Notes and Corrections on Midrash Aggadah, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בעוד אימת מלך עליהם. בתנחו' הנדפס מכבר מקץ אות י' כל זמן שאימת העיר עליהן, והילקו' רמז ק"נ הביא בשם מדרש בעוד שאימת כרך עליהם, וכן בתנחו' שלנו אות י"ג שאימת כרך עליהם ע"ש בהערה צ"ג:
שלא יאמרו. ב"ר פצ"ב אות ח', וילקוט רמז קנ"ט, ורש"י ולק"ט:
אמרו לו אחיו גנב בר גנבתא. עיין תנחומא מקץ אות י"ג, ובתנחומא הנדפס מכבר אות י', וב"ר שם אות ח':
שבטים גרמו. ב"ר שם ולקח טוב, וע"ש הערה י"ב:
מלמד שלא היתה חשובה כו'. המאמר הזה הוא משובש, וכצ"ל ויעמוס איש על חמורו כל אחד ואחד נוטל משאו בידו אחת ונותנו על חמורו, ואחר זה צ"ל וישובו העירה וגו', מלמד שלא היתה חשובה בעיניהם אלא כעיר של עשרה אנשים, כמו שהוא בב"ר שם וילקוט שם, ורש"י על התורה, ובב"ר שם נאמר וישובו העירה מטרפולין היתה זאת אמרת וישובו העירה, ורש"י מבאר העיר העיר כל שהוא אלא שלא היתה חשובה בעיניהם אלא כעיר בינונית של עשרה בני אדם לענין המלחמה ע"כ, ופה נשתבש המאמר ע"י המעתיקים:
במעשה תמר. ב"ר שם אות ט', וילקוט סוף מקץ:
ד"א בכסף ראשון. ב"ר וילקוט ולקח טוב, ותנחומא הנדפס מכבר מקץ אות י':
ד"א לאבא שבארץ כנען. ב"ר שם:
ד"א אם נאמר חטאנו. בב"ר שם וילקוט ולק"ט ורש"י:
ד"א מה נצטדק. הוא דברי המחבר מדנפשיה:
דכוכים. דך הוא כמו זך ותרגום טהור דכי:
ד"א מה נאמר. הם דברי המחבר:
הגשה זו מצינו. ב"ר פצ"ג אות ו', והוא לדעת ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן, וילקוט ויגש רמז ק"נ, ולקח טוב:
והעם אשר אתו. וכן הביא גם הלקח טוב, ובקרא נאמר אשר עמו וכן תקנתי:
דכתיב ויגשו אליו. בב"ר, וילקוט ולקח טוב מובא הכתוב ויגשו בני יהודע אל יהושע בגלגל (יהושע י"ד ו'), וסיימו לפייסו נגשו:
בייה אתה מעביר עלינו. ב"ר שם וילקוט שם ותנחומא ויגש אות ה', וע"ש בהערה י"ב, ומובא בערוך ערך ביאה בשם ילמדנו ויגש, והמלה יונית פי' עוול ועיוות דין:
יכנסו כו' זקינתו כו'. ב"ר שם וילקוט שם ולק"ט ורש"י:
ואמרו עליו על יהודה. ב"ר שם, ובתנחומא הנדפס מכבר ויגש אות ג', ותנחומא שלנו ויגש אות ח', וע"ש בהערה ל"א ול"ב, ועיין בלק"ט בהערה ל"ט:
מה פרעה. ב"ר וילקוט ולקח טוב:
כיון ששמע יוסף כך עמוד של שיש לפניו הכה ברגלו אחת על העמוד ונקבו. בב"ר וילקוט שם מה עשה יוסף באותה שעה אותו עמוד של אבן שהיה יושב עליו בעט בו ועשאו גל של צרורות, ובילקוט עמוד שיש, ובילקוט איוב רמז תתצ"ז עמוד של אבן, ובלק"ט אבן של שיש:
אמר לו יהודה תדע לך שבעלילה באת. ב"ר פצ"ג אות ח', וילקוט רמז קנ"א, ורש"י:
או אחותך אנו מבקשין. בב"ר או אתה סבור לישא את אחותינו, ובילקוט וברש"י או אחותינו אתה מבקש:
אלא אמר יהודה. וכן הביא רש"י וז"ל ואחיו מת מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו, אמר אם אומר לו שהוא קיים יאמר הביאוהו אצלי:
אמר יעקב אבינו לבניו. המאמר הה מצאתי בילקוט ויגש רמז קנ"א אחר שהביא מאמר ויאמר עבדך אבי אלינו יו"ד פעמים אמרו כו', ומצויין פדר"א, והוא בפל"ט, (ועיין לקח טוב ויגש בהערה מ"ט), ואח"כ מתחיל ולקחתם גם את זה א"ל בתחלה כשהיה בנימין אצלי היתה דעתי מיושבת עלי, ועכשיו דומה לי כאלו ג' לקחתם ביום אחד, ולמה יעקב דומה לנר שיש לו ג' פיות כיון שכבתה אחרונה כבו כולן וכו', וחסר הציון, גם על המאמר שלאחריו עד א"ל יוסף איני רוצה לידע כו' אשר מצוין שם תנחומא והוא בפרשה ויגש אות ז', והמאמר הזה אשר נשמט הציון היה לפני בעל הילקוט בב"ר פצ"ג כמו שתראה ממה שהבאתי להלן בהערה כ"ח, ואולי מזה המאמר שאב גם רש"י במה שכתב והורדתם את שבתי וגו', עכשיו שהוא אצלי אני מתנחם בו על אמו ועל אחיו, ואם ימות זה דומה עלי ששלשתן מתו ביום אחד:
אמר יעקב אוי לי כו'. זה מובא ג"כ בילקוט שם:
אמר לו יוסף. גם זה מובא בילקוט שם:
אבל אחיי חוץ מן המקח הם עומדים. בילקוט שם כולם חוץ לזיקא [צ"ל לזיקה] הם עומדים, ענינו קשור ודבוק, והושאל בענין חיוב וצורך מלשון זקוקין, וזיקה הוא השם [פֿערפֿליכטונג]:
אבל אני מעי מעי חמו לי כאבל. בילקוט שם ואני מעי קומטים עלי כאבל, והוראת קמט ענינו קשירה ולכידה, והמלה ערבית. כי המאמר היה לפני בעל הערוך במדרש ב"ר פצ"ג והביאו בערך קמתין, וז"ל בב"ר פצ"ד [צ"ל פצ"ג] וקרהו אסון אמר לי אעפ"י שכולן עומדים חוץ למקח אבל אני מעיי קמתין [צ"ל קמטין] עלי בחבל, והוא המאמר שהביא הילקוט, והמוספי העיר שם בנוסחאות חסרים דברים אלו ונמצאים בפרקי רבי אליעזר והביאם בעל הילקוט אבל כתוב קמטין וכן תתכן הגירסא, עיין ערך קמטא שפירושו לכד עכ"ל. ומה שהביא ונמצא בפדר"א והביאו בעל הילקוט לא נמצא שמץ מנהו בפדר"א, רק הילקוט בויגש רמז קנ"א הביא מאמר שלפניו מפדר"א על ויאמר עבדך אבי אלינו עשרה פעמים אמרו בני יעקב ליוסף עבדך אבינו, והוא בפדר"א פל"ט, אבל מן על ולקחתם גם את זה, הוא מאמר אחר וליתר שם, רק היו גם לפני הילקו' בב"ר וחסר הציון, וגם לפני הרב בעל הערוך היה זה בב"ר ונשמט לפנינו, וגם לפני המחבר היה זה בב"ר:
אמר לו יוסף מפני מה. עיין בילקוט שם:
אבא בנידוי כל הימים. בילקו' שם אהיה בנידוי בעוה"ז ובעוה"ב, וכן בתנחומא שלנו ויגש אות ד' א"ל יוסף למה אתה מרבה דברים כו', וכן אמרתי לאבי שאם איני מביאו לך ומעמידו לפניך הרי אני חוטא לפניך בשני עולמות בעולם הזה ובעולם הבא, וע"ש בהערה י"א שהעירותי לזה המאמר כיון רש"י ויגש מ"ד ל"ב:
אמר להם היכן אחיכם. ב"ר פצ"ג סוף אות ח', ובילקוט סוף רמז קנ"א, ורש"י עה"ת ולק"ט: