מתפללין עט״ז עב״ח בזה:

ואין עיין ט״ז ועמ״א אות א׳ ועט״ז וכן נוהגין ועא״ר אות ב׳ שאין להורות לציבור כן ולמחות בידם רק לעצמו יכול לברך על הבשמים וא״כ ודאי מנהג הקדום בעיר בבית הכנסת שנהגו שלא לברך על הבשמים אין לבטל מאחר שהמחבר והר״ב לא הגיה כלום:

שהוציאו עט״ז אע״ג במ״ש מברכין עליו התם הטעם דנברא במ״ש אדה״ר הקישן ב״א כבסי׳ רצ״ח בט״ז א׳ ומ״א ב׳ ביוה״כ מצוה לחזור אחריו ועא״ר משמע אף חל יוה״כ בשבת אין מברכין על אור היוצא מאבנים להורות שיום זה חמור שאסור להשתמש באור. ויראה אם אין לו כ״א אור היוצא מאבנים כשחל יוה״כ בשבת יברך עליו וצ״ע כיון שבשבת א״צ לחזור אחריה וביוה״כ כו׳ וי״ל. ועמ״א ואי״ה שם יבואר עוד:

מ״ש הרי״ב בהג״ה המדקדקים מתחילים מיד במוצאי יוה״כ בעשיית הסוכה להתחיל בלילה דבר מה וביום המחרת יעשנה כולה כמ״ש בתרכ״ה עמ״א תרכ״ה א׳ והלבוש השמיט בתרכ״ה זה ועיין א״ר ט״ו והבן ועיין מה שכתבתי בתרכ״ה מזה בעזה״י: