**שבירת לבו והכנעו לאלהים כו'**כלומר אף זולת יראת העונש ע"י שישים אל לבו רוממותו ית' יתחרנו והוא יראת הרוממות:

**על לא שמרו כו'**מלת שמרו מוסב על העינים שהם סרסורי דעבירה וחסר שי"ן במלת לא:

אחר יכלתו עליהם והזדמנותם לוד"מ בעריות אם הוא בכחו והערוה מזומנת ומרוצית לו הוא דוגמת אמרם ז"ל היכי דמי בעל תשובה באותו פרק ובאותה אשה:

ולא לתקותו אותםשאינו נמנע בשביל שהוא מקוה לקבל עי"ז תועלת מבני אדם בהחזיקם אותו לאיש נכבד וירא:

ושירבו בעיניו ובלבושיהיו רבים וגדולים בעיניו ובלבו והכוונה בפרטו שניהם עיניו ולבו לפי שהם הם סרסורי דעבירה:

רבו פשעינו נגדךפשעינו שפשענו נגדך:

**שתדור אותם צמיד כו'**והכונה בבחינה זאת הוא התמדת הזכרון בהם:

שיתחנן בווהבחינה הזאת הוא ג"כ התמדת ההכנעה והבקשה:

ויעטוף אליו תמידהעטיפה הוא ענין הכנעה והקטנה כמו שפורש הרד"ק:

**שיטרח וישתדל כו'**יטריח בגופו וישתדל בשכלו:

מכמות עבירותיול' כמות כלומר שלא יחטאו כמו שחטא הוא:

וליראם מעונשםהיו"ד במלת וליראם בפת"ח לשון מפעיל להטול מורא עליהם מן העונשים:

ולהזכירם בתשובה מהםבתחלה אמר להזהירם מן החטא על להבא ועכשיו אומר שיוכיר אותם שישובו מן העבירות שעשו בעבר:

**מי יודע ישוב כו'**מי שיודע בעצמו שחטא ישוב ועי"כ ינחם האלהים מחרון אפו וכו':

מהרה ובלה מעורבבתכלומר שאף שערבות העבירה היא באה לו במהרה אבל שתים הנה חסרונותיה האחד שאיננה דבר מתקיים רק לשעה ואח"כ היא נפסקה וכלה והשני שאין שום ערבות בעוה"ז שלא יהא מעורב בתוגה כמו שאמר החכם לשחוק אמרתי מהולל:

**בעריבות מתאחרת כו'**כלומר אף שעריבות העוה"ב היא מתאחרת אבל יש בה תרתי למעליותא דהיינו היפך שתי החסרונות הנ"ל וז"א קיימת מתמדת כלומר מתמדת בקיומה וזה נגד חסרון הכלה שזכר ונגד חסרון הערבוב בתוגה אמר שערבות העוה"ב הוא זכה מבלי ערבוב:

**צער מהר כלה כו'**הצער שהוא מצטער בעשות איזו מצוה או בשבירת תאותו מעבירה:

כלה אין לו קיימאשגם בזמן היותו אין לו קיום ממשי וכאלו איננו:

אין לו הפסקלפי שכבר יצדק לומר על איזו דבר שהוא תמיד להיותו מתמיד מזמן לזמן אף שהוא פוסק בינתים אך אם הוא מושם לחוק ולא יעבור זמנו הקצוב לו כמו נרות המערכה שנאמר בהם תמיד ואינם רק מליצה ללילה וכן עולת התמיד בוקר וערב לכן אמר שאין לו הפסק בינתים:

**ויצאו וראו כו'**וסיפיה כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

**ומי מכלכל כו'**מי יוכל לסבול האימה הגדולה והקצף שיראה אז ביום בואו:

עם התמדת טובותיו עליו בהםשהוא ית' התמיד טובותיו על האדם באותן הימים עצמם שחטא נגדו:

שישיב הגזילות וימנע מן העבירות וירף מחזקת כל הברואיםפרט שלשה לשונות נגד מאמרם ז"ל רובם בגזל ומיעוטן בעריות והכל בלשון הרע כי על גזל אמר שישיב הגזילות ועל העריות אמר וימנע מן העבירות שכן סתם עבירה בלשון חז"ל הוא דבר ערוה כמאמרם ז"ל אם ראית תלמיד חכם כו' ובהרבה מקומות ועל לשון הרע שאיננה רק כוונתו להזיק בלי שום הנאה כמאמרם ז"ל אמרו לנחש מה הנאה כו' אמר להם ומה יתרון לבעל הלשון וע"ז אמר וירף מהזקת כל הברואים ואמר כל הברואים לפי שאין לדבר תועה על שום בריה ק"ו מנבילה כנ"ל:

**אשר המרה דברו כו'**בתחלה אמר המרה דברו בכלל ואח"ז פורט הב' חלוקות המפירהמות דהיינו סור מרע ועשה טוב ונגד עשה טוב אמר ויצא מקשר עבודתו שפרק מעליו עול עבודתו ונגד סור מרע אמר ומסורת תורתו שהתיר המוסרות שקשר הבורא ית' לבלתי עשות מה שהזהירו ממנו:

ויוכיח את נפשו ויכלימנהתוכחה הוא לשון ויכוח בבירור דברים בהכלמה הוא דברי חירופים וגידופים:

הלה' תגמלו זאתומלת הלה' מורה על ציור רוממותו ית' וסיפיה עם נבל ולא חכם הרי הכלמה בדברי גדופים ואח"ז אמר הלוא הוא אביך קנך כו' הרי בירור דברים בדרך ויכוח:

**האותי לא תיראו כו'**הרי מורה ג"כ על ציור רוממותו:

הכרת האדם את אלהיו הכרת רוממותו יתברך: