**(ש"ך סקי"ז) אבל אם אמר כן בשעה שסלקוהו כו'.**שוב מצאתי כן מבואר להדיא בתשו' מהר"מ דפוס פראג סי' תתרי"ב דאם אמר כן בשעה שסלקוהו נוטל בלא שבועה אף לאחר שסלקוהו ע"ש וע"פ זה נראה יותר ליישב דהנוסחאו' במרדכי לא פליגי דאותה נוסחא שכתוב בה אך לא לאחר שסלקוהו כו' היינו רצה לומר אם אמר כן אחר שסלקוהו ולא אמר כן בשעה שסלקוהו ולפירוש זה אפשר דאפילו אמר יום או יומים אחר כן לאחר שסלקוהו אינן נאמן אלא דמתשו' מהרי"ו סי' קכ"ד שכ' מפ"ק דב"ב דכ' מהר"מ דגבאי צדקה נאמנים אף לאחר שסילקו לומר שהלוו לכיס של צדק' כו' משמע דאפי' אומר אח"כ נאמן דס"ל למהרי"ו דהא דכ' בתשו' מהר"מ שאומר כן בשעה שסלקוהו לאו דוקא אלא ה"ה יום או יומים אח"כ כו' מסברא שלא יפסיד דינו בשביל מה שלא אמר מיד והרי אומר יום או יומים אח"כ והיינו כדברי הבית חדש שהבאתי בס"ק ט"ז:

(סי' רנ"ז ט"ז ס"ק ו') השיגעל המחבר שלא כדת דלשון מהרי"ק שם כך הוא פשיטא שהיה יכול להפקידו ביד אחר שהרי הוא חבר עיר דכל דאתי אדעתא דידיה הוא דאתי כו' וכ"ש שהיה יכול רב יוסף להפקיד הארנקי ביד כל מי שהיה רוצה כיון דכל מה דבעי הוה מצי למעבד ביה וזה דבר פשוט וכ"ת הכי נמי הרי פי' בעלה הנותן שהכל תלוי בה ואדעתא דידה מסר ונתן ואם כן הרי היא שתוכל להפקיד ביד מי אשר תחפוץ כו' פשיטא דלא דמי דהתם כל דאתי אדעתא דרב יוסף הוה אתי אבל הכא נהי דהשליטה המת על השבח מהמאה פרחים מכל מקום על הקרן לא השליטה כלל ואית לן למימר דאין רצונו שיהיה פקדון דק' פרחים ביד אחר זולת אשתו עכ"ל. הרי להדיא דמחלק בסתם בין אשתו לחבר עיר דבחבר עיר מסתמא דעתו שיעשה בו כל מה שירצה אבל באשתו בסתמא לא אמרי' הכי וזה דעת המחבר דמיירי בסתם ובזה יש חילוק בין אשתו לחבר עיר ומ"ש בסיפא יכול להפקיד ביד אשתו סירכא דלישנא דרישא קאמר וה"ה ביד אחר שהרי בב"י כ' להדיא דיכול החבר עיר להפקידם ביד מי שירצה וכ"כ ג"כ בעט"ז להדיא: