מה שמועה שמע מכילתא ריש יתרו, ורש"י עה"ת ולק"ט, ילקוט רמז רס"ח. וס' והזהיר ל"ג ע"ב, ועיין זבחים קט"ז ע"א:

ד"א. שם:

משל לאדם, זה ליתא שם, ועיין לעיל י"ד כ"ח משל מן הצפור באופן אחר:

בראשונה כו'. מכילתא יתרו פ"א, ולק"ט, ורש"י עה"ת: והוא דעת ר' אלעזר המודעי, ודעת ר' יהושע שנפטרה ממנו בגט, לכן בסיום המאמר תקנתי ד"א אחר שילוחיה ששלחה ונתן לה גט, ושם יליף לה נאמר כאן שילוח, וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו (דברים כ"ד ב'), מה להלן בגט אף כאן בגט:

כך התנה עיין מכילתא ולק"ט:

ומי הוא שלא נימול זה אליעזר. וכן הוא בלק"ט שמות ד' כ"ד, וכן הביא הראב"ע בשם רב שמואל בן חפני, וכן רש"י על התורה ויבקש המיתו שלא מל אל אליעזר בנו, וכן בשמ"ר פ"ה אות ח' ונתעצל למול לאליעזר בנו, אמנם בספר הישר איתא שהמעשה היה בגרשום, וגם בילקוט סוף רמ"ז ק"ה הביא בשם דברי הימים של משה רביו וז"ל ויקרא משה שמו גרשום רק לא מל בשר ערלתו בגזירת רעואל חותנו ויהי בעת ההיא מקץ שלש שנים ותהר עולד ותלד בן וימל בשר ערלתו ויקרא שמו אליעזר ע"ש, ובד"ה של משה רבינו הנדפס בבית המדרש ח"ב חסר זה, וכן בתרגום יב"ע עה"ת תרגם ובעא למקטליה מן בגלל גרשום בריה דלא הוה גזיר על עיסק חמוי דלא שבקיה למגזריה ברם אליעזר היה גזר בתנאה דאתנין תרויהון ע"כ, וכיון בזה למאמר המכילת' יתרו פ"א שיתרו התנה עמו בן שיהיה תחלה יהיה לע"ז, מכאן ואילך לשם שמים, וקיבל עליו כו', וגם הראב"ן יסד ביוצר לברית מילה לבני אשכנז, לא מל בכורו ונתבקש במעונה, ועיין ברמב"ן על הכתוב ויקח משה את אשתו ואת בניו, וסיים וכן הזכירו רבותינו כי הנימול הזה הוא אליעזר:

כשהרג המצרי עיין מכילת' יתרו פ"א בסגנון אחר, תנחומ' שמות אות י', שמ"ר פ"א, הזית פ"י על הכתוב צוארך כמגדל השן, ירושלמי ברכות פ"ט, ובב"ר פ"ב, ושו"ט מזמור ד', וילקוט רמז קג"ז בשם דב"ר, ורש"י עה"ת שמות ב' ט"ו ולקח טוב:

היה לו לומר הנני בא אליך אלא מלמד. לא מצאתי המקור:

מי נתן שלום למי. מכילת' ולק"ט ורש"י:

אשר מצאתם בדרך. הוספתי כמו שהוא במכילת' ולק"ט, ורש"י הביא את כל התלאה שעל הים ושל עמלק:

מלמד שנעשה בשרו. סנהדרין צ"ד ע"א:

ד"א שנדמה לו כאילו היה בשרו חידודין חידודין. סנהדרין שם, ורש"י על התורה:

בוא וראה מכילת' וילקוט סוף רמז רס"ח, ולקח טוב, וסנהדרין צ"ד ע"א:

זה מצות שבת כו' אלו איסור והיתר. במכילת' יתרו פ"ב החוקים אלו המדרשות, והתורות אלו הוראות, דברי ר' יהושע, ר' אלעזר המודעי אומר חוקים אלו עריות והתורות אלו ההוראות, ובלק"ט החוקים אלו עריות ואת התורות אלו הוראות:

אלא אין דברי תורה מתקיימים ברכות ס"ג ע"ב:

זו ביקור חולים. מכילת' ושם איתא את הדרך זו ביקור חולים ילכו זו קבורת מתים, בה זה גמילות חסדים, ואת המעשה זו שורת הדין, אשר יעשון זו לפנים משורת הדין, וכן תרגם יב"ע, ועיין בגמרא ב"ק צ"ט סע"ב:

בנבואה מכילת':

שאפילו בממונם אינם חסים, מכילת' ורש"י על התורה: