים בר"ח וחנוכה ופורים ושבועות ואגב קתני שם בט"ב בלילה היו אומרים מזמורים מעין ט"ב ואגב דאיירי בט"ב היה מפרש כל דיני ט"ב והפסיק בענין המזמורים ומעתה חוזר לפרש איזה שיר שיהיו אומרים בשארי י"ט דשייר לעיל ומפרש ואזיל לה הכא:
מקרא קודש הזה וכו'. כך היה נוסח שלהם וכן עד היום בנוסח הספרדים לומר את יום חג המצות הזה את י"ט מקרא קודש הזה וכן בכל י"ט אומרים ג"כ את י"ט מקרא קודש הזה:
בר"ח ניסן. ה"ה בכל ר"ח דינא הכי אלא לפי שר"ח ניסן הוא ראשון לחדשים נקט ר"ח ניסן:
מקרא קודש הוא. כצ"ל מקרא קודש הזה:
וכשם שמקלסין כו'. הלשון מגומגם ובספר אגודה גרסינן הכי. ומקלסין. בי"ט מקלסין ואומרים גלה כו':
זכרונות כו'. בטא"ח סימן תקפ"ב מביא ברייתא זו וגרס הכי וא"א זכרונות בשלש ראשונות וכתוב בשלש אחרונות אלא בשני י"ט של ר"ה ובקושי התירו וכו׳ והטעם שהתירו בקושי דקי"ל אל ישאל אדם צרכיו לא בג׳ ראשונות ולא בג׳ אחרונות אמנם כתב הטור שם דהיינו דוקא בצרכי יחיד אבל בצרכי ציבור שרי:
בר"ח ישבו החבורות כו׳. נוסח ברכה זו לא מצאתי בשום פוסק. ונ"ל דברכה זו היו מברכין הב"ד בשעה שישבו לקדש החדש לפי שאז היו מרבין בסעודה כדאיתא פ' בן שורר ומורה וכ"כ הרמב"ם פ"ג מהל׳ קדוש החודש הלכה ז׳ וז"ל כשמעברין ב"ד את החודש כשלא באו עדים כל יום שלשים היו עולין למקום מוכן ועושין בו סעודה ביום אחד ושלשים שהוא ר"ח וכו׳ וזהו סעודת מצוה של עיבור החודש האמורה בכ"מ עכ"ל ונראה שבאותה סעודה לאחר ברהמ"ז היו אומרים ברכה זו וכן משמע לקמן:
בלווטין. אנשים חשובים ומצינו לשון זה כמה פעמים במדרש וכ"כ הערוך:
חוץ מברכת הלוים. נ"ל דהיינו הא דכתב בד"ה ב׳ כ׳ גבי יאשיה ובצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה׳ כי לעולם חסדו. ואמרינן ע"ז במסכת מגילה דף י' ע"ב מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו וא"ר יוחנן מפני שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים. וא"כ י"ל זהו דקתני הכא חוץ מברכת הלוים שאותו שיר אומרים הלוים וכשהיו אומרים פסוק זה לא היו אומרים כי טוב אע"ג דבכל המקרא כתיב הודו לה' כי טוב אבל בהודאה זו אינו כן וכדמפרש טעמא בגמרא:
ושנים עשר חבירים. לא ידעתי מהו חבירים ונראה שצ"ל י"ב מלכים דהכי איתא במ"ר סוף פ׳ נשא על הפסוק פרים ששים אילים ששים כו' אי שם פרים י"ב כנגד י"ב מלכים ופי׳ במ"כ י"ב מלכים כשירים היו עם רחבעם וא"כ נראה דגם כאן צ"ל נגד י"ב מלכים:
אשר בעגולה כולה. תיבות הללו אין להם הבנה ונ"ל שכצ"ל אשר בעגולה גידל כו' והיינו הא דלעיל בהלכה ט׳ וכ"כ האגודה ומביאין לו כוס אחר ומברך ברכת פה"ג כדלעיל. ומצאתי אח"כ ראייה לדברי מספר תורת האדם לרמכ"ן ז"ל שהביא הלכה זאת בהלכות אבל וכתב שם וז"ל ואחריו אשר בעגלה גידל דור דורשיו כו׳:
ובברכת אבלים. מיותר הוא דבהלכה י"ב מפרש ברכת אבלים באנפי נפשיה וכ"כ הרמב"ן בספר תורת האדם וז"ל ונהגו רבותינו לומר בבקר ברכת חתנים בעשרה ובפנים הדשות כל שבעה וכן בערב קודם סעודה וברכת אבלים בערב אחר התפלה לפני המתפללים על הכום בשבת שאין אבילות נוהגת בפרהסיא כר"א בן הורקנוש כו' כמ"ש לקמן בהלכה י"ב והוא בפרקי דר"א פי"ז בקצת שינוי לשון גם הרא"ש בסוף פ"ק דכתובות הביא הלכה זו כמ"ש וע"ש סי׳ י”ג: