**כי שומע אל אביונים.**בילקוט הגי' רשב"ן פתח כי שומע אל אביונים אר"ב בר יפת לא ראשו כו' ועי' ילקוט תהלים סוף מזמור ס"ט וכדוגמא זה ויק"ר פ"ל ס"ג פנה אל תפלת וגו':

**דאמר ר"י.**ע' שמ"ר פל"א ס"ס ה' ומי הם עמך כו' וכמ"ש תהלים י"ח עם עני ואביון תושיע ודרשו בשוח"ט שם ע"ש וע' בילקוט:

**שכן לאה.**שגם היא היתה עקרה בתולדתה כמ"ש ויפתח את רחמה וכמ"ש באג"ב פנ"ב ז' עקרות שהיו בעולם כנגד ז' ימים שרה רבקה כו':

**נזקפות כו' נזקפה.**אמר בלשון הדרשה שאח"ז ע"פ וזוקף לכל הכפופים:

**ד"א סומך ה'.**פי' ד"א וירא ה' כי שנואה לאה הה"ד סומך ה' וגו':

**כמעשה השנואים.**שרימתה את יעקב ודרש מדלא אמר כי שנאה יעקב אלא שנואה סתם:

**שהיתה אמורה.**וכמש"ל פס"ז ס"ז אמורה הייתי להנשא עמש"ש ומ"ש שהיתה אומרת פי' שהיתה חושבת שכן יהיה. וע"ל שם סט"ז שהיו אומרים כך היו התנאים וכן גי' אמודה פי' שאמדו ושיערו כן:

**מאחורי הקוריס.**ע' מ"כ וע' מדרש אסתר פסוק ביום השביעי ומש"ש וע"ל ר"פ מ"ט וד"ר פ"ז סי"א ומש"ש בשם מ"ע:

**רוב מסובין.**פי' רוב המסובין בשולחן יעקב וגי' הילקוט אעפ"כ עושין את רחל עיקר:

**תלויים ברחל.**ע' לעיל פ"ע ס"כ לקמן פפ"ב סי' י' מדרש רות פסוק ויאמר כל העם וע' מדרש תהלים פ' פלגי מים מז' קי"ט שהנביאים ג"כ נקראו על שמה:

**ששמותיהם נאים.**במ"ר פט"ז ס"י. ותנחומא שמות ס"ב ותנחומא שלח ס"ו:

**בקבוק חקופה.**כמ"ש בקבוק יוצר חרש. חקופה מל' קוף וחרחר מל' לחרחר ריב או ובחרחור פ' תבוא:

**בן סתורים.**ע' מ"כ וע' תנחומא ס"פ האזינו כל שמות המרגלים בשם ר"מ הדרשן בא"א:

**ראובן ראו בן.**ברכות פ"ק דאי משום כי ראה בעניי היל"ל לקרותו ראו בען:

**חפות.**הוא בית יד של בגד בלשון ישמעאל כמש"ל פע"ה ס"ה יהבתיה בחפתי ופ"פ ס"ח וע' ערוך ע' חפת וע' מד"ש ר"פ כ"א נמצאו חפותין כו' והוא מענין תכשיט ומ"ש שלא תאמר שהוא עכור היינו על שמזכיר העוני והשנאה אך הוא לשבחם כמ"ש שמ"ר פ"א ס"ה באריכות ע"ש:

**מרובה באוכלסין.**בפרשה במדבר מפורש שבט לוי לפחות שבשבטים אך הכוונה על דורות הבאים כמו בימי דוד ושלמה שעשה מהם כ"ד משמרות כהונה ולויה וכמ"ש באיכה רבתי פ' רבתי עם הרבוי המופלג של הכהנים בימי שלמה:

**לכהן שירד לגורן.**ע' תנחומא סס"ט ביתר באור והמשל בא"א. ומ"ש נתן לכהן כור של מעשר הנה בתורה מפורש שהתרומה לכהן והמעשר ללוים אך בנחמיה י' כתיב והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים פי' שגם הכהן יקח מעשר עם הלוי כי קנסו את הלוים:

**שהיו אמהות סבורות.**כי נביאות היו וידעו שיהיו לו עוד ב' נשים:

**הה"ד וקח מאתם.**הוא ד"א על מ"ש הפעם אודה הפעם ילוה ואגב זה מביא מה שדומים בעניניהם והקדים פ' קח מאתם מטה מטה קרי ביה מטו:

**בלוי משיחה.**כמ"ש והכהן המשיח וכן במלכי יהודה דוד ושלמה. בלוי מטה אהרן ביהודה מטה עזך ישלח ה' בכה"ג כתיב נזר שמן משחת אלהיו עליו. בדה"ב כ"ג ויתן עליו את הנזר וכתיב ועליו יציץ נזרו. בזה קריבה ובזה קריבה כמ"ש במ"ר פ"ג ס"ב באורך ובאהרן ואתה הקרב אליך את אהרן וכתיב הקרב את מטה לוי ואצל זרע דוד והקרבתיו ונגש אלי. בכה"ג ועשית ציץ ובדוד לא מפורש אך י"ל שהמדרש סמך על מ"ש ועליו יציץ נזרו:

**עיניהון דפוריה.**בערוך ערך דגם בשם ילמדנו פרשת פקודי לא יגרע מצדיק עיניו דגמטרין שלו כאדם המבקש למכור פירות והוא אומר לו הראני את העץ והכוונה שיראה אם ידמה הפרי לשרשו וז"ש עינוהי דפוריא מראה הפירות דומה לעצו. ועי' כל המאמר במד"ש פכ"ח. ועי' במ"ר פ"ו ס"ב:

**פלך הודיה.**לשון פלך שייך באשה וכפיה תמכו פלך:

**צדקה ממני.**הרי שהודה ולא כפר. וא"כ אין ההודאות דומים אלא בלשון ע"פ מדת ממעל ולא בענין. אך במד"ש שם גורס יהודה אתה יודוך אחיך הודו לה' כי טוב ע"ש וא"כ דומה ממש ללאה:

**בנימין ישפה.**שם במד"ש ירושלמי קדושין פ"א ה"ז ופאה פ"א פסיקתא רבתי פכ"ג סי"א שמ"ר פל"ח ס"ח וע' במ"ר פ"ב סס"ז:

**אין אסתר מגדת.**ע' אסתר רבתי פסוק זה:

**ותעמוד מלדת.**ע"ד מש"ל סס"א ה' זוקף כפופים וזהו ותעמוד מכפיפותה ע"י לידתה וכמש"ל פנ"ח ס"ח ויקם שדה עפרון וכן ס"פ ל"ה ויעמוד השמש:

**ד' חשובים כמתים.**נדרים (ד' ס"ד) שמ"ר פ"ה ס"ד וע"ל פמ"ה ס"ב:

**מתה אנכי.**משמע עתה בחייה מתה חשובה:

**דתן ואבירם.**עי' שמ"ר פ"א סכ"ט וש"נ:

**החכם יענה.**הוא מענה אליפז לאיוב וממ"ש אח"כ אף אתה תפר יראה משמע שמתחלה דבר כנגד אחרים זה אברהם הכי ענה דעת רוח אבל יעקב וימלא קדים משל על הכעס בטנו על מ"ש אשר מנע ממך פרי בטן וע"ז אמר אף אתה וגו' וכמו באיוב סוף ג' שדימה עצמו ליעקב עי' מש"ל פפ"ד סס"ג:

**ויאמר התחת אלהים אנכי.**מפורש באג"ב פנ"א וז"ל א"ל הקב"ה כך אתה מחסד אותה ואומר לה התחת אלהים חייך שאני מעמיד ממנה בן שיאמר לאחיו כי התחת אלהים אני (והוא מקרא בסוף ויחי) ומ"ש במדרש ויאמר ר"ל שיוסף יאמר ומלת אנכי ט"ס וצ"ל אני. ומ"ש אשר מנע ממך הוא ציון בפ"ע:

**לא חגר מתניו.**כמ"ש לנכח אשתו וכמש"ל פס"ג ס"ה אע"פ שהיא היתה העקרה. וחגורת מתנים משל על התחזקות וכמ"ש שמ"ר פס"ג סס"א התחיל חוגר בתפלה:

**גם אנכי.**ע' באג"ב פנ"ב:

**ננפי.**כלה כמ"ש שמ"ר פל"ו ס"א וש"נ:

**נפת עצמי.**פי' הנופת העקרי והעצמי ודורש תיבת נפתלי עיין שמ"ר פ"א ס"ה:

**בא מי כו'.**כמ"ש מלאכי ג' הנני שולח וגו' הנה בא ואליהו הוא מלאך הברית כמ"ש קנא קנאתי גו' כי עזבו בריתך וכמ"ש בסוף מלאכי הנני שולח וגו' וע' לקמן פצ"ט סי' י"א והוא יגוד וע' במ"ר פט"ז ס"ס י"א:

**משל מי.**שמ"ר פ"מ ס"ד וש"נ:

**משל גד.**בשביל דעה זו הובא המאמר לכאן ע"ל פצ"ט סי"א:

**לשכת הגזית.**ע' במ"ר פי"ג ר"ס ט"ז לישוב אין ישוב אלא בתי דינין וזהו מתושבי ובשי"ר ס"פ הנך יפה כו' בשם מכילתא וספרי:

**פ"א נחלקו.**תד"א ח"ב פט"ו וילקוט:

**בנותיהם נאות.**וע"ל ס"פ צ"ח שעי"כ זכה כו' ע"ש:

**באכסניא.**ובאשרי לשון חניה שת"א ויחנו ושרי וזהו כי אשרוני שהשרו אותי בחניה של בנות מל' חצריה ובנותיה וע"ל פע"ח ס"ס ג' כי שרית:

**ובני אשר וגו'.**כ"ה בראשית מ"ו י"ז אך כוונת הב"ר על מ"ש בדה"א ז' ל' בני אשר וגו' אבי ברזות והקרי בִּרְזָיִת ולפי הכתיב בחילוף בומ"ף כמו פרזות ע' מ"כ וע' לקמן ס"פ צ"ט: