**אשרי האיש.**מדרש תהלים א' ובילקוט כאן ושם וה"ג שם אשרי האיש זה אברהם שנאמר ועתה השב את אשת האיש וכמ"ש מארץ מרחק איש עצתי:

**זה דור הפלגה.**שם במ"ת הגי' שנאמר הבה נבנה לנו עיר ואין הבה אלא לשון עצה שנאמר הבו לכם דבר ועצה אצל אבשלום:

**הנה ארצי לפניך.**בטוב בעיניך שב. ואעפ"כ לא קבל עליו. כן הוא במ"ת שם ועי' לעיל פר' נ"ה סי' ב' איך לא קיבל עליו:

**כי ידעתיו למען אשר יצוה.**וסיפא דקרא לעשות צדקה ומשפט. הרי שחפץ בזה:

**אב לא למדו.**ומ"ש לעיל פרשה מ"ג סי' ו' תורה גלה לו ששם בן נח למדו תורה. הרי שהיה לו רב. היינו על שבע מצות ב"נ. אך כאן הכוונה על כל התורה כולה כמ"ש במד' תהלים שאפילו עירובי תבשילין היה אברהם יודע וכמש"ל פמ"ט סי' ב' מפסוק וישמור משמרתי וגו' וע"ז לא היה לו רב. ובמ"ת שם דורש פסוקים אלו תחלה על נח על ז' מצות. ואח"כ על אברהם כו' על כל התורה:

**אשר יעצני.**פסוקים אלו אברהם אמרם כמ"ש פר"א פכ"ד. שכתוב בתהלים ט"ז בלע ה' פלג לשונם וגו'. שאברהם קלל אנשי ההפלגה כו' ונפל גורלו של הקב"ה על אברהם ע"ש. וזהו ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומך גורלי וגו' אברך את ה' אשר יעצני שיעץ אותו ולמדו תורה וחכמה:

**זה ישמעאל.**שנולד קודם יצחק לכך דורשו תחלה:

**שתולים בבית ה'.**ור"ד צדיק כתמר יפרח וגו' וכאן חסר ותשלומו בילקוט תהלים צ"ב שתולים בבית ה' זה אברהם ששתלו הקב"ה בא"י. בחצרות אלהינו יפריחו זה ישמעאל. עוד ינובון בשיבה זה יצחק. דשנים ורעננים יהיו אלו בני קטורה ויוסף אברהם וגו'. כל אלה בני קטורה:

**כי יש לעץ תקוה.**ילקוט כאן ואיוב י"ד. ואברם נקרא עץ כמ"ש בסי' א' כעץ שתול. וכן שתולים וכו'. וע"ל רפנ"ג. וכתיב בצדיקים ותקותך לא תכרת. ולמה אמר כאן אם יכרת. ע"כ דורש על מ"ש כרת ה' את אברהם ברית:

**מריח מים.**כמ"ש והריחו ביראת ה' ומים היא התורה. וזהו מריח מצות ומע"ט וכו':

**נטע.**שאם היה כתוב כנטע היה משמעו פחות מהנטע כמ"ש באיכה רבתי בפ' היה ה' כאויב וגו'. ואם היה כתוב נטע היה משמעו. שהקציר יעשה להנטע העיקר לבד. אך כמו נטע מרבה הרבה קצירים וענפים נוספים על העיקר. וכמ"ש סי' ד'. וע"ל פר' נ' סי' ט' וצ"ע וי"ל:

**בבקר זרע וגו'.**קה"ר:

**אם בא עני כו'.**ומ"ש זרע את זרעך משל על הצדקה. כמ"ש וזורע צדקה שכר אמת. עיין ב"ק סוף פ"א ופר"א ר"פ ל"א. וכן לר"י ור"ע על התורה ב"ק שם:

**הקב"ה כותב עליך.**כמ"ש מלאכי ג' ויכתב ספר זכרון לפניו וכמ"ש במשנה וכל מעשיך בספר נכתבים. ועמ"ש ויק"ר פל"ד ס"ס ח':

**ורב אמר.**בתנחומא הגירסא רבי אומר ובילקוט ר' יהודה אומר. ור"נ בר פלוגתיה דר' יהודה וע"ל פ"ס סי' י"ד מנין לו:

**מקוטרת מצות ומע"ט.**כמ"ש סי' ב' מריח מים:

**בעודנו חי.**וכמ"ש פ"ס ס"ס י"ד. שעיקר ראיות ר' יהודה ממ"ש ויצחק בא מבא באר לחי. וכן רמוז כאן במ"ש בעודנו חי ע"פ גז"ש מן לחי רואי:

**חותם גנזכה.**ע' לשון התנחומא ורמוז לעיל פנ"ג סי' י"ד לודי ספרת:

**בר קפרא.**ע' ד"ר פ"א סי' י"ג. ומ"ש ושתי תאומותיו. לעיל פכ"ב סי' ב' וש"נ:

**ער עיקר.**שהיה בכור. ומת בלא בנים:

**עשרה ב"ד.**צ"ע מנ"ל על עשרה ב"ד ובכתוב יש ראיה על ב' ב"ד כמ"ש ער אבי לכה ולעדן אבי מרשה. ודרשו ברות רפ"ב אב"ד של לכה ואב"ד של מרשה. וע' מש"ש:

**מזמרין בעולם.**מצליחין ושמחין בזמרה:

**ואת דדן.**וס"ד ובני דדן היו אשורים וגו':

**דאנן מתרגמינן.**בתרגום ירושלמי. תגרן ואמנון וביב"ע ואמפורן ורישי אומין וע"ש ביאור רש"ד:

**כולהון כו'.**וכמ"ש בתנחומא ג"כ בשם רשב"ן שבעת הפלגה הציף הים ל' משפחות מב"נ ונתמלאו מזרע אברהם. וע"ל ס"ס יו"ד שר' לוי דורש כן וע' במ"ר פי"ד סי' יו"ד ששים המה מלכות שתושב מהם ט"ז בני קטורה ועמש"ל ס"פ נ"א שכל מי שנולד בימי אברהם ממשפחתו כולם היו ראשי אומות וראשי משפחות בארץ ועיין רמב"ן:

**בכורה וכו'.**עי' פר"א פ"ח שהבכורה והכהונה ועבור שנים וברכה הכל ענין א' והיה תחילה הכל ביד שם והוא מסר לאברהם ואברהם ליצחק וכו' וכ"ה במ"ר פ"ד סי' ח' ועמש"ש וע"ל פמ"ג סי' ו' כהונה גדולה מסר לו:

**קבורה.**כמ"ש בראשית ל"ה שיצחק לבדו נקבר במערה. הרי שנתן לו והוא ליעקב:

**ודייתיקי.**ע"ל פנ"ט סימן י"א ע"פ וכל טוב וגו' שנתן לו דייתיקי והעבד אמר להם ויתן לו את כל אשר לו ופירש"י בחומש שטר מתנה הראה להם. וא"כ מ"ש כאן ויתן כל אשר לו ליצחק אין מקומו כאן אלא כבר נתן קודם שנשא את קטורה. וכן כל הדברים שחושב כאן היה הכל אז ע"פ מדה ל"ב. ומוסב הכל על מ"ש בעודנו חי שדרשו לעיל סי' ד' על אותו הזמן עמש"ש:

**משל כו'.**מדרש תהלים מז' א' במ"ר פר' י"א ס"ס ב' תנחומא לך לך סי' ד' ובריש ברכה:

בימי אלכסנדרוססנהדרין צ"א באופן אחר:

**שלוף מנעליך.**שאסור לכנס להר הבית במנעלו. ובאנפילאות מותר. ולפייס אותו באנפילאות חשובים:

**מעל יצחק בנו.**קדמה אל ארץ קדם וכפול הלשון ע"כ דורש להתרחק הרבה לצד מזרח של ארץ קדם (יפ"ת):

**כל צור כו'.**יחזקאל כ"ז וכדומה ע' שמ"ר ספ"ט וכאן כתיב חסר: