Notes and Corrections on Midrash Aggadah, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מיכן אתה למד שהיה אברהם מתיירא כו'. עיי' ב"ר פמ"ד אות ד':
ד"א אמר שמא הרגתי צדיק. שם שם במאמר שלפניו. ועיי' ברש"י עה"ת:
שהוא משתוקק. מפרש משק לשון תשוקה. וכן בב"ר פמ"ד אות ט' ובן משק ביתי ר"א אומר בן משק ביתי זה לוט שנפשו שוקקת עליו ליורשני:
זה אליעזר. ב"ר שם. בן משק ביתי בר ביתי הוא אליעזר שעל ידו רדפתי מלכים עד דמשק:
אמר אברהם להקב"ה והלא רואה אני במזלי. עיי' שבת קנ"ו ע"א:
אבל אתה למעלה מכיפת הרקיע. עי' ב"ר פמ"ד אות י"ב העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע, ורש"י עה"ת:
דמנין כה הוא כמנין השם הגדול. ר"ל השם הויה עולה כ"ו וכה עם המילה ג"כ כ"ו:
ויאמר לאברם ידוע תדע. בפדר"א אמר ליה הקב"ה אתה אמרת במה אדע חייך שני פעמים ידוע תדע.
אמר לו באיזה זכות כו'. ב"ר פמ"ד אות י"ד, ועיי' רש"י עה"ת.
זה פר של יוה"כ. שם שם:
ופר ע"ז. בב"ר שם ועגלה ערופה, וכן מובא ברש"י עה"ת, ובלקח טוב:
שעיר של יום הכיפורים ושעיר של ר"ה ושעיר של ע"ז. בב"ר שם שעירי רגלים שעירי ר"ח ושעירה של יחיד, וכן בלקח טוב, וברש"י על התורה רמז לשעיר הנעשה בפנים ושעירי מוספין של מועד ושעיר חטאת יחיד:
איל אשם למועל בקודש ואיל אשם למועל בפקדון ואיל נזיר. בב"ר שם ג' מיני אלים, אשם ודאי, ואשם תלוי, וכבשה של יחיד. וכן מובא ברש"י עה"ת, ובלקח טוב, ועיי' במזרחי:
זו בבל. ב"ר פמ"ד אות ט"ו, וילקוט רמז ע"ז, ולקח טוב:
וכשם שעגלה, הוספת המחבר:
זה יון. בב"ר זה מדי, שהיתה מעמידה ג' מלכים, כורש ודיוש ואחשורוש וכן הוא בילקוט, ובלקח טוב, ובעץ יוסף הביא בשם נזה"ק נוסחא אחרת, ועז משולשת זו יון שהעמידה שלשה מלכים, ואיל משולש זו מדי, דא"ר אלעזר כל הרוחות כבשו מדי ורוח מזרחית לא כבשו כו' ע"ש:
שכתב בה וצפיר העזים וגו'. תקנתי והנה צפיר העזים בא מן המערב. ובלקח טוב הביא ד"א ועז זו מלכות יון דכתיב וצפיר העזים הגדיל עד מאד (דניאל ח' ח'), ואומר הצפיר השעיר מלך יון (שם כ"א, וראיתי בפדר"א פכ"ח עגלה משולשת זו מלכות רביעית שהיא כעגלה דשה. ועז משולשת זו מלכות יון, שנאמר וצפיר העזים הגדיל עד מאד. ואיל משולש זו מלכות מדי ופרס, ובדפוס וורשוי עם פי' הרד"ל נשמט מאמר גדול:
והעמידה שלשה מלכים אלכסנדרוס מוקדון וגסקלגס ואנטונינוס. במדרש ב"ר לא הביא אצל יון שהעמידה שלשה מלכים, והמחבר חושב שלשה ולא אדע הטעם שחושב אלה השלשה. וגסלקגס, אין ספק שכוון לקיסר רומי צורר היהודים שצוה לעמוד צורתו בהיכל והוא Cajus Callinicus, ונזכר בתוספתא סוטה פי"ג ונהרג קסקלגוס ובטלו גזירותיו, ובירושלמי סוטה פ"ט הי"ג (דף כ"ד ע"ב) גייס גוליקס נהרג ובטלו גזירותיו, ובבבלי סוטה ל"ג ע"א ונהרג קסקלוקס ובטלו גזירותיו, ובמדרש חזית פ"ח פסוק אם חומה ונהרג גיוסלוקן ובטלו גזירותיו, בכלם המלה משובשת, ובסוף סדר עולם זוטא נחשבו שמונה מלכות יון והאחד גסקלוס ובנוסחא אחרת גסקלגס:
והנה אימה זו מלכות אדום. ב"ר פמ"ד אות י"ז ויש שמחליפין כו':
ארבעה דברים הראה הקב"ה לאברהם. ב"ר פמ"ד אות כ', פסיקתא פסקא החודש, ועיי' פדר"א סוף פכ"ח, ופסיקתא רבתי פט"ו, ומכילתא יתרו פ"ט, שו"ט מזמור נ"ב אות ח', ושמ"ר פנ"א אות ז' ועיי' בפסיקתא שם בהערות שלי:
שנאמר ולפיד אש. בשו"ט שם מובא ואין לפיד אלא תורה, שנאמר וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים:
גיהנם תנור עשן. בשו"ט תנור עשן זו גיהנם שנאמר בוער כתנור, וכתיב אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים (ישעי' ל"א ט'), וכן הביא להלן בפסוק י"ז:
בישרו שעשה תרח תשובה. בב"ר פל"ח אות י"ב בישרו שיש לאביו חלק בעוה"ב, ובלקח טוב בישרו שתרח אביו בגן עדן:
בישרו שישמעאל. ב"ר שם ולקח טוב ורש"י עה"ת:
ולמה נקרא שמו גדול. וז"ל רש"י לפי שהוא דבוק לארץ ישראל קוראהו גדול אעפ"י שהוא מאוחר בארבע נהרות היוצאים מעדן, שנאמר והנהר הרביעי הוא פרת, משל הדיוט עבד מלך מלך הדבק לשחוור וישתחוו לך. ועיי' לקח טוב לך ט"ו ובהערה ע"ה:
אדום ומואב ובני עמון. ב"ר סוף פמ"ד אות כ"ג בשם רבנן, ועיי' לקח טוב ובהערה ע"ח, וברש"י על התורה: