**נשא את ראש בני גרשון.**הוקשה לו שבמדבר ג' מנה פקודיהם כסדר גרשון קהת ומררי ואח"כ כשנתן אותם על עבודתם מקדים קהת בסוף סדר במדבר ואח"כ בני גרשון בריש נשא והם בכ"מ לענין הסדר ולזה דורש ומכריע מפסוק יחרה היא מפנינים וכמ"ש בסוף הסימן:

**תמן תנינן.**בברייתא בסוף מסכתא הוריות בבבלי וירוש' חכם קודם וכו' פי' קדימות אלו שאם יקרה לפנינו שנים מאלו שאנו צריכין לפדותם משבי ולהלבישם ולהחיותם מי מהם שחיוב עלינו להקדימו לחבירו וכמ"ש בסוף המאמר סברין מימר וכו' ואם יש בידינו לעשות לשניהם אין כאן שאלה אלא השאלה אם אין אפשר אלא באחד בזה מלמדינו מי ומי קודם שאף אם שניהם רעבים וימותו ואין בידינו להחיות אלא לאחד והשני ימות עכ"ז עלינו לשמור סדר הקדימות וזה שאמר מת חכם הרי שפי' שאם לא נעשה כן ימות.

**אין לנו כיוצא בו.**ב"ר פר' צ"א סי' ט' באריכות:

**את עבדי אדוניכם.**ובפסוק הקודם ויאמר המנך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא וגו' הרי שדוד הוא אדונו של צדוק הכהן ונתן הנביא:

**ר"ה בשם ר"ח.**בירושלמי הגירסא בשם ב"ר חנינא:

**שמע נא יהושע.**וס"ד אתה ורעך היושבים לפניך משמע שיושבים לפניו כתלמידים לפני הרב:

**משוח בשמן המשחה.**פי' ובענין הכהנים הגדולים יש ג"כ חילוקים ודין קדימה נוהגת בהם שעד שלא נגנז שמן המשחה היה כה"ג נמשחים בשמן המשחה ואחר שנגנז שה"מ היו נתחנכים לעבודה בבגדי כה"ג שהיו לובשים:

**לראש המשמר.**שהיה כ"ד משמרות של כהנים ולכולם ראשים וכל משמר נחלק לשבעה בתי אבות ולהם ג"כ ראשים וע"ש בבבלי וירושלמי שינוי נוסחאות:

**יקרה היא מפנינים.**כל ענין זה הובא כאן אגב דרך הדרשה של ד"א על הבכורה ששייך כאן. ודורש פנינים מלשון פנימה או מלשון תחלה על שלא אמר מספירים או אבן טוב אחר שחושב בתורה וביחזקאל ובאיוב כ"ח ע"כ דורש התיבה ע"פ מדת ממעל ונוטריקון פני פנים ועי' ב"ר ריש פר' מ"ה ורחוק מפנינים:

**לא יגרע מצדיק עיניו.**וס"ד ואת מלכים לכסא ויושיבם לנצח ויגבהו וגו':

**כדי שיוכל להקריב.**כמ"ש לעיל פר' ד' סימן ח':

**ולקחה מעשו בדמים.**מלמדנו פי' הפסוק מכרה כיום את בכורתך לי וכן מ"ש וימכור את בכורתו אין זה מ"ש הלעיטני נא אלא בעד דמים שנתן לו ומ"ש ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים שנתן לו במתנה כמו שביקש:

**וקראו בני בכורי.**שמות ד' כ"ב:

**ראוי ליטול מלכות.**וכמ"ש ב"ר פר' צ"ט סי' ו' ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עז ועז כמ"ש ויתן עוז למלכו וכן בסמוך:

**וכן בדוד.**שלא היה בכור ועל שהעלה אותו להיות מלך אמר בכור אתנהו עליון וגו':

**היו הבכורים.**לעיל פר' ז' סי' ח':

**ליטול הכהונה.**צ"ל ואת המלכות כנ"ל וכמ"ש עוד בסמוך:

**ומה שהלוים עושים.**שנשאו המשכן והיו שוערים ומשוררים ומרומז במ"ש לנצח כמ"ש על השמינית לנצח דה"א ט"ו כ"א אצל הלוים וכן בשארי מלאכת ביהמ"ק כמ"ש בסמוך:

**עיני בנאמני ארץ.**לעיל פר' ג' סי' ג':

**הן כולכם קודחי אש.**מאזרי זיקות:

**שהם צריכים לפדות.**זה פירוש על מ"ש בס"ד של לא יגרע הנ"ל בפסוק ילכדו בחבלי עוני שהבכור שלא נפדה בבן לוי הוצרך לפדות עצמו ולחסר ממונו:

**וזכו ללוים.**פי' להיות בקדושת הלוים או שצ"ל וזכו ללוי' פי' כמו שאר הלוים אעפ"י שבכורי ישראל נענשו ונתרחקו אך בכורי הלוים לא נענשו ולא נתרחקו:

**לנשיאת ראש.**ויש לומר שעשה הש"י כן כדי לבטל כח הבכורה מלוים ג"כ:

**נשא את ראש בני קהת.**במדבר ד' ב' את ראש בני גרשון שם פסוק כ"ב עי' לקמן ריש סי' ד':

**במקומות אחרים.**במדבר ג' פסוק י"ח ופסוק כ"א:

**נמשח שבעה.**שבעה ימים בשמן המשחה כמ"ש אצל אהרן בסוף סדר צו עי' יומא דף ה' ומ"ש ונתרבה ז' היינו שלבש בגדים מרובים ז' ימים הם הח' בגדים שקלים פרק ז' הלכה ו':

**שהיו שוערים.**כמ"ש ד"ה א' ט' י"ח המה השוערים למחנות בני לוי:

**בעבודת בני מררי.**לא די שאסורים בעבודת בני קהת המקודשים מהם אלא אפילו בעבודת בני מררי הקלים מהם ג"כ אסורים:

**שהיו מקימין.**שבעת שבני מררי מקימין הקרשים והאדנים והבריחים היו בני גרשון פורשים היריעות וזהו לעבוד ולמשא לעבוד בעת הקמתו ולמשא בעת שנושאים:

**מלמעלה כמשמעו.**של תחש לבד למעלה ולמטה מהם מכסה עורות אילים מאדמים וזהו מכסהו על עורות אילים וכדעת ר"נ שהביא רש"י בסדר תרומה וכאן ריש פרשה נשא אך לדעת ר' יהודה היו שניהם מכסה אחת וזהו מכסהו ומכסה התחש שניהם ביחד מלמעלה:

**תחש.**שהיה בימי משה שבת דף כ"ח:

**למדנו שטהור היה.**שדומה לפרו של אדם הראשון שהיה טהור והיה בקרן אחד כמ"ש ותיטב לה' משור פר מקרן:

**ועשית חצר.**שמות כ"ז ט':

**לשער החצר.**מסך עשרים אמה שם כ"ז פסוק ט"ז:

**שנאמר ועשית את מזבח העולה.**מורכב משני פסוקים בשמות כ"ז א' כתוב ועשית את המזבח עצי שיטים חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קומתו ושם ל"ח א' ויעש את מזבח העולה עצי שיטים וגו' כנ"ל וסובר ר"מ שפי' כמפורש ולא יותר:

**גבהו שנים ברחבו.**רחבו אמה וגבהו שני אמות וכן כאן רחבו חמשה אמות וגבהו עשר אמות:

**נמצא נבוה מן הקלעים.**שהקלעים חמש אמות והמזבח י' אמות נמצא הכל רואים הכהן העובד במזבח ואין זה נכון ותירץ בגמרא שם שגם הקלעים היו גבוהים. ולר' יוסי מ"ש שלש אמות היינו משפת סובב ולמעלה:

**וקלעי ההצר סביב.**לא נמצא פסוק כזה וכאן בריש נשא כתוב ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ובזבחים נ"ט ב' מביא פסוק זה וגם כאן כיון לפסוק זה אלא שקיצר הרי שהקלעים והמסך היו על המשכן ועל המזבח לכסותם מה משכן יו"ד אמות אף מזבח יו"ד אמות הרי שהמזבח והקלעים היו גבוהים י' אמות ומ"ש בקלעים בסוף תרומה וקומה חמש אמות תירץ בגמרא שם שהיו הקלעים גבוהים חמש אמות למעלה מן המשכן והמזבח שהיו ביחד ט"ו אמה גבוה:

**מה היו עושים בהם.**במיתריהם בשעת המסעות שבשעת עמידתו שהיו היתידות קשורים ביריעות בקצה אחד ובקצה השני ביתידות שהיו נועצים בארץ שיהיו הקלעים מתוחים וכמ"ש לקמן פר' י"ב סי' י"ט עי' רש"י נשא:

**ופקדתם עליהם.**בלשון נוכח ולשון רבים לכלול גם משה וכמ"ש בסוף פר' זו:

**נאמר בהם נשיאת ראש.**נשא את ראש בני קהת וכן נשא את ראש בני גרשון:

**בעבודת הארון.**לעיל סוף סי' ב':

**הקדים לבית אבותם.**ע"פ מדה ט"ז מיוחד במקומו:

**מבית אב שלהם.**שהיה בכורו של לוי:

**מבית אב פשוט.**שאינו בכור:

**מ"ח קרשים.**כמ"ש בסדר תרומה כ' לדרום וכ' לצפון וח' למערב:

**ט"ו בריחים.**ה' בדרום וה' בצפון ה' במערב עם הבריח התיכון כמבואר ברש"י בסדר תרומה:

**ד' עמודי שיטים.**שמות כ"ו פסוק ל"ב וה' עמודי שיטים שם פסוק ל"ז:

**אדני הקרשים.**הם המנוים שמות כ"ז שהם צ"ו אדנים ב' אדנים לקרש וד' אדנים כסף של הפרוכת הרי ק' אדנים של כסף וה' אדנים של המסך של נחושת הרי ק"ה אדנים:

**נ"ו עמודים.**בסוף תרומה כ' לדרום וכ' לצפון יו"דלמערב ו' למזרח לבד עמודי המסך ארבע ולכל עמוד הי' אדן של נחושת:

**וכן לבני גרשון.**היה ג"כ ע"י איתמר כמפורש כאן פסוק כ"ה וכמש"ל סוף סי' ג':

**וידבר ה'.**במדבר ד' א' ב':

**לפי שאהרן ממועט.**בריש מכילתא ובריש ת"כ:

**וכלה אהרן ובניו.**במדבר ד' פסוק ט"ו:

**שהוא היה מצווה.**שיעשה בעצמו כנ"ל ועי' עוד בסי' ח' וזה ע"פ מדה ט"ז:

**ואתכם יהיו.**איש איש למטה במדבר א' ד' והם הנשיאים כמ"ש שם פסוק מ"ד אלה הפקודים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל ואצל פקודי הלוים במדבר ג' פסוק ל"ט כתיב אשר פקד משה ואהרן על פי ה' לא זכר נשיאים שלא היו ע"פ ה' וכן כאן במדבר ד' ל"ד אצל בני קהת שלא כתוב על פי ה' כתב נשיאים אך פסוק ל"ז שכתוב ע"פ ה' לא כתב נשיאים ואצל גרשון לא זכר נשיאים כלל ואצל מררי בפסוק מ"ה שכתב ע"פ ה' לא כתב נשיאים ובפסוק מ"ו שלא כתב ע"פ ה' זכר נשיאים וכן בפסוק מ"ט שכתב ע"פ ה' לא זכר נשיאים:

**מכאן אמרו בן שלשים.**אבות פרק ה' משנה כ"א ובני קהת שהיו נושאים בכתף היו צריכים להיות בעלי כח וגרשון ומררי בעת הפריקה והטעינה:

**זו היא שאמרו שהארון.**לעיל פר' ה' סי' א':

**שמשה אמר לאהרן.**כמ"ש לעיל בסי' ה':

**כך מנה לבני גרשון.**ג"כ ע"פ ה' כמ"ש בפסוק מ"א:

**מבן שלשים שנה.**ועד בן חמשים שנה ויותר מנ' היה פסולים במשכן לטעון ולפרוק ושארי עבודות אבל משנכנסו לארץ והיה המשכן בגלגל ובשילה ובנוב ובגבעון ולא היה להם משא לטעון ולפרוק ולישא ולא היה במקדש רק משוררים היה נפסלים בשנוי קולם:

**זו היא שאמרו.**לעיל פר' ה' סי' א':

**אלה פקודי משפחות.**בני גרשון וכן במררי בפסוק מ"ה רק בקהת כתב בפסוק ל"ז משפחות הקהתי וכמ"ש לעיל פר' ה' סי' ו' ע"ש סי' א':

**שע"י נעשים.**כדלעיל סי' ה':

**כאן ביד משה.**ע"פ מדת מנגד:

**במנין משפחות.**כך צ"ל מפני מה נאמר במנין בני מררי משפחות והכוונה שכאן בבני מררי כתוב שני פעמים משפחות בפסוק אחד ופקודי משפחות מררי ומשפחותם. ובמניני קהת וגרשון כתוב ג' פעמים משפחות רק אצל מררי כתוב ד' פעמים משפחות:

**ו' אלפים ור'.**לעיל פר' ה' סי' א':

**מבן נ' שנה וכו' לומר שירה.**משמע שמבן נ' נפסל גם משירה ולא משמע כן בריש סי' ח' הקודם שפסול הקול אינו תלוי בשנים אלא כל אחד כשנפגם קולו אפילו פחות מנ' שנה ושקולו יפה אפילו יותר מנ' שנה ויתכן שכוונת המדרש לצדדים בשנים במשכן ובקול משנכנסו לארץ וכמ"ש בסי' הקודם:

**עבודת עבודה ועבודת משא.**כמ"ש רש"י כאן בחומש הוא עבודת השיר במצלתים וכנורות שהיא עבודה לעבודה אחרת הוא הקרבנות ועבודת משא כמשמעו שנשאו המשכן וכמ"ש כאן בסוף הסימן דעת ר' יוחנן ולזה הובא כל הענין לכאן דרך אגב:

**תני השיר מעכב.**עירכין דף י"א:

**ואתנה את הלוים.**וס"ד לעבוד את עבודת בני ישראל באוה"מ ולכפר על ב"י ומ"ש לעבוד את עבודת ב"י הוא השיר כמ"ש ר"י בסוף הסי' וכתוב אצלו כפרה להקיש זה לזה:

**זו שירה.**שהיו מזכירים שם ה':

**שאו זמרה.**וכאן כתוב בכתף ישאו כמ"ש מיד בסמוך:

**ר' אסי.**ובגמ' הגי' ר' אשי ובא לפרש שמ"ש על עסקי קול היינו אצל שיר הלוים קול אחד וזהו יענו בקול גז"ש:

**גם הם גם אתם.**לאהרן ולבניו אמר שלא ימותו לא הכהנים ולא הלוים הקישם זה לזה:

**עבודה שצריכה עבודה.**עבודת הקרבן שצריכה עבודת השיר:

**זו היא שאמרנו.**לעיל פר' א' בכמה אופנים:

**שכן כתוב.**כאן בפסוק זה וכן אמור בסוף במדבר בבני קהת על שנושאים הכל בעצמם בכתף:

**ופקדתם עליהם.**לעיל סוף סי' ג':