Ohr Sameach on Mishneh Torah, Ritual Slaughter Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
באור זרוע כתב בשם אבי העזרי, דאם נמצא שלחופית מלאה מים מגולה לקרום הוה כמים בראש שאין המוח מקיפו והוא הדין אם נמצא השלחופית מונחת בין עצם הגולגלת לקרום כו' יעו"ש. אמנם נראה לי דשם קאי לדברי בה"ג שטריפה גם בניקב קרום העליון, אבל להנך רבוותא דמכשירין וסברי דרק בתתאה לבד תלוי ולא בעליון, נראה לנו דכשר בלי פקפוק, דלא מצאנו טריפות מצד שסופו של קרום ליפסק רק בניטל או ניקב לצד הקרום שהוא שייך אל הטריפות, אבל כאן שיש קרום מפסיק בין הקרום שרק בו תלוי הטריפות לא שייך שסוף הקרום העליון ליפסק ואח"כ יפסוק הקרום התחתון, והא דחיישינן בסירכא משום שסופה לינקב מלבד דלא דמי דהסירכא מושך את העור וקרומי הריאה דבוקים ורכים, עוד תמן העור העליון נוגע אל טריפות הריאה וניקב התחתון בלא העליון כשרה, אלמא דמועיל להחיות הקרום העליון, וכיון שסוף הקרום העליון ליפסק תו יפסוק גם התחתון, והא דבעוף המים נשבר העצם אע"פ שלא נפסק, שם משום דקרומו רך, או כמו שביארו האחרונים דאף בלא שנפסק הקרום ג"כ טריפה דהרוח מזיקה ואינה יכולה לחיות, ובפרט דרש"י פירש דהטריפות בנתמסמס משום זה גופא, ואף לפי פירושו משום שסוף הקרום ליפסק לא נוכל ללמוד מזה ולחדש טריפה חדשה ולכן לדעתי ברור כן. ולפ"ז למה שסמך הרמ"א להקל בניקב העליון לבד בהפסד מרובה וסמך אכל הפוסקים דמפרשי דרק בתחתון לבד תלוי, ומזה גם דעת רבינו כמו שהבין הר"ן בדבריו. וכן כתב בפירוש המשנה ודאי אם נמצא השלחופית בין עצם הגולגלת לקרום כשרה בהפסד מרובה, אולם הפרי חדש כתב להיפוך יעוין בדבריו ודוק: הנוב"י מהד"ק סימן ה' כתב, ויש לנו ראיה לדבר זה שהטריפות מצד הגולגלת אעפ"י שאין סוף הקרום ליפסק כו' עיי"ש. אין זה ראיה דחשיב מילתא דלא התחיל עדיין הטריפות וכמו נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח וזה מילתא חדתא, משא"כ בנפסק חוט אחד בעוף דהתחיל מעשה הטריפות דהחוט מצטרף להרוב חוטין אם יפסקו והותחל מעשה הטריפות וזה ברור. ובזה מיושב מש"כ הפוסקים דאם ניקב טרפש הכבד וסרכא סותמו דמהני כיון דאין זה טריפות מצד עצמו רק משום דסוף הכבד ליטול והא אם חליף עור אחד מהושט טריפה אף דהטעם דסוף ליטול העור השני ואטו גרע הך עור מעור מחמת מכה כמו שראיתי למי שנדחק בזה, וזה טעות, (נ"ב. וכן מצאתי סברה זו במרדכי בשם הר"ף בקוצר והוא בהגהות ר' פרץ לסמ"ק באורך בסימן ר"א יעוי"ש) דדוקא בטרפש שאין הטריפות תלוי בו כלל דאם ניטל הכבד בלא טרפש טריפה לכן מועיל סירכא לסתום, אבל בושט כיון דאינו נעשה טריפה עד שיטלו שניהם, הרי הטריפות תלוי בשניהם וכיון דחליף הרי הותחל מעשה הטריפות לכן לא מועיל העור דהוי כעלה מחמת מכה ודוק:
יעוין כס"מ שרבינו היה גירסתו ודטרפשא ודליבא. והנה רש"י כתב דריאה הסרוכה לשומן הלב אינו מועיל הסתימה דשומן הלב אינו סותם ותוספות כתבו דאינו סותם רק שומן של האבר שדבוק בו וגדל עליו שהוא שומן שעליו אבל לאבר אחר לא מהני סתימה בכל שומן, ומרבינו נראה דסבר כרש"י דאל"כ הא טרפש הוא אבר אחר ואיך הו"א דמועיל סתימתו לאבר אחר וכן כתב בב"י בקיצור, וכיון שכן אם נגרוס כרבינו ודטרפשא ודליבא ובהא נסבור כרבנן דתוספות דסתימה לאבר אחר לא מועיל יהא מוכרח דכוונת הגמרא דניקב טרפש הכבד טריפה ואמר ע"ז דשומן שעל טרפש הכבד לא מועל סתימתו להטרפש, וזה מקור נפתח להבה"ג שכתב דניקב טרפש הכבד טריפה, ובאשכול כתב דקרום מועיל לסתום בטרפש שניקב אבל חלב לא הזכיר, וזה כפי מה שבארנו. ולפ"ז יהא מוכרח מזה דלא כהר"א ממיץ שהובא בתוספות דף צ"ג דחלב שעל יותרת הכבד אסור דקרב לגבוה דא"כ הוי חלב טמא ואינו סותם בל"ז. ואולי משום דאינו תותב קרום סד"א דסותם ואכמ"ל, אך מקור הבה"ג נראה נכון: