מי אמר לו מלמד. ורש"י הביא ויאמר ליוסף אחד מן המגידים והרי זה מקרא קצר ע"כ, ובפסיקתא רבתי פסקא ביום השמיני יש אומרים קריוסי הושיב יוסף בפלטרין, כיון שהרגישו ביעקב שחולה הוא באו והודיעו ליוסף:

לפי שרצה שיהיו דבריו דברי בריא ולא דברי שכיב מרע. פסיקתא רבתי שם ר' אחא אמר שלא יברך אותם מסב ויאמרו מתנת שכיב מרע היו ברכותיו כו', שידעו שמתנותיו היו מתנת בריא:

אמר לו אל שדי נראה אלי בלוז כו'. עיין בפסיקתא רבתי שם:

וקודם שבאתי מצרימה לי הם. וז"ל רש"י הנולדים לך עד בואי אליך, לפני בואי אליך כלומר שנולדו משפירשת ממני עד שבאתי אצלך, לי הם בחשבון שאר בני הם ליטול חלק בארץ איש כנגדו:

עלי היו חסרוניה. בפסיקתא רבתי שם מה עלי, עלי היתה טרחותיה. ד"א חסרותיה כו':

אלפים אמה. ז"ל רש"י כברת ארץ, מדת ארץ והם אלפים אמה כמדת תחום שבת כדברי רבי משה הדרשן:

על פי השכינה. בפסיקתא רבתי על פי הדיבור, וכן הביא רש"י, ועיין ב"ר פפ"ב אות י', ולק"ט ובהערה ח':

ראה ורצה לברכן נסתלקה ממנו שכינה תנחומא הנדפס מכבר ויחי אות ו', ובפסיקתא רבתי שם סילק הקב"ה הימנו רוח הקודש, וכן רש"י הביא ביקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה, ועיין בלק"ט:

מלמד שהביאה לו אסנת כתובתה. גם רש"י הביא כן בזה הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה, ועיין בתיב"ע:

שרצה לשמוח כדי שתשרה שכינה עליו. פסיקתא רבתי שם:

שאין השכינה שורה. שבת ל' ע"ב:

לפי שראה ברוח הקודש שיצא מן מנשה יהוא בן נמשי וגדעון מאפרים. הלשון משובש כי המאמר שיצא מן מנשה יהוא אין לו ענין לכאן, גם גדעון לא יצא מאפרים רק מן מנשה, ובודאי חסרים פה איזה שורות משגגת המעתיקים, ועיין בתנחומא הנדפס מכבר אות ו' ירבעם ואחאב עומדים מאפרים [וממנשה יהוא ובניו שהם] עובדי ע"ז, וכן הביא רש"י ויחי מ"ח ה' בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה, ועיין עוד בתנחומא שם ראה לגדעון עומד ממנשה ויהושע מן אפרים, וכן הביא רש"י שם מ"ח י"ט, ועיין לק"ט ויחי ס"ח ב' שצפה ברוח הקודש ירבעם עתיד לצאת מאפרים, ומאמרים נפרדים הם:

זה יהושע. יהושע עמד מן אפרים, תנחומא הנדפס מכבר ויחי אות ו', ורש"י על התורה (מ"ח י"ט), ועיין ב"ר פצ"ז אות ה', וז"ל רש"י (יהושע י' י"ג) הלא היא כתובה על ספר הישר דבר זה נכתב בתורה שאמר לו יעקב ליוסף זרעו של אפרים יהיה מלא הגוים, אימתי ביום שעמדה חמה ליהושע נתמלא כל העולם שמעו של יהושע כו' ועיין ב"ר פ"ו אות ט', ופצ"ז אות ד', ועיין לקח טוב, ועיין ע"ז כ"ה ע"ב, ורש"י שם ד"ה והיכא רמיזא:

גדול מה שנאמר באברהם. עיין ב"ר פ"ל אות י':

כלומר מה דגים שבים. ב"ר פצ"ז אות ג':

בכל מקום. עיין פסיקתא רבתי סוף פ"ג, וב"ר פצ"ז אות ה':

זה הבכורה. ב"ר סוף פצ"ז וז"ל רש"י שכם אחד הוא הבכורה יטלו בניו שני חלקים ושכם לשון חלק הוא:

בתפלה ובבקשה. ב"ב קכ"ז ע"א חרבי זו תפלה קשתי זו בקשה, ובב"ר שם בחרבי ובקשתי במצות ובמעשים טובים, ובמכילתא בשלח מסכתא ב' פ"ב בפ' וייראו מאד בחרבי ובקשתי וכי בחרבו ובקשתו לקחה אלא לומר לך חרבי זו תפלה בקשתי זו בקשה:

ד"א כדאמר במעשה שכם. עיין רש"י בחרבי ובקשתי כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נכנסו של סריביהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן, ועיין ב"ר פ"פ אות י' מה עשה נטל חרבו וקשתו ועמד לו על פתחה של שכם ואמר אם יבואו אוה"ע להזדווג להם לבני אני נלחם כנגדן הוא דהוא א"ל ליוסף אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי כו', ועיין לקח טוב, ועיין ילקוט וישלח רמז קל"ג מאמר גדול בשם מדרש ויסעו, לאחר ז' שנים שנסע יעקב משכם לבית אביו חזר עוד הפעם לשכם ונלחם בהם ע"ש: