זה נמרוד. ב"ר פמ"ב אות ד' ג' שמות נקראו לו, עויי' עירובין נ"ג ע"א:

שאמר והפיל. ב"ר שם. ועירובין שם. ורש"י עה"ת:

ד"א שהיו לו אמירה אפילה. בב"ר שם שהיתה אמירתו אפילה:

כל מקום שנאמר ויהי. ב"ר שם אות ג' בהרחבת לשון ובשינויים:

שכל ימיו היה ברע כו'. הוא כמו שהוא בתנחומא הנדפס מכבר לך אות ח' ודורש בפנים אחרים בב"ר פמ"ב אות ה', ומובא בלקח טוב, וברש"י מובא בסגנון לשון המחבר:

שהיתה ראויה שתבלע דיוריה וכן בב"ר שם שנתלבעו דיוריה ע"ש בפי' מהרז"וו:

בתחלה הי' נקרא עמק השדות כו'. וכן הביא רש"י בפי' עה"ת עמק השדום, כך שמו על שם שהי' בו שדות הרבה ולאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח:

למרדן. ב"ר פמ"ב אות ו' ועש בחידושי הרד"ל.

קידש שמו של הקב"ה. ב"ר שם אות ז', ועיי' לקח טוב לך י"ד ז' ובהערה כ"ג:

שעשו שם הד' מלכים בארות ומלאם עפר וחמר. עיי' רש"י עה"ת ומדרש אגדה שהיה הטיט מגובל בהם ונעשה נס למלך סדום שיצא משם כו'. ועיי' ב"ר פמ"ב אות ז' ושם איתא בשעה שירד אברהם לכבשן האש וניצול יש מעובדי ע"ז שהיו מאמינים, ויש שלא היו מאמינים וכיון שירד מלך סדום לחמר וניצול, התחילו מאמינים באברהם למפרע, וכאשר הביא המחבר לא נמצא במדרש:

ואפילו הכותבות. ב"ר פמ"ב אות ז' לדעת ר' נחמיה, ומובא בלקח טוב, ופי' כותבות הוא תמרים שזה היה רוב מאכלם:

זה היה עוג. ב"ר פמ"ב אות ח'. תנחומא חקת אות נ"ה, ובמ"ר סוף חקת, ורש"י עה"ת, ועיי' יב"ע על התורה:

שהיה קטן שבכולם. בתנחומא שם הוא הפסולת שלהם כפריצי זיתים שיוצאים ופליטים מתחת הגפן וע"ש בהערה שפ"א:

ד"א כשאמר הקב"ה. ב"ר סוף פמ"ב:

ולא נשתייר אלא אליעזר בלבד כו' וכן הוא עולה חשבון אותיותיו. ר"ל עולה למנין שלש מאות ושמונה עשר. ב"ר פמ"ג אות ב' ופמ"ד אות ט', תנחומא לך אות ט"ז, והנדפס מכבר אות י"ג, פדר"א פכ"ז, במ"ר פי"ח אות כ"א, שו"ט מזמור ק"י אות ד', ברייתא דל"ב מדות מדה כ"ט, ילקוט רמז ע"ג, ופסיקתא פסקא דהעומר דף ע' ע"ב וע"ש בהערה ל"ה, נדרים ל"ב ע"א, ולקח טוב, ורש"י עה"ת:

כיון שהגיע עד דן תשש כחו. תנחומא לך אות י"ז, וע"ש בהערה קס"ו, סנהדר' צ"ו ע"ב, ורש"י עה"ת, ולקח טוב:

והקב"ה עם המצריים מחצי הלילה ואילך, עיי' ב"ר פמ"ג אות ג', פסיקתא פסקא ויהי בחצי הלילה (ס"ג ע"ב), ופדר"א פכ"ז, ילקוט רמז ע"ג, ולקח טוב, ורש"י עה"ת:

זה היה שם בן נח. ברש"י עה"ת הביא מדרש אגדה הוא שם בן נח, וכן הוא בלקח טוב, והעידותי שם בהערה ל"ט עיי' ב"ר פנ"ו, שם קרא אותו שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם, והיינו שם בן נח, ועיי' נדרים ל"ב ע"ב, וברש"י שם, וכן בפדר"א פכ"ז:

כל מקום שיש בו יין עשה רושם ומה רושם עשה כאן. בב"ר פמ"ג אות ו' ר' אבא בר כהנא אמר כל יין שכתוב בתורה עושה רושם חוץ מזה:

לפיכך ניתן לאברהם מצות חוטי ציצית. בב"ר מ"ג אות ט' את אמרת אם מחוט חייך שאני נותן לבניך מצות ציצית, המד"א ונתנו על צצית הכנף פתיל תכלת ומתרגמינן חוטא דתכלתא, ועיי' סוטה י"ז ע"א:

וזה הדין היה מאברהם, דכתיב מי העיר ממזרח כו'. הדרשה על הכתוב ראו איים ויראו, שהביא להלן, הוא מב"ר פמ"ד אות ו', ומובא בילקוט רמז ע"ו, וישעי' רמז שי"ג: