**זה אברהם.**ע"ל ר"פ נ"ח וכשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים וכן כאן שכתוב ג"כ ג"פ שנה שממלא שנותיהם שלא יחסרו ומחבבם וכמ"ש רש"י בחומש בן ק' כבן ע' ובן ע' כבן ה' לחטא:

**שהחולי ממרק.**פי' ממרק אכילה ושתיה מן הגוף להיות קדוש ונקי:

**עוז והדר לבושה.**וס"ד ותשחק ליום אחרון. וכמ"ש לעיל פנ"ב סי' ב' שהשמחה של השכר היא לעוה"ב:

**ונפשם שבעה.**וזהו מ"ש כאן זקן ושבע כמש"ל פנ"ט זקן זה קנה ב' עולמות:

**שכבתי ואשקוט.**ישנתי אז ינוח לי פי' שע"כ אני ישן בהשקט ושביעה כי אז ינוח לי לעוה"ב והשינה משל על המיתה כמ"ש ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו. והמנוחה היא בעוה"ב כמ"ש ושם ינוחו יגיעי כח:

**ר' אבהו.**שמ"ר פנ"ב סי' ג' עמש"ש וע"ל פצ"ב סי' א':

**לריק יגעתי.**כמ"ש באבות אל תאמין בעצמך עד יום מותך שמא יגרום החטא. אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלהי. ופעולה היא השכר כמ"ש פעולת שכיר. וכן ברעהו יעבוד חנם ופועלו לא יתן לו:

**זבדי בן לוי.**מדרש תהלים מז' ה':

**יפה לה ויפה לתאנה.**טוב לפרי שנגמר וטוב לאילן שלא נשחת יבולו. ובנמשל יפה לגוף ויפה לנפשו:

**דודי ירד לגנו וגו'.**וללקוט שושנים. כי כמו שהענין בתאנים כן הענין בשושנים וכאן קיצר. ובשי"ר פסוק זה ובירושלמי מאריך בזה וע"ל פמ"ד סי' כ'. ופמ"ט סי' ו' ומש"ש:

**כאן בן האמה.**כמ"ש ב"ב ט"ז שמכאן שעשה ישמעאל תשובה וכמש"ל פ"ל סי' ד' וכמ"ש רש"י בחומש כאן אבל ביצחק כתוב ויקברו אותו עשו ויעקב בניו. גם יתכן לומר שסובר שלא עשה ישמעאל תשובה וכמש"ל ר"ס ה' שקוראו רשע. אך ישמעאל שהיה בן האמה חלק כבוד לבן הגבירה. ועשו שהיה ג"כ בן הגבירה לא חלק לו כבוד:

**ל"ח שנה.**עמ"ש בזה לעיל פמ"ה ס"ס ה' בירור החשבון ואיך הקדים כאן אברהם לשרה. ותירץ שהיו שם כל האנשים שנמצאו בקבורת שרה והיה בעיניהם כאלו קברום יחד. והקדימו אברהם לשרה:

**שם ועבר.**כי שם חי עד שהיה יעקב בן נ' שנה. ועבר חי עד ע"ט ליעקב לפי חשבון שנותיהם וכ"ה בס"ע ספ"א ורפ"ב והם היו נביאים וצדיקי הדור ואברהם למד אצלם כמש"ל ס"פ ס"א עמש"ש והדעת נותנת שהיו בקבורת אברהם ונהגו בו כבוד:

**חזר העולם לאחוריו.**היינו כשכתוב אחרי אצל מות שהיל"ל ובמות אברהם וגו' ע"כ דורש לשון אחרי שחזר העולם לאחוריו כי קודם שבא אברהם היו בני אדם חושבים כי העולם מתנהג ע"פ הטבע כי לא הכירו ההשפעה העליונה ההשגחה הפרטית. ואברהם הוריד השכינה לארץ כמש"ל פי"ט סי' ז' שהראה לכל ענין ההשגחה העליונה והשפעת החסד. וע"ז רמז ענין הבארוה וכשמת נסתרה השגחה העליונה ונסתמו הבארות ומקורות השפע העליונה. וחזרו בזכות יצחק ודורש כן ע"פ מדה י"ז שכאן כתיב אחרי מות אברהם ובפ' תולדות כתיב וכל הבארות וגו' וישב יצחק ויחפור וגו' אחרי מות אברהם. וכאלו כתוב כאן ויהי אחרי מות אברהם ויסתמו פלשתים את הבארות וגו':

**יתידות הארץ.**כן הלשון לקמן פרשה צ"ח סי' י"ב הניחו יתידות ע"ש וכמ"ש בשופטים מפ' ח' עד ט"ז:

**ופלשתים נלחמו בישראל.**זה כתוב קודם ויהי אחרי מות שאול אלא הכוונה על שבפרשה ופלשתים נלחמים בישראל כתיב ג"כ ויראו אנשי ישראל כו' וכי מתו שאול ובניו ויעזבו את הערים וינוסו ויבאו פלשתים וישבו בהם עיין יפ"ת:

**יהודה יעלה.**עמש"ל פר' נ"ח סי' ב':

**ודוד שב.**דורש שגם כאן רמז על תשועת כלל ישראל שמיד אחרי מיתת שאול עמד דוד והושיע אותם ולא חזר העולם לאחוריו. ומ"ש וכתיב למעלה ודוד בן וגו'. יתבאר יותר ע"פ מ"ש לעיל פ"ס ריש סי' ג' שמ"ש ודוד בן איש אפרתי חוזר למ"ש תחלה לענין שאול וכן כאן מ"ש ודוד שב וגו':

**תולדותיו.**לא ס"ל שישמעאל עשה תשובה יפ"ת ועמש"ל ר"ס ג':

**בן כמה שנים נתברך.**במגילה ספ"א מבואר החשבון מפסוק י"ז ואלה שני חיי ישמעאל אך אין שייך התולדות לזה. והיפ"ת מהפך הגירסא כאן שעל פסוק ואלה תולדות ישמעאל. אר"ל בשם ר"ח על שבא לגמול חסד כו'. ופסוק ואלה שני חיי ישמעאל להודיעך החשבון כמ"ש בגמ' הנ"ל. וי"ל הגירסא שלפנינו שכ"ה גם בילקוט והענין שעיקר החשבון הוא מפסוק ואלה שני חיי ישמעאל אך מאחר שעיקר ההוכחה ממ"ש אחות נביות. וע"כ קודם פ' ואלה וגו' הוצרך להקדים. שהיה לו בן שמו נביות. ואגב הזכיר לכל בני ישמעאל. וכמ"ש בפסוק וחם הוא אבי כנען. ועל פסוק ואנשי סדום רעים וחטאים וכדומה. ומ"ש מה ראה לייחס שניו אף שעיקר הכתוב בשביל החשבון. אך למה נכתבו כאן במקום זה היל"ל אצל ברכת יעקב שם ע"ז תירץ שסמך למיתת אברהם שזכה לזה ע"י שגמל חסד לאברהם. וע"ש ברש"י במגילה ובח"א ובטו"א שם וצ"ע:

**מקדקדו של מדבר.**כמ"ש וישב במדבר פארן ודורש סמוכים:

**הכא א"א נפל.**ע"ל פמ"ה סי' ט' וש"נ ומבואר: