Ohr Sameach on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 14
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בור שבכרמלית כו' אם אין בו ארבעה. סברת רבינו. דמקום פטור שהוא בכרמלית גרע טפי ובטל אצל הכרמלית ועל כי"ב אמרו מצא מין את מינו וניעור בפ"ק דעירובין דף ט' ובזה מתורץ מה שהקשו רבנן בתוספות דף ק"א ד"ה הני ביצתא דמישן דאם אין בתחתיהן ארבעה א"כ אין כרמלית פחות מד' רוחב ולפ"ז א"ש דהוא מקום פטור בכרמלית ודינו ככרמלית יעו"ש בזה ודו"ק.
עמוד ברה"ר גבוה י' ורחב ד' ה"ז רה"י נעץ בגובהו יתד כ"ש כו' עיין בההמ"ג. הנה בפירוש רבינו חננאל הנדפס מחדש מפורש כגירסת רבינו וגרס אביי ורבא דאמרי תרווייהו אעפ"י שגבוה ג' ופליגי על דינא דרב הונא דאינו ממעט מ"ט לא משתמש לי' יעו"ש כפירוש רבינו. וא"ש הא דמייתי מבור וחוליא לצירוף עשרה דרש"י נדחק דמרוחב ד' מייתי ועיי"ש היטב.
המוציא חפץ מרה"ר לכרמלית כו'. נ"ב משנה בפרק המצניע צ"א עיי"ש.
נעץ קנה ברה"ר ובראשו טרסקל וזרק ונח ע"ג פטור כו'. עיין מ"ש הרב המגיד בזה. ולדעתי דברי רבינו מאירים ומזהירים. דבהלכה ב' כתב אפילו כלים כגון ספינה או מגדל כו' הרי דלענין רשות היחיד הקדים שהוא אפילו כלים. אבל בכרמלית לא הזכיר רבינו הדין שהן אפילו בכלים וכן כתב לקמן הלכה י"ט זרק כלי מרה"י לר"ה והיה אותו כלי גדול כו' בגובה י' פטור כו' דמוכח דאם אינו גובה עשרה אעפ"י שהוא כרמלית חייב ולא אמרו דהוי כמוציא מרה"י לכרמלית משום דאין דין כרמלית בכלים וכן פי' רש"י בדף ח' פחות מכאן מטלטלין דהא כרמלית ליכא בכלים וכן פירשו בתוספות גבי טרסקל בד"ה כאן למטה מי' ובזה שיטת רבינו מפורש ומבואר.
שאין ר"ה אלא עד י'. עיין ההמ"ג. ויתכן דתיבות אלו אין כאן מקומם וצריך להיות בהלכה י"ט. זרק קנה או רומח כו' שהרי מקצתו במקום פטור שאין רה"ר אלא עד י' כצ"ל.
זרק קנה או רומח כו' נ"ב ירושלמי פרק המצניע הלכה ב' הוציא חבילה מרה"י לרה"ר כו' עיי"ש.
הי' מלא פירות כו' פטור. אע"ג דלקמן הלכות עירובין פרק ג' הל' י"ג כל דבר הניטל בשבת כו' אין ממעטין בו. הכא טעמא כיון דהוא דבר יבש ואזלי רבים עלה אתו רבים ומבטלי ע"י פירות את המחיצה אבל אם מלאה מים לא משתמשי רבים בה ולא מבטלי המים המחיצה ודמי לבור מלאה מים בים שהמים עצמן לא מבטלי מחיצה לר"ש ואף דרבנן פליגי עלי' היינו דבים מרוצת הים מכסהו ופשיטא דלא שני משום תשמיש רבים כיון דלא דרסי רבים ע"ג מים אבל בפירות אין נמנעין רגל הרבים מלדרוך עליהם ואתו רבים ומבטלי מחיצות ע"י פירות. כן נראה ומיושב מה שנדחקו תוס' וקדמונים ודו"ק.
רקק מים כו' בין שלא היה ברוחבו ארבעה טפחים כו'. בגמרא רב אשי אמר איצטריך סד"א כו' אבל היכא דלא הואי ארבעה מיפסעי פסעי לה וכו'. ולפי שפירש רבינו ארבעה טפחים וא' ר"א לטעמיה נראה לכאורה דלפ"ז אזיל גם לטעמי' דאמר בדף ז' אפילו צואה דמיירי תמן שאין בה ארבעה טפחים ומיפסעי פסעי לה ואפ"ה הוי רה"ר ודו"ק.
ואם יש בעומקו י' או יתר כו' ככרמלית כשאר הימים. פירוש כיון דהמים הולכים בשטף ובמרוצה מבטל דין רה"י מיניה לכן ים אע"ג דעמוק עשרה ומחיצות הים מתלקטין עשרה מתוך ד' מ"מ שטף המים מבטל המחיצות כיון דא"א לדלות המים ולעצור בעד השטף וכן ברקק מים שעובר במרוצה ולא דמי לבור ברשה"ר עמוק י' ורחב ד' דמים לא מבטלי מחיצה. וכפי הנראה מרבינו סבר גם בבור עמוק בים כיון דשטף מי הים עובר ומכסהו סבר דפליגי רבנן על ר"ש והוי כרמלית מן התורה ולכן לא זכר זה רבינו ויעו"י פמ"ג סי' שמ"ה אות י' י"א שנסתבך בזה.