כשם שלא באו ישראל. עיין כריתות ט' ע"א:

וזו היא ששנינו במשנה גר שנתגייר בזמן הזה צריך שיפרוש מרוב. צ"ל צריך שיפריש רובע לקינו, והוא שם בגמ' ת"ר גר בזמן הזה צריך שיפרוש רובע לקינו, וע"ש בפירש"י אבל אין זה לשון המשנה, וכן נשנה בר"ה ל"א ע"ב וע"ש בפירש"י:

ומנין אנו למדים גמ' כריתות שם וע"ש:

בשעת ביאה נתחייבו ישראל בחלה. ספרי שלח פיסק' ק"י:

שיעור חלה בעל הבית אחד מב"ד. ספרי שם:

והיא שיעור מ"ג ביצים. במדרש במ"ר קרח פי"ח אות כ"א, ובתנחומ' הנדפס מכבר קרח אות י"ב, מ"ג ביצים וחומש ביצה שיעור החלה, ועיין בשו"ת הגאונים (דפוס ליק) תשובה צ"ה ובהערות שלי דף כ "ד:

בהעלם דבר של ע"ז הכתוב מדבר. עיין ילקוט שלח רמז תשמ"ח בשם ספרי זוטא במאמר והיה אם מעיני העדה:

ומנין שבע"ז הכתוב מדבר. עיין ספרי שלח פיסקא ק"י, ורש"י על התורה פסוק כ"ב וכ"ג:

כגון מנשה בן חזקיהו. ספרי שלח פיסקא קי"ב, סנהדרין צ"ט ע"ב:

אלא וילך ראובן. בתמיה דבר שאינו צריך הוא:

זה הכופר בעיקר וי"א זה ע"ז. כריתות ז' ע"ב, ועיין ספרי שלח פיסקא קי"ב:

מי היה, זה היה צלפחד כו'. ספרי שלח פיסקא קי"ג:

וי"א. שם והוא דברי רבי יהודה בן בתירה:

ולמה נסמכה פרשת חילול שבת אצל ע"ז כו'. מובא ברש"י על התורה בשם רבי משה הדרשן:

אין ציצית אלא כנף שנאמר ויקחני בציצית ראשי מנחות מ"ב ע"א ושם הגירסא אין ציצית אלא כנף:

ולמה צוה לתת הציצית על כנפי הבגד כו'. לזה כוון רש"י שכתב כנגד ואשא אתכם על כנפי נשרים:

ולמה טלית של ארבעה כנפות חייבת בציצית כו'. גם לזה כוון רש"י שכתב ולא בעלת שלש כו', ועיין ספרי פיסקא קט"ו בפסוק על כנפי בגדיהם:

התכלת היה כנגד מכות בכורות. עיין רש"י על התורה. ובספרי פיסקא קט"ו איתא רק למה נקרא שמה תכלת ע"ש שנתכלו המצרים בבכורות, שנאמר ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור (שמות י"ב):

ולמה שמונה חוטין. עיין גם ברש"י על התורה:

ר' מאיר אומר. ספרי פיסקא קט"ו בפסוק ונתנו על ציצית הכנף, ועיין גם בתנחומ' שלח אות כ"ט:

בענין שנאמר כאב ספיר וגו'ף בספרי מובא הכתוב וממעל לרקיע אשר על ראשיהם [ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא] (יחזקאל א' כ"ו), וכן איתא במנחות דף מ"ג ע"ב:

מכאן שאין מצות ציצית נוהגת בלילה. ספרי שם וראיתם אותו ביום ולא הלילה, ועיין בירושלמי סוף פ"א דברכות:

לפי ששקולה מצות ציצית כנגד כל המצות. מנחות מ"ג ע"ב:

שכן עולה חשבון האותיות ת"ר ועוד חשוב שמונה חוטין וחמשה קשים הרי שלש עשרה נמצא הכל תרי"ג כנגד תרי"ג מצות. במדרש במ"ר קרח פי"ח אות כ"א, וכן בתנחומ' הנדפס מכבר אות י"ב בהוספה, נמצא ציצית ת"ר וח' חוטין וה' קשרים הרי תרי"ג, וכן מובא ברש"י על התורה שלח ט"ו ל"ט, וברש"י מנחות מ"ג ע"ב ד"ה שקולה מצוה זו, ומובא גם בתוס' שם דף ל"ט ע"א ד"ה לא יפחות, וכן הוא בהלכות ציצית של רש"י הנדפס בשבלי הלקט השלם דף ק"ץ ע"ב, ועיין ברמב"ן בריש השגות שרש א' משרשי המצות כתב שאינו יודע אם היא אגדה:

עינא ולבא. תנחומ' שלח אות ל"א ומובא בילקוט שלח רמז ת"צ בשם התנחומ', וכן מובא במדרש במ"ר פי"ז אות ו':

אני שהבדלתי בין טיפה של בכור. ב"מ ס"א ע"ב, ורש"י על התורה: