מי עמ״א דאם אוכל ואח״ז יכול לחלקם לשנים אם יש לו עכ״פ ב׳ זיתי פת יברך בהמ״ז אכל א׳ עמ״ש אי״ה באות א׳:

בכביצה עמ״א רל״ב בזה ועא״ר אות ג׳ וב״ח דכביצה כדי לברך בהמ״ז ויוצא אף לר׳ יהודה משמע די בכביצה ופרישה כתב דליהוי שביעה משמע כביצה די:

בליל שבת עמ״א עסי׳ תקכ״ט אות ה׳ בי״ט חייב לאכול עכ״פ ב׳ סעודות א׳ בלילה וא׳ ביום וקידוש די״ט דרבנן כבסימן רע״א אפ״ה אומר ביום כל הקידוש של לילה כמו בשבת רק ויכולו א״א בשבת בשחרית:

מו׳ שעות עמ״א דאם אכל סעודת שחרית ובירך בהמ״ז ואח״כ התחיל קודם חצות סעודה שלישית ונמשך עד אחר חצות יצא ולא אזלינן בתר התחלה כבסי׳ קפ״ח ס״י דמ״מ הא אכל אחר חצות אבל אם דעתיה כך ועושה כן לכתחלה י״ל דאסור קודם זמן מנחה עסי׳ רל״ב וסי׳ רל״ה אות ח׳ וכביצה מותר קודם מנחה והראה לסימן תע״א אות א׳ דאם יודע שימשיך אחר שעה עשירית לא יתחיל קודם ט׳ ה״ה כאן ועא״ר אות ד׳ ובתו״ש כתב דט״ס יש כאן ולמ״ש א״ש:

אין עמ״א ואנו נוהגין שמתפללין מנחה תחלה ואח״כ אוכלין סעודה שלישית:

מנחה עמ״א כפי הנראה אזיל לשיטתיה באות א׳ דיותר כביצה בעינן בסעודה שלישית עסי׳ רל״ב במ״א אות י״ז יע״ש בזה. ועמ״ש אות ג׳ בזה:

יפסיק עמ״א ויאכל קודם שהתפלל מנחה ע׳ אות נ״ה:

לאכול עמ״א דאם ימתין יהיה אכילה גסה ואין יוצא משא״כ בשעת אכילה רווחא שכיח לאצטומכא ע׳ טור ע״ש:

אבל עמ״א עסי׳ רמ״ט ס״ב בשעה עשירית אין לקבוע סעודה ועסי׳ תקכ״ט דכבוד י״ט כמו כבוד שבת יע״ש:

א״צ לקדש עמ״א וע׳ בטור דקדק מהרמב״ם לקדש בסעודה שלישית על היין קודם סעודה כמו בשחרית ועב״י שאין מוחין בידו יע״ש ובב״ה כתב יע״ש ואפשר אם לא קידש בלילה דמקדש ביום פשיטא די״ל דאם רוצה לקדש במנחה על היין פה״ג דרשאי:

מה׳ ועמ״א עסי׳ ר״ח ס״ג וט׳ וקס״ח ס״ח רקיקים דקים טפלים ואין מברך במ״מ ולדיעה זו צריך דוקא במברך במ״מ דסעדי:

נשים עמ״א הם דברי הר״ן ז״ל הביאו הב״י כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה ובעונג שבת הן בד״ת או בדרבנן עוד הביא שגם הן היו בנס של מן יאכלוהו היום קאי אף לנשים ועט״ז ואי״ה שם יבואר עוד בזה. במהרי״ל צ״ט ג״ס דרבנן מדר״ת נשים שהיה באותו נס קשה דלמא ד״ת ונשים דרבנן וי״ל דא״כ הו״ל לכל שישנו בשמירה ומ״ש מצה וסוכה היינו כי בסוכות הושבתי נשים נמי ועתוס׳ מגילה ד׳ א׳ וקשה למ״ש דלא נילף מסוכה ואי״ה בתמ״ד יבואר עוד. ובה׳ סוכה קידושין האזרח למה לי הא היו באותו נס ועסי׳ תע״ג ס״ה :