חשבון לך לך. תנחומא הנדפס מכבר לך אות ג', ובתנחומא שלנו לך אות ד' ומובא בלקח טוב:

א"ר יצחק. ב"ר פל"ט אות ז', ועיי' לקח טוב לך א' ובהערה ו', וכן ברש"י עה"ת:

עשר נסיונות. אבות פ"ה מ"ד, ושם נאמר רק עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכלם ולא חשיב פרטם אחת לאחת, ועיי' פדר"א פכ"ו ופכז, אדר"נ פל"ג, ובפיוט אמרתך צרופה בסילוק יום ב' של ר"ה, ובשו"ט מזמור י"ח ותמצא שינויים, ועיי' מה שהארכתי שם בהערה קע"ד:

למה אמר לו כל אלו. ר"ל למה אמר אל הארץ אשר אראך ולא גלה לו הארץ, כמו שהוא בב"ר פל"ט אות ט', וברש"י עה"ת, ולקח טוב:

ד"א ואברכה זה שאומרים אלהי יצחק. פסחי' קי"ז ע"ב ורש"י עה"ת, ועיי' ב"ר פל"ט אות י"א אר יודן קובע אני לך ברכה בשמונה עשרה:

מיכן לכהנים. ביב"ע ואברך ית כהניא דפרסין ידיהן בצלו ומברכין ית בנך:

שהגשמים והטללים יורדין כו'. ב"ר פל"ט אות י"ב ולקח טוב וילקוט רמז ס"ה:

שהחזירו כו' אברהם מגייר כו'. ב"ר שם אות י"ד, ורשי עהת ולקח טוב:

הראה לו הר גריזים. כן הביא גם רש"י, ועיי' סוטה ל"ב ע"א:

לפי שארץ ישראל נפלה בחלקו של שם. עיי' רש"י עה"ת:

על בשורת הארץ. עיי' ב"ר ל"ט אות ט"ז, ורש"י עה"ת:

הראהו הקב"ה שעתידין לפול בניו בעי. רש"י הביא נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן והתפלל שם עליהם, ובב"ר סוף פל"ט כלום בנה אברהם מזבח בעי אלא שלא יפלו בניו בעי:

זה היה נסיון שני. עיי' לעיל פסוק א' שהוא נסיון ג' וע"ש בהערה ג':

אמר לה כשהיית בין היפות כו' למקום שחורים, עיי' ב"ר פ"מ אות ד' ר' זעירא בשם ר' סימן אמר הלכנו בארם נהרים כו', ומובא בלקח טוב:

וכשהקריב לבוא למצרים היה נהר כו' וראה את שוקה. רש"י עה"ת הביא וז"ל מדרש אגדה עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם, ועכשיו הכיר בה על ידי מעשה וראיתי בפי' רבינו יהודה ב"ר אליעזר (ריב"א) שהביא דאיתא במדרש דעבהר נהרא וגלתה שוקה ומתוך כך הכיר ביפיה, ולא נמצא מאומה מזה במדרש ב"ר, רק בתנחומא הנדפס מכבר לך אות ה' כיון שהגיעו לפילי של מצרים ועמדו על היאור ראה אברהם בבואה של שרה באותה נהר כחמה זורחת, ועיי' ביב"ע בראשי' י"ב י"א:

באו מוכסנים עיי' ב"ר פ"מ אות ה', ותנחומא שלנו לך אות ה', ובנדפס מכבר לך אות ה':

ד"א זה אומר אני אתן. ב"ר שם:

ומנין אתה אומר שפרעה לקה אף על דבר לגזירה שוה. ב"ר פמ"א סוף אות ב' שמענו בפרעה שלקה בצרעת ואבימלך בעיצור מנין ליתן את האמור של זה בזה, ושל זה בזה, ת"ל על דבר שרה, על דבר על דבר לגזירה שוה:

כשהיתה שרי אומרת למלך. עיי' ב"ר שם, ותנחומא שלנו לך אות ח', ותנחומא הנדפס מכבר אות ה', ולקח טוב:

לפי שפרעה הי' יודע כו'. מובא ברש"י עה"ת: