Noam Yerushalmi on Yoma Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שם (ה"ב) אמר ר' יוחנן לא קבעו פייס לתמיד של בין הערבים אלא אמרו מי שזכה בשחרית יזכה בין הערבים והא תני כפייס של שחרית כן פייס של בין הערבים הזכה זכה לעצמו. ר' חזקיה בשם ר' בון בר כהנא תיפתר שהי' בשבת אחד משמר הבא וא' משמר היוצ' וכן א אמרי' ביומא (ד' כ"ו) אמר ר' יוחנן אין מפייסין על תמיד של בין הערבים אלא כהן שזכה בו שחרית זוכה בו ערבית כו' אמר ר"ש בר רב יצחק הכא בשבת עסקינן הואיל ומשמרו' מתחדשות ולמאי כו' נפישי להו פייסות מייתי כולהו מצפר' אתי דזוכה בו שחרית זכי דזכי בערבית זכי):
והנה הק"ע פי' על הא שאומר הזוכה זוכה לעצמו וכתב הק"ע סיומא דברייתא הוא שאין הכהן הזוכה יכול לומר לחבירו אני נותן עבודה שזכיתי בה:
ולי נראה לפרש שהזוכה זוכה לעצמו הוא כמו דאמרי' ביומא (ד' כ"ה) איבעי' להו כשהם מפייסין לעבודה אחת מפייסין או דלמא לכל עבוד' ועבוד' הן מפייסין כו' ת"ש ר' יהודה אומר לא היה פייס למחתה אלא כהן שזכה בקטורת אומר לזה שעמו זכה עמי במחתה ומשני שאני מחתה וקטורת דחדא עבודה היא. איכא דאמרי דוקא מחתה וקטורת דחדא עבודה היא אבל שאר עבודות בעי פייס. ומשני מחתה איצטריכא ליה סד"א הואיל כו' ומעתרא נתקין לה פייס בפני עצמה קמ"ל ת"ש דתני ר' חייא לא לכל עבודה ועבודה מפייסין אלא כהן שזכה בתמיד שנים עשר אחיו הכהנים נמשכין עמו שמע מינה והירושלמי לא סבר הכי אלא דלכל עבודה ועבודה היו מפייסין וע"ז אומר והזוכה זוכה לעצמו ופירוש ולא שזכה ג"כ לאחרים דהיינו ששנים עשר אחיו הכהנים יהיו נמשכין עמו וכמו שפי' רש"י שם שהכהנים שמקיפין לימינו נמשכין אחריו כפי סדר משנתנו שני לזריקה שלישי לדישון מזבח הפנימי רביעי למנורה וכן כולם) וע"ז אומר והזוכה זוכה לעצמו הי' שצריכין פייס לכל אחד ובזה יתבאר הירושלמי לקמן ויתבאר שם עוד בזה:
שם (ה"ג) הפייס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו כו' אמר ר' חנינא מימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה. א"ר יוסי מתניתין אמרה כן חדשים לקטורת בואו והפיסו אר"ח וכן למחתה אר"י מתניתא אמרה כן מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו אף את למחתה. נמצאת אומר שני כהנים היו מתברכין בכל פעם:
[ופירש הק"ע מתניתין אמרה כן הרי מפורש תנן הכי במתניתין ולמה לי לדר"ח ומשני אמר ר' חנינא וכן למחתה אף במחתה לא שנה אדם בה מתניתא אמרה כן בברייתא תני' הכי שני כהנים היו מתברכין בכליום שאף מי שזכה במחתה נתברך ממילא ידעינן שלא שנה בה אדם מעולם כי היכי דלא שנה אדם בקטורת מפני שמעשרת:
ולי נראה לפרש הא דאמר ר' חנינא וכן למחתה שהפי' הוא דהפייס הזה היה למחתה ג"כ ולא צריך למחתה פייס אחרת דהירושלמי לטעמי' לפי מה שביארתי לעיל דהזוכה זוכה לעצמו אבל לא זוכה בזה שעמו. אלא שצריך פייס לכל א' וא' אבל מי שזכה בקטורת זה שעמו זכה במחתה משום שחד עבודה היא. אבל שאר עבודות בעי פייס כמו שרצה לומר תחילה הש"ס שלנו ביומא (ד' כ"ה) וע"ז אומר מתניתא אמרה כן מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו אף את למחתה נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל פעם. וע"כ האריכה הברייתא נמצאתה אומר שהכהנים היו מתברכין בכל פעם. דמשום שהי' איפשר לפרש כמו שכתבו התוס' ביומא (ד' כ"ה) אי נמי צ"ל דלר' יהודה הזוכה במחתה לא הי' זוכה כלל מכח פייס מחמת שזכה זה בקטורת וזכה זה שאצלו לימינו במחתה אלא בדעתו של כהן שזכה בקטורת תלי' מילתא אי בעי איהו עביד הכל שקיל קטורת ושקיל מחתה כו' מיהו משום דטריחא מילתא קצת אורחא דמילתא הוי שהי' אומר לאחר זכה עמי במחתה ורגיל הי' לומר לאותו שעומד אצלו לימינו משום איבה שלא יקפידו האחרים עליו ומיהו אם ירצה לשנות הרשות בידו לעשות הוא בעצמו הכל או לומר למי שעומד בשמאלו או לאחר שאינו עומד אצלו כלל זכה עמי וכן משמע הלשון כהן שזכה במחתה אומר כו' ולא קאמר העומד אצלו נמשך עמו כו' וע"כ אומר הירו' וכן למחתה פי' שזה עומד לימינו זכה מחמת זה הפייס:
וע"ז אומר ר' יוסי מתניתא אמרה כן מי שזכה בקטורת אומר לזה של ימינו אף את למחתה נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל יום כו' וא"כ אם הפירוש הוא שהכהן אומר מעצמו לזה של ימינו אף את למחתה א"כ לא היו שני כהנים מתברכין בכל יום דהא הרשות בידו לעשות הכל אלא ודאי שהפירוש הוא שכיון שזה זכה בקטורת זה שעל ימינו זכה במחתה וא"כ ראי' מזה למה שאמר וכן למחתה דהפייס שעל הקטורת הוי נמי פייס למחתה:
ועוד יש לומר דמה שאמר וכן למחתה היינו דדוקא חדשים מפני שמעשרת ג"כ וא"כ תלוי ג"כ דאם הפי' הוא שהכהן שזכה בקטורת אומר מעצמו למה שבימינו זכה עמי במחתה ופעמים שזוכה לעצמו. א"כ לא הוי חדשים דהא כבר זכה בקטורת וע"כ מסיים הברייתא נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל יום וא"כ ודאי הפי' הוא שכיון שזה זכה בפייס זה שעל ימינו זכה במחתה. וע"כ אמר וכן למחתה דבמחתה נמי בעינן חדשים]: