**לממלא.**במדרש שמואל פ"ח לאתר דאקרי ממלא. עיין ילקוט משלי ט"ז ושמואל א' ב':

**ושמרו דרך ד'.**כמ"ש לעיל סוף פרשה נ"ח:

**עוז והדר.**בתורה מדבר כמ"ש שם פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. וז"ש לבושה של תורה [ובמדרש משלי דריש אשת חיל מי ימצא זו היא התורה כו'. וכן בפ' הפועלים דריש היתה כאניות סוחר על לומדי תורה ובויק"ר פי' ותקם בעוד לילה ברנתה של תורה ובפסיקתא ואת עלית על כולנה בתורת משה שנתעלתה על תורת אדם ונח. יפ"ת]. ומ"ש הדר כמ"ש הדר זקנים שיבה:

**אורך ימים בימינה.**דורש שא"ש זקן בא בימים שזכה לאורך ימים של ימינה לעוה"ב ושל שמאלה בעוה"ז (עי' מ"כ) ומ"ש זכה לזקנה כו' כמ"ש לקמן בסימן ו' זקן בעוה"ז ובא בימים לעוה"ב ע"ש:

**אל תעזבני.**ס"ד עד אגיד זרועך לדור וגו'. ועל שרוצה לצות לבאים אחריו דרך ה' ע"כ רוצה שיאריך ה' ימיו ויתן לו זקנה ושיבה:

**לא היא זקנה.**ובילקוט תהלים ע"א גורס היא זקנה והיא שיבה שכוונת שניהם ימים ארוכים:

**תן לי שיבה.**היינו לובן השער וכמ"ש והדר זקנים שיבה וכמ"ש אצל ראב"ע. ועי"ז דבריו נשמעים. וכן באברהם שצוה לדורות אחריו זכה לזקנה ושיבה:

**ר"ש בר"י פתח.**פי' שפתח בפסוק זה לדרוש ענין אברהם כמ"ש בס"פ נ"ח וכמ"ש בס"ס זה ואגב הביא המעשה שהיה אצל ר"ש בעצמו שבו נתקיים:

**כדלעיל.**ס"פ נ"ח:

**הוצק חן.**כאן לא פי' ועיין לעיל פמ"א סי' ט' חן בשפתיו. ופמ"ט סימן י' חין ערכו שנדרשו על אברהם על שהתפלל על סדום וכאן סמך עצמו על שמבואר שם. ומזה דרש שהפסוק מדבר באברהם:

**נתיפית בעליונים.**שהיל"ל יפית ואמר יפיפית כופל היופי בעליונים. וכמ"ש לעיל פרשה נ"ו סימן ה' וכן בתחתונים כמ"ש לעיל פרשה נ"ח סימן ו' וש"נ ומבואר:

**ע"כ ברכך.**יתכן שפי' על אשר ברכך אלהים לעולם ע"כ נתיפית בעליונים ובתחתונים. וכמו כי ע"כ באו בצל קורתי ע"ש רש"י:

עתהידעתי. במדרש תהלים כ"ד וילקוט שם הגי' זה אברהם שכתוב בו ולך לך אל ארץ המוריה וס"ד על אחד ההרים אשר אומר אליך וזהו בהר ה':

**אל המקום.**וס"ד אשר עמד שם שקבע שם מקום לתפלתו וזהו מקום קדשו מקדש מעט (יפ"ת וע"ע ברש"ש):

**ועד שרוך הנעל.**ואם אקח מכל אשר לך:

**ובר לבב חלילה לך.**שלא היה יכול לסבול דבר עול ובמדרש תהלים שם גרס הכא ומצאת את לבבו נאמן לפניך ואומר והאמין בה' (יפ"ת):

**נפשו של נמרוד.**עיין מ"כ בשם רש"י. ועיין לעיל פרשה מ"ב סימן ד' שנמרוד הוא אמרפל ושם סי' ג' שעיקר כוונת אמרפל להרוג לאברהם על שעבד את ה':

**הרימותי ידי.**וקיים שבועתו ולא היה למרמה. ומ"ש וצדקה מאלהי ישעו כדלעיל ס"פ נ"ח צדקה וכבוד ע"ש:

**ונברכו בך.**כל משפחות האדמה פי' ממך יתברכו. ואמר מי בירך לאברהם הקב"ה ומברכתו מברך לאחרים וכן בכל אלו שחושב:

**זה קנה שני עולמות.**שהרי בא בימים מיותר ע"כ דורש נוטריקון זקן זה קנה שבא בימים שני מיני ימים בעוה"ז ובעוה"ב:

**שלשה נכתרו בזקנה.**עיין לקמן פרשה ס"ב ס"ס ב':

**יהושע ראש.**וכתוב בו ויהושע זקן בא בימים יהושע י"ג א':

**שרשם בעמלק.**פי' שמתחלה נלחם אפרים בעמלק כמ"ש ויחלוש יהושע את עמלק ויהושע בא מאפרים כמ"ש למטה אפרים הושע בן נון. והראי' שהיה מלך ממ"ש אחריך בנימין זה שאול שגם הוא נלחם בעמלק ונצחם והוקש אפרים לבנימין מה זה מלך אף זה מלך. ועמ"ש במ"ר פר' כ' ס"כ ותרועת מלך בו על יהושע. ודוד ראש למלכות יהודה וכתוב בו והמלך דוד זקן בא בימים:

**בזקנה ואינו בימים.**כדמיון ראב"ע שנזרקה בו שיבה כשהיה בן י"ח שנה ויש בני אדם שזקנה קופצת עליהם בלא זמנם. אך לאברהם היה הזקנה לפי הימים שהרי היה אז בן קל"ז שנה:

**בפילון מפולש.**עיין מ"כ וכלשון זה בויק"ר פ"ל רס"ב. ופי' במ"ע בל"י אולם קצר ושער. ור"י אמר בדופלון ודו פי' שנים ופילון מקום שער שבא בשני מיני ימים בעוה"ז ובעוה"ב ומ"ש ר"א בכפלון אולי בא לפרש דברי ר"י וכ"מ בילקוט שהביא דברי ר"י בדופלין ונ"ב שם בכפלון ועיין מ"כ:

**א"ר יצחק.**עיין ויק"ר ר"פ י"ח:

**עיקר ביתו.**צ"ע פירושו ועיין ב"ב דף ט"ז ב':

**שהשליטו ביצרו.**שעי"ז ברכתו שלמה שהוא בטוח שלא יחטא עוד ולא יאבד ברכתו וזהו בכל:

**ישמעאל.**כי רק זה היה חסר לו שהוא וכל ב"ב צדיקים זולת ישמעאל כמ"ש לעיל פרשה נ"ג סימן י"א וש"נ:

**קילורין.**עיין לעיל פרשה נ"ב סימן ג' שהיו אוצרותיו מלאים תמיד בזכות הצדקה שעשה:

**שלא חזר ונסה.**כי פן לא יעמוד בנסיון ויאבד ברכותיו עד הנה אבל מעתה הכל שלו וזהו בכל:

**זיו אקונים.**שהיל"ל משק ביתו או גדול רב ונאמן ביתו ע"כ דורש זקן נוטריקון וכמ"ש לקמן פרשה כ' סימן ז'. ואינו דורש זה קנה כדלעיל ר"ס ו'. כי כאן זקן סמוך לתיבת ביתו והיינו ביתו של אברהם ע"כ דורש שהיה מתדמה לאברהם שהיה ג"כ גבור כמוהו וכמ"ש לעיל פרשה מ"ג ס"ב שעמו לבדו רדף המלכים:

**שליט ביצרו.**שמאחר שהיה עבדו לא היה מושל. אלא מ"ש אשר לו אין פירושו של אברהם אלא על אליעזר עצמו. וסובר כר' לוי שמ"ש בכל השליטו ביצרו:

**בצער.**שמלו שניהם לעת זקנותם ויעקב שאמר ליוסף למד מאברהם:

**ברוך ה' אלהי השמים.**ואלהי הארץ ובפסוק א' כתוב אלהי השמים לבד כב"מ והכריע פסוק אשר לקחני מבית אבי שאז היה עדיין אלהי השמים לבד וזהו עד שלא הודעתי אותו וכו' וכ"ה ברש"י בחומש:

**הזהירו שלא ילך.**שמ"ש אשר אנכי יושב בקרבו מיותר ע"כ דורש שהכוונה על ענר אשכול וממרא שאברהם יושב בקרבם כמ"ש לעיל פרשה נ"ח ס"ד וכדי שלא יטעה אליעזר שהם יצאו מכלל כנען על שהיו צדיקים כמ"ש לעיל פרשה נ"ז ס"ג שכן חשב אברהם מתחלה ע"כ צוה לו גם עליהם (וכ"כ ביפ"ת):

**ויאמר אליו העבד.**אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי והוקשה לחז"ל שמאחר שקראו כבר בתוארים של כבוד עבדו זקן ביתו המושל וכו' איך קראו אח"כ העבד משמע עבד ככל העבדים ע"כ דרש שהוא כנען כמ"ש ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. וזהו העבד הידוע שהתחיל במרמה לטובת עצמו:

**כנען זה אליעזר.**הנה בפרשה זאת אינו מפורש מה שמו. אך חז"ל דורשים כן ע"פ מדה י"ז שמ"ש כאן זקן ביתו הוא אליעזר וכמ"ש ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר. וז"ל הפר"א פט"ז זקן ביתו היה עבדו אליעזר וכו' ועמד נמרוד וכתב את עבדו אליעזר לאברהם וכשגמל חסד עם יצחק בנו הוציאו לחפשי והוא עוג מלך הבשן וכ"ה בתענית דף ד' סנהדרין דף צ"ה. ועיין לעיל פמ"ב ס"ח בא"א. ויתכן שהכוונה על כנען בן חם עצמו שחיה עדיין כמו כל היו"ד דורות שמנח עד אברהם כמפורש בתורה שנתארר שיהיה עבד עבדים לאחיו ויתכן שהיה עבד לכוש אחיו הבכור וכוש הוא נמרוד כמ"ש לעיל פמ"ב רס"ד. ונתן אותו נמרוד לאברהם וכמ"ש ג"כ לק' פ"ס ס"ז ע"ש ועי' פר"א:

**לעשוק אהב.**ומשמע שלא עשק אלא אוהב לעשוק ע"כ דורש אליעזר שרצה לעשוק האהוב כמ"ש אשר אהבת ידיד מבטן. ומ"ש מאזני מרמה כמ"ש בפר"א שם שרבקה היתה ראויה ליצחק ממעי אמה שנאמר במאזנים לעלות המה מהבל יחד ופי' כמ"ש בירושלמי ביצה פ"ה ה"ב. ובירושלמי ריש כתובות ובויק"ר פכ"ט ס"ח שעד שהן עשוין הבל במעי אמן מזווגן יחד (לבד מ"ש חז"ל בחדש שמזלו מאזנים) וכנען ביקש לעשות המאזנים מרמה שישא בתו. עיין ויק"ר פי"ז ס"ד. ובזוהר פרשת שלח לך שהיה אליעזר מבני כנען ע"ש:

**אולי לא תאבה.**הגיר' בילקוט יהושע י"ב. אלי כתיב וכאן כתיב אולי בוי"ו אך לקמן כשספר הענין לפני בתואל ולבן כתוב חסר לרמוז על דרשה זו וכ"ה ברש"י בחומש. ויתכן שלכך רמז בפעם הב' לזרז ללבן אם לא תרצו ליתן את רבקה הרי אלי גם לי יש בת:

**אתה ארור.**כמ"ש ארור כנען. ובני ברוך כמ"ש לעיל פנ"ו סימן י"א ברכה לבן. ועי' לעיל פמ"ז סימן ה' ברכתי אותו זה יצחק עי' מש"ש:

**אשר נשבע לי בחרן.**ה"ג ואשר דיבר לי בחרן ואשר נשבע לי בין הבתרים כפי סדר הכתוב ואח"כ בה"ב וכ"ה בילקוט וכ"כ ביפ"ת וברית בה"ב הוא השבועה וכמ"ש פר"א פ' ל"ו:

**המסויים.**זה מיכאל וכמ"ש והנה מיכאל אחד השרים הראשונים:

**ב' מלאכים.**כי בפסוק ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה וזהו להוציא את רבקה ובפסוק מ' ישלח מלאכו אתך והצליח דרכיך. וזהו ללות את אליעזר. (הערת מוהרל"ל וע"פ מדה יו"ד) ועי' לקמן פר' ע"ה סימן ד' אליעזר נזדווגו לו כמה מלאכים עי' מש"ש. ומ"ש ללות את אליעזר כמ"ש בפר"א פט"ז נשלח מלאך לפני אליעזר ונקפצה לו הדרך כו' וכמ"ש בסימן הסמוך:

**רק מיעוט.**מדה ב' ועי' לקמן פס"ד סימן ג':

**יוצאין זמומין.**לעיל פמ"א סימן ה' וש"נ. וכמ"ש לקמן פ"ס ר"ס ח' ויפתח הגמלים התיר זממיהם:

**זו דיאתיקי.**כמ"ש פסוק ל"ה ול"ו ויתן לו כל אשר לו והיינו ע"י שטר וכ"ה בפר"א פט"ז וכמ"ש רש"י בחומש שער מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם:

**בן יומו.**כמ"ש בפר"א שם. וז"ל מקרית ארבע עד חרן מהלך י"ז יום. ובג' שעות בא העבד לחרן. והיה תמיה בלבו ואומר היום יצאתי והיום באתי שנאמר ואבא היום אל העין כי תיבת היום מיותר אלא שהיה מתמיה ומתפלא ואבא היום ביום שיצאתי. וכל הענין הובא בילקוט על פסוק וישבי בנוב אחר שהביא גמרא סנהדרין דף צ"ה וז"ל דר' אושיעא עביד פליגא דכתיב הרעשתה ארץ וגו' וכוונת הילקוט דר' אושעיא רבה מחבר המדרש פליג על הגמרא שאינו חושב אלא ג' כי אינו חושב בימי אברהם:

**בימי אברהם.**כמ"ש מדרש תהלים ק"י ולעיל פר' מ"ג סימן ג' בימי אליעזר כמ"ש כאן. בימי יעקב לקמן פס"ח ר"ס ח' רבנן אמרי בן יומו:

**ויעזר לו אבישי.**בילקוט גורס שאמר ישבי לאבישי תרי על חד א"ל אנן קטלינן לך עול אימא בקרתא עשרה קטלין לך: