Noam Yerushalmi on Beitzah Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שם (ה"א) ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרה"י לרה"ר ולא מתניתא היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו מתניתא כמאן דאמר לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל מה צריכא ני' כו' במוציא להיסק ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא מוקצ' שיבש אסור ליגע בו נראה לי דמבעי' לי' בתבן שאינו עומד למאכל בהמה כגון תבנא סרי'. וא"כ עומדים להיסק אך שהבעלים לא הכירו בו ביה"ש שהוא יבש ועומד להיסק אם מותר לטלטל וע"ז אמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא מוקצה שיבש אסור ליגע בו ומשום דהירושלמי לטעמי' שסובר בריש ביצה דמוקצה שיבש ואין הבעלים מכירים בו הוי מוקצה וכמו שאומר שם טעמא דב"ה נעשה כמוקצה שיבש כו' והא דקא מיבעי' לי' איפשר לומר משו' דממתני' לא שמעינן אלא דאסו' בחכיל' מדקא מיפלגי ב"ש וב"ה באכילה אבל לא בטילטול וכמו שהקשו בתוס' ביצה (ד' ב') דאמאי קאמרי ב"ה לא תאכל משמע דבטלטול שרי וע"ז פשיט דמוקצה שיבש כו' אסור ליגע בו:
ועוד נראה לי לפרש (דהוא ט"ס בירושלמי וכצ"ל) ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרה"י לרה"ר. ולאו מתניתא היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו (וא"כ משמע דאפי' מרה"י לרה"ר) מתניתא כמאן דאמר לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל פשיטא לי' מתניתא במוציא להיסק (כצ"ל) מה צריכא ליה במוציא להאכיל (פי' דקאמ' ברם כמ"ד נפשות בהמה בכלל פשיטא פי' כיון דתנן במתניתין המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו א"כ אפי' אי אתי מתניתין כמ"ד נפשות בהמה בכלל. א"כ פשיטא דלמ"ד נפשות בהמה בכלל בודאי דמותר להוציא מרה"י לרה"ר וע"ז מדחה דאפי' כמ"ד נפשות בהמה בכלל נמי מיבעי' לי' ומתניתין במוציא להיסק א"כ וודאי מותר לצורך עצמו מה צריכא לי' במוציא להאכיל (ואפי' למ"ד נפשות בהמה בכלל איפשר כיון דיכול להביא הבהמה אצל התבן ע"כ אינו מותר להוציא מרה"י לרה"ר) ומתניתין מיירי במוציא להיסק:
שם (ה"ג) אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה הדא דאת אמר בקורה שנשברה ביו"ט אבל אם נשברה מעיו"ט מותר בשאין בה תואר כלי אבל אם יש עלי' תואר כלי אפי' נשברה מעיו"ט אסור (והוא משום דאם נשברה מעיו"ט ואין עלי' תואר כלל ע"כ הוי כמו עצים וכמו דאמרינן בשבת (ד' קכ"ד) דנשברו אימת כו' מעיו"ט עצים בעלמא הוא אבל אי איכא עליהן תואר כלי דהיינו תואר קורה אפי' נשברה מעיו"ט אסור) ואח"כ אמרינן בירושלמי רב אמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלי' הדא דאת אמר בכלים שנשברו ביו"ט אבל בכלים שנשברו מעיו"ט מותר בשחין עליהן תואר כלי אבל יש עליהן תואר כלי ואפילו שנשברו ביו"ט מותר ועי' ובמג"א ס' תק"א) שחילק דהא דאמר אח"כ אם יש עליהן תואר כלי היינו בעושין מעין מלאכתן וא"כ ה"ל כלי ממש והא דאיתא בירושלמי דאסור היינו אם אין עושין מעין מלאכתן והק"ע חילק דקורה הוי מוקצה משא"כ שברי כלים דאינן אסורין רק מחמת נולד וע"כ אם נשברו ביום טוב מותר [ולי נראה דאיפשר לומר דגבי קורה קאמר דאם יש עליו תואר כלי אפילו נשברה מעיו"ט אסור היינו אם אינו מרבה עליהן עצים מוכנים וא"כ מכי אדליק פורתא ה"ל שבר כלי וע"כ בעינן שנשברה מעיו"ט ואין עליהם תואר כלי אבל גבי כלים שאין דרך להסיק רק בכלים וא"כ מרבה עלי' עצים מוכנים וע"כ אם נשברו ביו"ט ויש עליהן תואר כלי הוי כמו כלי ממש וא"כ מותר ע"י שמרבה עליהם עצים מוכנים]: