תבוא ועשו לי מקדש ותכפר כו'. מובא בלק"ט ריש ויקהל.

ד"א ויקהל הוצרכה פרשה זו. התחלת המאמר מובא בלק"ט, ועיין ילקוט ריש ויקהל שהביא בשם מדרש אבכיר. רבותינו בעלי הגדה אומרים מתחלת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראש ויקהל אלא זאת בלבד אמר הקב"ה עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבי הלכות שבת כו'. ותמצא המאמר בליקוטים ממדרש אבכיר שהוצאתי לאור:

וכן טורנוסרופוס שאל את ר"ע. סיפור זה הוא בב"ר פי"א אות ה', ובפסיקת' רבתי פכ"ג ובסגנון אחר הוא בשבת ס"ה ע"ב, ועיין גם בתנחומ' כי תשא אות ל"ג:

כאן הוא אומר כו' כשישראל עושין רצונו של מקום. מכילת' ויקהל, וילקוט ויקהל רמז ר"ח:

הבערה בכלל היתה, מכילת' ויקהל, וילקו', ולק"ט:

קחו זכות לעצמכם, בעל לק"ט הביא ומדרשו קחו זכות לעצמכם קחו ברכה לעצמכם קחו כפרה לעצמכם. וכן בדוד אומר כי ממך וגו':

מכאן למדנו. בלק"ט הביא מכאן שמשעה שנדר שוב אינו רשאי לשהותה, אלא יביאה אצל הגזבר:

הקדים הקב"ה. מובא בלק"ט:

שנאמר בו מ"ב אתים. תקנתי כמו שהוא לנכון בלק"ט, ור"ל מן פסוק ה' על פסוק י"ט נמצא מ"ב פעמים מלת את:

וכנגדם מ"ב מסעות. עיין רש"י במדבר ל"ג א' ובהערות ותיקונים לתשובות הגאונים [נדפסים ע"י חברת מקיצי נרדמים שנה שנייה] בדף ב' סימן ד' העירותי שבהגהות מיימונית ה' ס"ת פ"ז ה"י סימן ח' הביא וז"ל: במס' סופרים יש מ"ח שיטין צריך להיות בס"ת בכל דף ודף כנגד המסעות ע"כ. אולם לפנינו במס' סופרים פ"ב ה"ו הנוסחא בשיטין נותנים טעם כמסעות ארבעים ושנים, וכך הוא הנוסחא הישרה כי בכתוב לא נמצא אלא מ"ב מסעות, ולפני הרא"ש והגהות מיימונית היתה נוסחא מוטעת במס' סופרים ארבעים ושמונה:

מה בא ללמדנו. בלק"ט מתוקן הלשון וכך איתא שם מה בא ללמדנו, לפי שנאמר פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם והביאו אלי (שמות ל"ב ב') אמרו ישראל במה יתכפר עון פריקת נזמי הזהב מנשותינו בנינו ובנותינו אשר הערמנום מתכשיטהן לעשות אלהי זהב, אלא כיון שהקהילן משה להביא כסף וזהב למלאכת המשכן הביאו כל אחד ואחד מביתו ומכיסו, שנאמר ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבר רוחו אותו הביאו את תרומת ה' (פסוק כ"א) ואחר כן חזרו גם על תכשיטיהן נשיהם בניהם ובנותיהם ליטול בהם בזרוע שנאמר ויביאו האנשים על הנשים:

ומפני מה מנה הכתוב תכשיטי חוץ מובא בלק"ט:

ללמדך שאין חכמה לאשה אלא בפלך יומא ס"ו ע"ב, ירושלמי סוטה פ"ג ה"ד, והסיום אבל בדבר אחר כו', ליתא שם:

יש אומרים. כן מובא בלק"ט, ועל יש אומרים השני תביא הלק"ט לראיה נשיאים ורוח (משלי כ"ה י"ד), וכן הוא ביומא ע"ה ע"א:

ולמה נקרא שמו בצלאל. בתנחומא ויקהל סוף אות ג' למה נקרא שמו בלאל שעשה צל אל:

ועשה שתי ארונות עד סוף הפרשה הוא בבריית' דמלאכת המשכן פרק ו', וס' והזהיר צ' ע"ב, ועיין תוס' עירובין דף ס"ג ע"ב ד"ה כל:

שנאמר וישלח העם שילה ויקחו משם. תקנתי וישאו משם, וכן בבריית' דמלאכת המשכן ובלק"ט מובא ויקחו משם:

וארון שעשה בצלאל כמין שלש תיבות. בריית' דמלאכת המשכן שם, ולק"ט, ונשנה בירושלמי שקלים פ"ו (דף מ"ט ע"ד), וירושלמי סוטה פ"ח ה"ג (דף כ"ב ע"ד), וכן בחזית פ"א פ' תורי זהב נעשה לך, תנחומא ויקהל אות ז' ילקו' תרומה רמז שס"ז:

וכפורת של זהב. בריית' דמלאכת המשכן שם, ולקח טוב: