**דלתי פתוחים לרוחה.**וכמ"ש באיוב שם צדק לבשתי וילבישני וגו' ואצלו שמפורש צדקה דורש על מעשה הצדקה ואצל יעקב מפורש שהיה יושב אהלים היינו באהלי שם ועבר באהלי תורה דורש על התורה ע"פ גז"ש מתיבת שרשי וכמ"ש הבאים ישרש יעקב וכמ"ש שרש יעקב וגו' וכן מתיבת טל. והקציר משל לשכר כמ"ש ברנה יקצורו והשכר שלו הוא טל כמ"ש מטל השמים ונמשלו אהלים לנחלים של מים והתורה נמשלה למים וכמ"ש בפר"א ס"פ ל"ב וכשיצא יעקב מאת יצחק אביו יצא מעוטר כחתן כו' וירד עליו תחית טל מן השמים ונעשה גם הוא גבור חיל וכח ועי' כ"ז אג"ב פר' מ"ג:

**שובי שובי.**שי"ר פסוק זה ע"פ מדה י':

**מאהל לאהל.**לשון שי"ר שם שנאמר ש"ב ז' ואהיה מתהלך באהל ובמשכן. וממ"ש מאהל לאהל נראה לגרוס פסוק שבדה"א י"ז ואהיה מאהל אל אהל וממשכן שפי' ע"פ מדה ט' וממשכן אל משכן וע"פ מדה יו"ד ב' אהלים וב' משכנות גלגל ושילה ונוב וגבעון שנקראו אהלים ומשכנות ולא ביהמ"ק. וע"ז כתוב ד' פעמים שובי שבכל פעם התפללו ישראל שלא תסתלק השכינה אלא תשוב לאהל החדש. וכן בפסוק ואהיה מתהלך מרומז ג"כ שהתהלך מאהל לאהל ד"פ. וכן תיבת השולמית כאלו כתיב ד"פ אצל ד"פ שובי:

**ושמו את שמי.**ושמו של הקב"ה שלום ובשי"ר שם איתא רק פסוק וישם לך שלום:

**ששלום העולמים.**הכוונה חי העולמים וכמש"ל מקודם ששלום חי העולמים מתנהג ובשי"ר שם חסר דרשה זו. ובתחלה דרש מתנהג באהל ובמשכן שלא היה דירה קבוע וכאן אמר דר היינו במקדש וע"כ הביא ועשו לי מקדש שהכוונה על ביהמ"ק וכמ"ש דה"ב כ' ח' ויבנו לך בה מקדש:

**ונתתי שלום.**עי' ת"כ ריש בחקותי:

**נמוגים ארץ.**ע"א דף ג' שי"ר פ' לסוסתי ובריש רות:

**נתבשם.**שם הגי' ומי ביסס העולם מלשון כן ובסיס עי' מ"כ וזהו לשון תכנתי:

**ברכות כו'.**מקום להחזיק בו הברכות שיהיו כבושים ולא יצאו כמ"ש חז"ל לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום. וכן כוונתו כאן שיתן לו שלום כמ"ש במ"ר פי"א סי' ז':

**ויתן לך אלהותו.**שהרי מלת ויתן מוסב על ה' הנזכר בס"פ הקודם. ואצ"ל עוד האלהים ע"כ דורש שיתן לו אלהותו. פי' כח אלהי והיינו כמש"ל אצל שמשון פצ"ח וצ"ט כיחידו ש"ע שכל מלחמותיו היה לבדו ביחידי:

**זכרני נא.**וס"ד אך הפעם הזה האלהים וכבר זכר ה' ה'. ע"כ דורש כוונתו שיחזקהו באלהותו. ומ"ש במדרש ה' אלהים בפסוק כתיב ה' ה' בד' אותיות ועי' במ"ר פ"ט סי' כ"ד זכירה זו באופן אחר. וכאן דורש שהזכירה היא ברכת יצחק ויעקב. כן ידין עמו כאחד וגו':

**זה המן.**שירד עם הטל כמ"ש וברדת הטל ירד המן עליו. וכ"מ באג"ב ס"פ מ"ב. ועי' שמ"ר פל"ח סימן ד' ארשב"ג ומש"ש ודורש השמים לגז"ש.

ומשמני הארץ אלו הקרבנותוכו'. שיזכו להקריב עולות שמנים. מחים פי' שמנים. ויתכן שמקום דרשה זו בסמוך כשדורש על ציון ששם שייך קרבנות. וכאן הוא מיותר. וכ"מ בברייתא דאצילות בס"ס אג"ב שדורש דרשה זו אצל ציון ולא בכאן:

**אלו הבחורים.**שירבו בנים ובנות:

**אלו הבכורים.**כמ"ש ראשית דגנך ותירושך:

**אלו הנסכים.**שבאו מיין ותירוש:

**זה מקרא.**שנתנה מן השמים כמו שהיא. ואין מי מחכמי ארץ חולקים לשנות מהכתוב. ומשמני ארץ זו משנה שנמסרה ביד חכמי ארץ ע"פ. ועי' במ"ר פי"ג סי' ט"ז מ"ם מ"ם רמז למשנה שמתחלת במ' ומסיימת במ' וזה רמוז בתיבת משמני מ' מ' שני:

**דגן זה תלמוד.**כמו שהדגן עיקר התבואה כך התלמוד עיקר להלכה ולמעשה וע' ויק"ר פ"א סי' ב'. ותירוש זה אגדה כמ"ש ויין ישמח לבב אנוש כן האגדה משמחת הלב:

**ע' אומות.**הם ע' משפחות הקדומות בני בניו של נח. וכמו אברהם כתוב בו כי אב המון גוים. היינו לכל בני נח הנ"ל. ואצל יעקב כתיב ונתתי לך את ברכת אברהם:

**בני ישמעאל.**י"ב בניו המפורשים בסוף פ' חיי. ובני קטורה ג"כ שם בפרשה. י"ד בני קטורה בנים וב"ב. וכמש"ל פס"א סי' ה' שמ"ש לאומים קאי אכולהו כולם ראשי אומות הרי לאומים כולל כל בני קטורה וכולל גם בני ישמעאל דסובר שקטורה זו הגר. וכמ"ש שם ס"ס ג' והרי ישמעאל בכלל בני קטורה והם לבד ע' בני נח הנ"ל:

**גביר לאחיך.**לשון רבים:

**אמר בני אמך.**ומה שלא אמר יצחק בני אביך נראה על שרבקה גרמה ליעקב כל הברכות ע"כ הזכירה:

**ולהלן כו'.**בלעם בבמדבר כ"ד ט':

**פוליונו.**עיין לעיל פר' מ"ח סימן ט' אוהל פלן של אברהם אבינו ופי' הערוך פלן מקום. והמו"ע פי' אולם שער וחצר ואהלי אברהם ויצחק היו מפולשים שלא יצטרכו האורחים לסבב:

**מזויין.**כמ"ש שא נא כליך וגו' ות"א סב כען מאני זינך. וכ"ז היה לצוד עצמו כמש"ל פס"ז סי' ב' מי עתיד וכו' האיך צדוך וכו':

**מברכיך ברוך כו'.**פסוק זה הוא של בלעם וכאן היל"ל פסוק של יצחק וכמ"ש בירו' אורריך ארור וכו'. ואולי על שכאן פגעו המברך תחלה ע"כ הביא פסוק הנזכר ברכה תחלה:

**שממית וגו'.**מפורש במדרש משלי שם והובא ביפ"ת ע"ש:

**יקום אבי.**לעיל פס"ה סי' י"ח: