ואין ישיבה שאין בה צרה. עיין סנהדרין ק" ע"א ושם הוא בשינויים:

וכן במעשה העגל מה כתיב וישב העם לאכול ושתה. כתוב במקרא גדולה יש ספרים ושתה בה"א ובכל ספרים מדוייקים כתוב בוי"ו ועיין מנחת שי:

בלק ובני פלטין שלו העמידו את בנותיהם בשוק של זונות. עיין ספרי בלק פיסקא קל"א, ובסנהדרין ק"ו ע"א, ובירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב, ובפדר"א פמ"ז, ובתנחומא בלק אות כ"ז, ובמ"ר פ"כ אות כ"ג:

וכן אמרו רז"ל הפוער כו'. משנה סנהדרין ס' ע"ב, ומובא במדרש במ"ר פ"כ:

וכן מרקולים כו'. משנה שם, ואין לו שייכות לכאן כלל:

מאי ויצמד כצמידים אשר על היד. מובא בתנחומ' בלק אות כ"ז, ובמ"ר שם:

ד"א מתחלה היו נכנסים בצניעות כו'. מובא במ"ר שם:

אמרה לו איני נשמעת לך. סנהדרין פ"ב ע"א, ותנחומ' בלק אות כ"ט, ובנדפס מכבר אות כ', ובמדבר רבה שם, ועיין ירושלמי סנהדרין פ"י דף כ"ח, שמ"ר פל"ג, ספרי פיסקא קל"א:

ומאי ראה ראה המעשה ונזכר הלכה. שם שם, ותנחו' שם אות ל', ורש"י על התורה:

והם שנים עשר נסים. ספרי בלק פיסקא קל"א, ובמ"ר פ"כ אות כ"ה, ומובא בילקוט סוף בלק, ועיין בגמ' סנהדרין פ"ב ע"ב, ובירושלמי סנהדרין פ"י דף, כ"ח ע"ד, ויש שינויים גם בסדר הנסים, ועיין מה שהעירותי בתנחומ' בלק הערה קע"ד:

כדי שלא יאמרו האחרים. צ"ל הנגרנין, עיין תנחומ' הערה קע"ד:

ו' לא נשמטו מן הזיין אלא עמדו במקומם, בתנחומא הנדפס מכבר אות כ"א הוא הנס השביעי ונס הששי הוא שם נתן כח בעץ לסבול את שניהם, ובעבור זה יש הפרש בין הנסחאות מה שהוא לפנינו נס ז' הוא שם השמיני, וכן מה שהוא לפנינו נס י"א היא שם נס י"ב וכן הגי' שם הי"ב כשיצא עמדו בני שבטו לפגוע בו ירד המלאך ונגף בהם, כשראה פנחס שמבקש לכלותן חבטן בקרקע ועמד והתפלל וסלקו הה"ד ויעמוד פנחס ויפלל, ועיין בספרי בהערות הרב בעל מאיר עין:

עליו נאמר חמת מלך. זה נמצא בתנחומא הנדפס מכבר סוף בלק, ובמ"ר סוף בלק, וזה ליתא בתנחומ' שלנו, ועיין שם בהערה קע"ה, ואין להכפיל הדברים, וזה מוסב שם על הכתוב ויהי המתים במגפה עשרים וארבעה אלף:

אמר הקב"ה. בתנחומא ובמדרש במ"ר הסיום בסגנון אחר אמר הקב"ה בעולם הזה ע"י סרחון נופלים אבל לעתיד לבא והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר וגו' (הושע ב' א'), ובתנחו' הנדפס מכבר ריש פנחס, וכן במ"ר ריש פנחס, נאמר בהתחלת פרשת פנחס לכן הנני נותן לו את בריתי שלום גדול השלום כו', ועיין תנחומא פנחס הערה א':

מה ראה ליחס לפנחס לפי שהיו מבזין אותו. תנחומ' פנחס אות ג', ובנדפס מכבר אות א', ובמ"ר פכ"א אות ג', סנהדרין פ"ב ע"ב, ורש"י על התורה, ועיין תנחומא הערה י"ז:

והיה אבי אמו מפטם עגלים לע"ז. שם שם, ועיין פסיקתא פיסקא דברי ירמי' (קט"ו ע"ב), ב"ב ק"ט ע"ב, וסנהדרין שם, וברש"י שם ב"ר פפ"ו אות ג', ושמ"ר סוף פ"ז:

מכאן אמרו שלא היה פנחס כהן עד אותה שעה. וז"ל רש"י אעפ"י שכבר ניתנה כהונה לזרעו של אהרן לא ניתנה אלא לאהרן ולבניו שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן אבל פנחס שנולד קודם לכן ולא נמשח לא בא לכלל כהונה עד כאן, וכן שנינו בזבחים (ק"א ע"ב) לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי:

והוא קיים. תנחומ' הנדפס מכבר פנחס אות א', במ"ר פנחס פכ"א אות ג', וסובר שפנחס הוא אליהו, ועיין תנחומ' פנחס הערה י"ט:

מפרקי ר' אליעזר בן הורקנוס הוא בפדר"א פכ"ט, ומובא גם בשבלי הלקט השלם הלכות מילה סי' ו', ובתני אסיק נ"ו, ובטור יו"ד סי' רס"ה:

מכאן תקנו חכמים. שם:

אמר הקב"ה לפנחס. לא מצאתי המקור:

אמר ריש לקיש הוא פנחס הוא אליהו אמר לו הקב"ה. זה מובא בילקוט דיש פינחס בשם מדרש, ולא נודע לי לאיזה מדרש כוון, בלי ספק לילמדנו, והמאמר שלאחריו ר' אליעזר אומר הוא מפדר"א פמ"ז, והמאמר ארשב"נ הוא מפסיקתא דר"כ פיסקא דברי ירמי' וחסרים הציונים:

ולמה הוצרך להזכיר שמו כו'. בתנחומ' פנחס אות ג' כשם שהקב"ה מתעסק בשבחן של צדיקים לפרסמן בעולם כך מתעסק בגנותן של רשעים כדי לפרסמן בעולם, ורש"י הביא להודיע שבחו של פנחס שאף על פי שזה היה נשיא לא מנע את עצמו מלקנא לחילול השם לכך הודיע הכתוב מי הוא המוכה:

בן סלוא שעל ידו סילה משפחתו. בסנהדרין דף פ"ב על שהסליא עונות משפחתו:

ולא היה נשיא כי אם על חמשה בתי אבות. גם רש"י הביא בית אב חמשה בתי אבות הי' למדין, שנאמר ובני מדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה (בראשית כ"ה ד'), וזה היה מלך לאחד מהם:

שהפקירו בת מלך. תנחומא פנחס אות ג', ובמ"ר פכ"א אות ג', וילקוט רמז תשע"ב:

הוא היה אחד מחמשת מלכי מדין ומבחר שבכולם היה. תנחומ' שם, ובמ"ר שם, ורש"י על התורה:

ללמדך לפי שהמריד את בתו. תנחומ' שם לפי שהפקיר את בתו ופירסמה זרעו הכתוב ומנאו שלישי, ור"ל בכתוב (במדבר ל"א ח'):

משל לרועה. תנחומא פנחס אות ו', ובנדפס מכבר אות ד', ובמ"ר אות ז' ומובא בילקוט פנחס רמז תשע"ג, וחסר הציון תנחומ', ומובא ברש"י על התורה: