Ohr Sameach on Mishneh Torah, Ritual Slaughter Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וכיצד דין הדרוסה כו' ובודקין כו'. כמה מקדמאי כתבו דלודאי דרוסה לא מהני בדיקה, והא דמורה רב מכפא עד אטמא היינו בספק דרוסה, ואף ע"ג דלספק דרוסה לא חייש רב, צריך לומר דכאן מיירי בהיה אחד מהן דרוסה ודאי, או שנתערבה, או שראינו שדרס לאחת ואין ידוע למי, בזה ודאי צריך בדיקה ומועיל הבדיקה לרב ודוק:
ואם נמוק הבשר כנגד בני מעיים כו' רואין אותו הבשר כאילו (הוא) חסר וטריפה. רש"י פירש דבהאדימו דוקא בבשר שכנגד בני מעים טריפה, ובנתמסמס פירש נתמסמס במקום אחד רואין אותו כאילו אינו ואם יש טריפות בניטל כולו כגון צומת הגידין טריפה דהאי נמי כנטול דמי, משמע מלשונו הזהב שהצומת הגידין בעצמן נתמסמסו אז רואין אותן כאילו הן נטולין, והטור פסק דנתמסמס הבשר שכנגד הצומת הגידין ולא הצומת הגידין עצמן ג"כ רואין כאילו נטלו צומת הגידין עצמן וכמו נתמסמס בשר שכנגד בני מעים, והב"י הוסיף האדימו כנגד צומת הגידין ועיין פרי מגדים וכבר דברו בזה. אולם מוכרח דלא כהטור מהא דבעי בפרק בהמה המקשה מתמסמס מהו ה"ד מתמסמס כו' כ"ז שהרופא גורדו, ועמדו רבנן בתוספות הא דאמר בא"ט נתמסמס הבשר רואין אותו כאילו אינו היינו כגון בריאה ובגידין שהטריפות תלוי בהן, אבל הכא שהטריפות תלוי בעצם אע"ג דנתמסמס הבשר שמא עדיין מגין, הרי דאם נתמסמס הבשר כנגדן של גידין הוי ממש כבשר שנשאר על העצם שנשבר ועדיפא מינה, ובזה לא נאמר כללא דרואין אותו כאילו אינו ודוקא שנתמסמסה הריאה עצמה והגידין עצמן טריפה, הן לגבי דרוסה נגד בני מעים דבהאדים הבשר טריפה מסתברא דנתמסמס לא גרע מהאדים, אבל נגד צומת הגידין שאין האדמומית סימן טריפה שקשין הן או משום דנקב לא טרפא בהו, לכן לא מטרפי בהו האדמומית, ודאי דנתמסמס לא גרע שאין עצם הטריפות תלוי בבשר שכנגדו, ואם נימא דנתמסמס הוא סימן ששלט הארס גם בצומת הגידין עצמן אעפ"י שלא נתמסמס רק הבשר שכנגדו הוא לעד ששלט הארס בצומת הגידין בכ"ז איך נפשט מהך דאמר רואין אותו כאילו אינו כיון דהך כללא לא מיירי אלא באיברים שנתמסמסו שמיטרפי מחמת עצמן כמוש"פ התוספות, ולשון רבנן בתוספות בריאה ובגידין מוכח דמפרשי דהגידין עצמן נתמסמסו, וכלשון של תוספות כתבו הרשב"א והר"ן, נמצא הטור יחיד בדבר, ואזיל לטעמיה שהביא בסי' נ"ה הך דנתמסמס דודאי טריפה, ופירש מרן בבית יוסף דסובר דנפשטה האיבעיא מהך דרב הונא בריה דר"י דרואין אותו כאילו אינו, הרי דסובר דאף ע"ג דאין הטריפות תלוי בבשר עצמו ג"כ רואין אותו כאילו אינו, כן בצומת הגידין שנתמסמס הבשר כנגדן ולא צומת הגידין עצמן, ג"כ פשוט דרואין אותו כאילו אינו והארס שולט בגידין עצמן, דהך כללא דרואין אותו כאילו אינו נאמר סתם בכל מילי, א"כ נתברר לנו ששיטת הטור יחידאה היא, והתוספות והרשב"א והר"ן ומשמעות לשון רש"י וכ"ש שיטת רבינו חולקים עליו וכדאי לסמוך עליהם בשעת הדחק, ולענין צירוף לענין ספק ספיקא או לענין בדיקה, דבזה סמכינן על בדיקתנו ודוק: ודע שלדעת רבינו דנתמסמס הוא אף בבשר שכנגד בני מעיים אעפ"י שטעמו של טריפתן שסופו לשרוף עד שינקוב הבני מעים עצמן א"כ הוה ליה למיפשט גבי נשבר העצם ונתמסמס הבשר דטריפה, דגם בזה נאמר רואין אותו כאילו אינו, לכן מתרץ רבינו דכולה שמועה תמן על העצם שנשבר למטה מן הארכובה קאי דהבהמה כשירה אף אם אין הבשר קיים, ורק לענין האבר עצמו מבעי ליה אם אסור משום אבר ובשר המדולדלין ולכך לא הביא הנך איבעיות בהלכות שחיטה רק בהלכות מאכלות אסורות פרק ה' לענין אכילת הבשר והאבר עצמו יעו"ש, וכלל זה דרואין כאלו אינו אין זה רק גבי טריפות לא גבי אבר המדולדל דהבהמה בריאה וחיה, וזה נכון בשיטת רבינו ודוק:
במכוון נקיט שועל שלא תאמר הואיל ושועל איכא תרי לישני אם יש לו דרוסה והוי ספק ועכשיו הוי ס"ס ספק אם שועל דורס ושמא לא דרס, לכן דייק רבינו שועל דהלכה כלישנא בתרא כדרכו ופשוט: