**זכרני ה'.**ע"ל פ' פ"ט ס"ב:

**ויזכור אלהים את רחל.**ושואל לקמן רס"ד מה זכירה זכר לה וז"ש כאן זכר חסדו לבית ישראל וביתו זו אשתו:

**ד"א זכר חסדו.**ט"ס וצ"ל הוי זכר חסדו ובילקוט הגי' וכן זכר חסדו סיום הדרשה הנ"ל:

**פדה בשלום נפשי.**ע"ל פס"ח סי"א שכל ס' תהלים אמרו יעקב. ולשון הילקוט תהלים ד"א פדה בשלום נפשי על רחל נאמר. ומ"ש כאן זה יעקב ר"ל שהוא אמר זה אודות רחל. והרמז שבכאן על רחל אולי מלשון עמדי. כמש"ל פי"ט סי"ב באדם ובאיוב ע"ש:

**אוי להם.**לעיל פל"ג ס"ג ושם ג"כ רשב"ן:

**מה זכירה זכר.**וכ"ה לעיל פל"ג ס"ג ופנ"א ס"ה ובמ"ר פ"ט סי' כ"ד ובכ"מ שכתיב ויזכור שואל מה זכירה זכר דלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש:

**והדין נותן.**שגם מדת הדין הסכים ע"ז וע' במ"ר ר"פ כ"א בדין הוא כו':

**דן יוסף ובנימין.**דה"א ב' ב'. ואין זה כסדר תולדותן ע"כ דורש ע"ז וכ"כ היפ"ת:

**ג' מפתחות.**תענית ד"ב ד"ר פ"ז ס"ו:

**וי"א.**ומי שחושב רק ג' ס"ל דגשמים היינו פרנסה:

**בפלגש בגבעה.**שמ"ש יוסף ה' לי בן אחר היינו בנימין והחרפה שאמרו לכל מי שיתן אשה לבנימין ואח"כ אסף חרפתי כשהתירו הדבר כמ"ש רש"י במדרש:

**בימי ירבעם.**שאביה חרפו וע"ל פס"ה ס"כ ואסף חרפתי במ"ש ויגפהו:

**אחר.**שהיל"ל בן שני ע"כ דורש אחר כו'. וע"ל פכ"ג ס"ח זרע אחר שיוסף הוא י' שבטים ובנימין עם שבט יהודה. ומ"ש לפנים מנהר כו' ע' במ"ר פט"ז סי' כ"ה וש"נ:

**למחלוקת.**פירוש בשעה שנחלקו ירבעם מיוסף ורחבעם מיהודה לשתי ממלכות ומ"ש לא חלק סי' שלא לקח חלקו עם יוסף אלא עם יהודה:

**מעשה אחרים.**ע"ד שנקרא אלישע אחר. אך תימא הרי ירבעם מיוסף וא"כ תיבת אחר על יוסף וזה שלא כפשט הכתוב ואולי הכוונה על בנימין בפלגש בגבעה שנעשו כירבעם וצ"ע:

**מסורת היא.**לקמן פע"ה ס"ה ופפ"ד ס"ה ופצ"ט סס"ב פסיקתא רבתי פי"ב סי' ו' באריכות:

**הצאן.**ע"ל פ' ס"ה סי"ד:

**נסיתי ובדקתי.**דנחשתי עם ויברכני הוה ב' דברים סותרים ע"כ דורש נוטריקון נסיתי ואשתי והחושש בודק וסמך לדבר משנה דאין חוששין כו':

**כל מקום.**סנהדרין ד' ל"ט ב' ולקמן ס"פ פ"ו:

**מחר בתך יוצאה.**אמיתת הענין בזה שדורש ס"ד כי לא תדע מה ילד יום היינו דינה שנולדה ביום שאמר יעקב וענתה בי צדקתי ביום מחר והשיבה לו רוה"ק אינך יודע מה יהיה סוף של אותה שנולדה היום שלא תתהלל בה וכמ"ש לעיל בס"פ ע"ב שביום שנולד יוסף בסוף הז' שנים אז נולדה דינה ע"ש הכרח הלימוד וע' רד"ל שעל שאמר יעקב וענתה נענש במ"ש בשכם ויענה וזה עפ"מ ממעל ומנגד ולזה ג"כ כוון המדרש דממ"ש ילד יום לבד היה אפשר לומר על יוסף שנולד ביום זה. וע"ל פ"פ ס"ד וע' סוף מ' סופרים:

**עשר פעמים.**עשרת מונים ת"א עשר זמנין:

**פחות מעשרה.**כי כל המספרים בנויים על מנין עשרה עד י' יחידות עד י' עשיריות מאות וכו' ע"כ סתם מנין עשרה ותפסת מועט תפסת:

**קווסרין.**במ"ע פי' בל"י ורומי חלשין מפני חולי פנימית:

**חוטר חיור דדלוז.**ומלת לבנה תאר כמו לח ומוסב על לוז וערמון אבל אונקלוס תרגם חוטרין דלבן רטיבין דדלוז ודדלוף ולפי"ד לבנה מין עץ וכן פירוש רש"י וכמו שכתוב אלה ולבנה:

**המים היו נעשים.**וזהו ויחמנה בבואן לשתות:

**מלאכי השרת כו'.**שהכתובים מכחישים זה את זה שכאן כתיב ויחמו הצאן אל המקלות ותלדנה ושם כתיב ויאמר אלי מלאך כו' וראה כל העתודים העולים וכתיב עוד ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי ומכריע שמה"ש כו' ומה שכתוב ויצל אלהים דורש אח"ז:

**העולים מאליהם.**וכ"ה לקמן פע"ד סס"ג ובילקוט והעולים משמע שיש חדוש בעלייתן כו' וזה נקרא מאליהן וכמ"ש ריש שי"ר באבני בהמ"ק:

**שטף של גשמים.**לקמן פע"ג סס"ג:

**לקישיא.**כמ"ש בת"א וכמ"ש ויק"ר פ"ל ס"ג ובעבודת כוכבים ד"ז. מדרש תהלים ק"ב שמ"ש תפלה לעני כי יעטוף פי' מתאחר:

**פרצה מעין דוגמא.**הרה ויולדת ביום א' כתרנגולת יולדת הביצים. וע' ילקוט מיכה ב' ולעיל פס"ט ס"ה:

**מאה ותרתין רבוא כו'.**מצאתי בילקוט שם ע"פ עלה הפורץ מדבר ביעקב שכתוב בו ויפרוץ האיש מאד מאד. ר"ת ב"א אמר ק"כ רבוא שכתוב וירב העם ויעצמו מאד ושם היה ס' רבוא וכאן ב"פ מאד בכפלים (וכ"כ היפ"ת). ובס' הישר איתא שהי"ל ר' עדרי צאן. ובפר"א פל"ז אי' שהי"ל ה' אלפים וה' מאות שהמנחה ששלח היה מעשר מכל צאנו:

**לא נפקד בזכרים.**כמ"ש במ"ר פ"כ סי"ט. ובס' הישר אית' שבשנה ד' שבא יעקב ילדה עדינה אשת לבן ג' בנים:

**אלא כסף.**כמ"ש בסה"י שהיו צאנו משונים בגידולם ומוכרם ביוקר גדול וכו' ע"ש ובאבות פ"ו ואין כבוד אלא תורה. כי כבוד שכתוב בחכמים למוד מענינו שמדבר בתורה. וכבוד שבבני לבן למוד מענינו שמדבר בכסף וזהב:

**א"ל הקב"ה.**ובריש פרשה הסמוכה אית' שא"ל שוב על שהתפלל וג"ז אמת רק שעתה נתקבלה תפלתו: