**בת כ' כו'.**בילקוט תהלים ל"ז הגי' בת ק' כבת כ' לנוי ובת כ' כבת ז' לחטא. וגי' זו עיקר. ויופי האדם בבן כ' כמ"ש לעיל פר' י"ד ר"ס ז' אדם וחוה כבני כ' שנה נבראו. והנה שרה בת צ' נלקחה מאבימלך ומה גם אחרי שחזרה לנערותה. ומ"ש ימי פי' השנים כמו ימים תהיה גאולתו וכדומה. ומ"ש תמימים כמ"ש את מספר ימיך אמלא. ונראה שמ"ש בת כ' כבת ז' כו' צ"ל אחר מ"ש ד"א זו שרה. ותחלה דרש יודע ה' על סתם צדיקים ואח"כ ביחוד על שרה (וכ"כ היפ"ת) ועי' לקמן ריש פר' ס"ב ור"פ ס"ד בא"א:

**כהדא עגלתא.**כפול לקמן סי' ב'. וכאן אין לו באור וצ"ע:

**וכי א"א יודעין.**עי' קה"ר פסוק זה. ומד"ש ספ"ח:

**של צדיק.**וכמ"ש לפני זה דור הולך ודור בא וגו'. ועי' בזוהר ע"פ הנך שוכב עם אבותיך וקם קם לה זיהרא לאחרא וז"ש זורח הוא שם ע"ש:

**נולד רבי.**רבינו הקדוש:

**נולד ר' אבין.**בקה"ר ומד"ש שם הגירסא ר' המנונא:

**ר' אבין בריה.**בילקוט ר' אושעיא בריה:

**שלא השקיע.**אין הכוונה בזה למיתה ולידה אלא לענין גדולה והנהגה כמ"ש כסאו כשמש:

**וילכדה עתניאל.**עיקר הכוונה כמ"ש שופטים ג' ט' ויקם ה' מושיע וגו' את עתניאל בן קנז והיה שופט מ' שנה אחרי מות יהושע וגם בחייו זרחה שמשו שהתחיל בלכידת עיר. וגם מ"ש (שופטים א׳:א׳) ויהי אחרי מות יהושע וגו' ויאמר ה' יהודה יעלה וגו' ויאמר יהודה לשמעון אחיו וגו' פירש"י שם בשם י"מ שיהודה הוא עתניאל הוא יעבץ שאמרו בתמורה דף ט"ז מה שמו יהודה אחי שמעון שמו כו' ע"ש. ולענין החכמה דרשו בתמורה שם אלף ות"ש ק"ו כו' נשתכחו באבלו של משה והחזירן עתניאל בן קנז מפלפולו שנאמר וילכדה עתניאל וגו' ע"ש (וכ"מ ביפ"ת):

**שמשו של עלי.**בקה"ר שם סיים וכן בכל דור ודור:

**ושמואל שוכב.**וס"ד ויקרא ה' אל שמואל ועלי היה קיים:

**עגלתא תמימתא.**נ"ל שפי' עיגול שלם וכמו שת"י ככף רגל עגל רגלין סגלגלין וכ"פ רש"י שם והוא הגלגל הסובב שכאן הוא שוקע וכאן עולה וז"ש וזרח השמש וגו' הוא גלגל השמש (ופי' זה כמדומה ששמעתי או ראיתי) וכ"מ בילקוט יהושע ושמואל א' ג'. ועי' מד"ש בפ"ט ושם בטעות:

**ילדה מלכה.**עד ובתואל ילד את רבקה:

**מה ראתה.**למה זכתה וכ"ה באסת"ר:

**של שרה.**וע"ד מ"ש לעיל פר' ל"ט סימן י"ג לרבנן שהיתה אסתר בת ע"ה שנה דומה לאברהם כשיצא מבית אביו ע"ש:

**ד' שמות.**ילקוט יהושע י"ד סי' ח'. אשכול כמ"ש למקום ההוא קרא נחל אשכול והיינו חברון. וכמ"ש במ"ר פט"ז סימן י"ד על פסוק אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך אתננה היא חברון ע"ש. וממרא כמ"ש ממרא קרית הארבע היא חברון:

**שדרו בה ד' צדיקים.**כמ"ש והוא שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר ומאחר שהיו אחים מן הסתם דרו יחד. וכתיב שם והם בעלי ברית אברם שמלו אתו שם:

**אדם הראשון.**כדלקמן סי' ח' ועל אדה"ר אינו מפורש במקרא אך בדברי חז"ל מפורש בפר"א ס"פ כ' ופר' ל"ו. וכן בגמרא איתא שאמוראים ראו לאדה"ר במערה וכ"ה בזוהר ריש פר' חיי שרה [וגם חוה איתא בפרק חזקת הבתים בר' בנאה דהוה מציין מערתא דהיא נקברת שם. יפ"ת]:

**בעליה שהן ד'.**כמ"ש ביהושע י"ד וט"ו קרית ארבע אבי הענק היא חברון וגרש משם את שלשה בני ענק:

**בקרנסין.**פירש במ"ע לשון שררה ומעלה:

**בתחלה ליהודה.**כמ"ש ביהושע ט"ו נ"ד שחושב שם חברון בנחלת יהודה ואח"כ לכלב כמ"ש שם י"ד י"ג ואח"כ ללוים כמ"ש שם ויתנו בני ישראל ללוים וגו' ושם בפסוק י"א י"ב י"ג מבואר שחברון נתנה לכהנים:

**דנה וקרית סנה.**מ"ש בזה מצאתי להרד"ל ע"ש:

**מקבורתו של תרח.**כי ימי תרח ר"ה שנה ובן ע' הוליד לאברהם וחיה עוד קל"ה שנה וכשמת תרח היה אברהם בן קל"ה שנה ושרה קכ"ה כי כששרה היתה בת צ' היה אברהם בן ק' הרי מיתת תרח קודם בשתי שנים:

**נסמכה עקדה.**עי' מ"ש לעיל פר' נ"ו ר"ס ח':

**מתריס כנגדו.**שהיל"ל מעל מתו ומאי על פני מתו ואולי דורש פני על הכעס ומתו פי' מת שלו שהוא גרם לה שתמות. וע"ד מ"ש בפר"א פל"ב כשבא א"א מהר המוריה חרה אפו של שטן וכו' עד בא א"א ומצאה שמתה שנאמר ויבא וגו' ושטן הוא מלאך המות כמ"ש ד"ר פר' י"א בסימן ג' והתריס כנגדו מכעיסו שהוא גרם לה שתמות:

**מן הן תנינן.**ברכות דף י"ח:

**שמענו אדוני.**עי' לעיל פמ"ב סימן ה' וש"נ ומבואר. ועיין תד"א בסופו שדורש גז"ש כאן כתיב נשיא אלהים אתה ושם כתיב אשר נשיא מה שם מלך דכתיב ה' אלהיו שאין על גביו אלא ה' אלהיו אף כאן מלך ועי' לקמן פר' נ"ט סימן ד':

**במבחר שבקברינו.**כי קברים שלהם היו במערות שכל קבר היה כולל הרבה קברים כמ"ש בב"ב מענין הכוכין והיו מכינים המערות לפי המשפחות:

**לפני עם הארץ.**כאן עומד בפסוק ז' וישתחוו לעם הארץ די"ל להם ממש שהודה על שבשרו אותו שלא ימנעו ממנו חפצו והביא פסוק י"ב וישתחו אברהם לפני עם הארץ ופי' שהשתחוה לה' לפני עם הארץ ולעיניהם. וכמ"ש לקמן פרשה ס' ס"ס ו' ושם ההודאה לה' (יפ"ת). וא"כ מקום דרשה זו לקמן בסימן ז' וצ"ע:

**ישב כתיב.**עי' לעיל פר' נ' סימן ג' ושם מבואר וכ"ז בשמ"ר פל"א סימן י"ז ושם מבואר:

**באזני בני חת.**וס"ד לכל באי שאר עירו. משמע שהיו שם כל בני העיר שסגרו דלתי ביתם וחנותם ובאו כו':

**כל שקלים כו'.**כמ"ש מחצית השקל ובבכורות דף נ' א' הגי' כל כסף האמור בתורה סתם סלעים ועי' רש"י שם. ואצל המשכן ואצל קטורת. ואצל ערכין הכל סלעים לבד כאן שכתוב עובר לסוחר. ואיתא שם בבכורות איכא דוכתא דקרי לקנטרי תקלי:

**פרקמטיא נפיק.**כמו שת"א מתקבל סחורתא בכל מדינתא:

**אשר במכפלה.**שתחלה כתוב מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו שמערת המכפלה היתה בשדה. וכאן אמר שהשדה היה במכפלה ע"כ דורש שהשדה נתכפלה במקחה בעיני כולם ע"י שנכנסה תחת יד אברהם:

**שכפף.**מל' וכפלת את היריעה עי' לעיל סימן ד':

**מנין תנינן.**ב"ב דף ס"ט:

**בני ברזילי.**צ"ל ברזילי. וכמ"ש במ"כ וכ"ה במד"ש ס"פ כ"ז א"ר יודן חמשה פעמים כתוב ברזילי וברזילי לברזילי כנגד כו' והוא בשמואל ב' י"ט. וצ"ע שהרי נמצא עוד הפעם שם סוף י"ז ואם בשביל שכתוב בפרשה אחרת הרי יו"ד בני חת כתוב בג' פרשיות ואפשר על ששם ביחד עם שובי בן נחש ועם מכיר בן עמיאל מלא דבר ע"כ לא חשיב ליה:

**ושמרו דרך ה'.**ור"ד כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' אחריו משמע שיעשו אחריו מה שעשה הוא בחייו. ועיין ר"ש הסמוכה:

**ושני חיי.**ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי וגו' בראשית כ"ה ז':

**צדקה וכבוד.**צדקה שמביאה לידי כבוד כמ"ש לקמן פס"ה סימן ט' מתוך שאתה מעטרו בזקנה אדם יודע למי מכבד והלובן סימן החסד והרחמים כמ"ש מכילתא יתרו פ' אנכי שנגלה בסיני כזקן מלא רחמים שנאמר כמעשה לבנת הספיר וכן לבושיה כתלג חיור וגו' וז"ש תפסת אומנתי היא הצדקה והרחמים. לבוש לבושי היינו מ"ש לבושיה כתלג חיור: