Ohr Sameach on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הרי"ף כתב הא דתניא וכו' תנאי ב"ד הוא שיהא יורד לשדה חבירו וקוצץ שוכה של חבירו ומציל נחילו וכו' שיהא זה מפרק את עציו ומציל פשתנו של חבירו וכו', שיהא זה שופך את יינו ומציל דבשנו של חבירו וכו', חזינן מאן דאמר הני כולא הלכתא נינהו כו' ואנן לא ס"ל הכי דקיי"ל כמתני' אין לו אלא שכרו וגרסינן נמי בס"פ מרובה וכו' והא איכא הא דר"י בנו של ריב"ב ופרקינן דיחידאי לא קאמרינן כו' לאו הלכתא נינהו, וכתב הרא"ש להשיג ע"ז באורך יעו"ש כדברי תוס' (דף פא) דממשנתנו אין ראיה דהתם מיירי כששפך מעצמו ותנאי ב"ד כשבעל הדבש תובע שישפוך בעל היין את יינו שלא יהא רשאי למחות, ולדעתי יתכן דחדא פלוגתא הואי דלתנא דמשנתנו דאינו תנאי ב"ד וברצונו תלוי הדבר שלא פרשו חכמים שישפוך היין ולא הטילו החיוב עליו לאבד יינו שלו, לכן אמר אם הציל אין נותן לו אלא שכרו דהוי לך לפרש ואם לא הוי מצי לפרש לא היה לו לעשות כן, אבל לר"י בנו של ריב"ב כיון דתנאי ב"ד הוא ומחויב לעשות כן אף שבעל היין אינו רוצה הטילו חכמים חובה עליו לכן לא יפסיד דמי יינו אם עשה כדין שלא עשה מדעת עצמו דנאמר דמחל על הפסדו, רק שעשה כתקנת חכמים ומהיכא תיתי יפסיד דמי יינו וזה פשוט, וכיון שכן תו אף בלא מצי להציל ע"י הדחק ג"כ לא מפקיר לדובשא דיליה בעל הדבש כיון שחייב מתקנת חכמים אינו מפקיר ואינו מתייאש מדובשו, כי יודע הדין שחייב בעל היין לשפוך יינו ולהציל דובשנו של חבירו, וא"כ הוי כיש כלים לבעל הדבש להציל את הדבש ולא מתייאש מזה, ולכן לא מצי בעל היין לומר על הדבש מהפקירא קא זכינא כדפרישית, אבל לתנא דמשנתנו דליכא תנאי ב"ד רק דאם ירצה יעשה כן ואם לא רצה אינו מחויב מתורת תנאי ב"ד לשפוך יינו ולהציל דובשו ש"ח דערב לאדם בשלו, וא"כ שפיר מתייאש הבעל הדבש שלא מצי להציל רק ע"י שפיכת היין שבעל היין אינו מחויב לזה ורק בשיכול להציל ע"י הדחק שעקל בה"ב כרוך עליו אז לא מתייאש, וזה נכון, ובהא דפריך (דף קטו:) והתניא מי שבא בדרך ומעות בידו ואנס כנגדו כו' אף ששם הוא שהמזיק לא בא אל המעות, טעמו דתו אינו ברשותו, ולענין חלול אמר (בדף צח) מי שהיה לו מעות בקסטרא אין מחללין דבעינן מצוי בידך וליכא, הא הפקר לא הוי כיון דהאנס לא הגיע עדיין, ועיין תוספות י"ז: ד"ה זרק כלי מראש הגג ודוק, וכן נראה בדברי רבינו הלכות מעשר שני יעו"ש:
נ"ב בירושלמי שם, אבל לקרבן ולשבועה אינו חייב עד שיביא ב' שערות כו', ועיין לקמן פרק ח' הלכה י"א ואפילו היה הגזלן קטן וכו', וכבר נתעורר ע"ז הרדב"ז בלשונות הרמב"ם יעו"ש: