אמרו רבותינו. תנחומ' כי תשא אות י', פסיקתא שקלים דף י"ט ע"ב, וירושלמי שקלים פ"ב ה"ד, ולק"ט, ועין שבת פ"ט ע"א, וש"י שם, ובפי' על התורה, ועיין בתנחומא שלנו אות י"ג ובהערה פ"א:

מלמד שהיה השטן. לק"ט, ועיין שבת פ"ט ע"א, כמין דמות מטתו הראה להם השטן, וכן בתנחומ' כי תשא אות י"ט, ויש אומרים שעמד השטן והראה להם דמות מטתו, ורש"י עה"ת הביא כמין דמות משה הראה להם השטן, וכמו שהובא ל בלק"ט, ועיין בתנחומא שלנו אות י"ג ובהערה פ"א:

אפשר לא מיחו. מובא בלק"ט, ועיין תנחומ' אות י"ט, ובתנחומא שלנו אות י"ג, וי"ר פ"י, פדר"א פמ"ה, במ"ר ספט"ו:

התיך הזהב. מובא בלק"ט:

מלמד לק"ט, ועיין רש"י עה"ת ומדרשו בוי"ר פ"י ראה שהיה מוכיחם יהרגוהו כו', ועיין סנהדרין ז' ע"א ראה חור זבוח לפניו. ופירש"י ויבן מזבוח הבין מהזבוח לפניו שהרגו את חור, ועיין תנחומ' שלנו כי תשא אות י"ג ובהערה פ"ה:

טביחה לה' בעובדי העגל. בלק"ט ד"א חג לה' טביחה לה' בעובדי הבעל, שנאמר וליום חג ה' (הושע ט' ה'):

~(ז)אם שריפה הם חייבים. תנחומא כי תשא אות כ"ד:

שנאמר והים חרב יחרב. לא נמצא מקרא זה:

פנה מן חלחלה שלו ונתחזק. כן מובא גם בלק"ט כי על ויחל משה הביא שם מלמד שאחזתו חלחלה. ואולי נשמט זה לפנינו. ובגמרא ברכות ל"ב ע"א ויחל משה מלמד שעמד בתפלה עד שאחזו אחילו ומאי אחילו אש של עצמות:

לפי שהיו חרותים, מובא בלק"ט:

כדאמרי רבנן. שבת ק"ד ע"א, מגילה ב' ע"ב, ומובא בלק"ט:

והמכתב מששת ימי בראשית. בלק"ט איתא כך מזה ומזה הם כתובים כגון גבוב בובן בהר רהב, והלוחות מעשה אלהים המה מששת ימי בראשית נהיה אותיות של אש על גבי סנפירינן:

~(יג)ד"א חרות אין חרות מגיהנם כו'. בלק"ט הביא ד"א אין לך בן חורין אלא כל מי שהוא עוסק בתורה, והעירותי שם בהערה כ"א עיין אבות פ"ו מ"ב עירובין נ"ד ע"א. אל תקרי חרות אל חירות:

הפך ערב וכן הובא בלק"ט, דיא ברעה למפרע הערב כו':

שכן דרך החיילות. מובא בלק"ט:

כאשר ראה משה, מובא בלק"ט:

מיד וישלך מידיו את הלוחות בלק"ט הביא וז"ל מיד וישלך מידו מידיו קרי, שברם בכח גדול, והבאתי שם בהערה כ"א וכן נמסר במסורת, ועיין מנחת שי שהביא וז"ל וכן אמרו במדרש לקחם בידו אחת והשליכם בכעס ואהרן ושבעים זקנים תפסו בידו שלא ישליכם ולא יכולו, ואמר הקב"ה מבורך יד חזקה כזאת, היינו דכתיב ולכל היד החזקה, ובדברי רז"ל כי פרחו האותיות ולכן חסר יוד ונשארו שתי ידיו חלושות כיד אחת:

לא נתכוין משה ע"ז מ"ד ע"א, ומובא בלק"ט:

ר"ל ערב רב הם עשו זה הענין ערב אותיות דדין כאותיות ברע:

מכאן אמרו חז"ל מגילה כ"ה ע"ב ומובא בלק"ט" וסיים שמתוך תשובה שהשיב אהרן למשה ואמר ואשליכהו באש ויצא העגל הה כפרו המינין לומר מעצמו יצא, וכבר כתוב ויעשהו עגל מסכה, כלומר הוא עשאו כמין עגל, כאשר בקשו ממנו, ועיין גמר' מגילה שם:

שנסתלקה שכינה מהם בלק"ט הביא כי פרוע הוא, מגולה הוא, כמו וראשו יהיה פרוע שסרה שכינה מעליהם והיו פרועים:

לדורות הבאים כו'. מובא בלק"ט:

ומהנה למדנו ששבטו של לוי לא עבד ע"ז. יומא ס"ו ע"ב, ומובא בלק"ט:

צאו ידי חובתכם. בלק"ט הביא ד"א מלאו ידכם צאו ידי חובתכם לעשות נקמה בחוטאים:

מלמד שנתן נשפו על ישראל. ברכות ל"ב ע"א, ומובא בלק"ט: