**שני ב"א הבטיחן.**מכילתא ס"פ בשלח:

**ובסוף נתירא.**אמר שמא יגרום החטא. שם וסנהדרין צ"ח. ומ"ש כי יעקב בחר לו יה. כי אצל אברהם כתיב אשר בחרת באברם שבחרו מדורו של עובדי כוכבים א"כ מ"ש כי יעקב בחר לו יה היינו שבחרי מהאבות. ומ"ש לולי משה בחירו פי' בחור מכל הנביאים כמ"ש אם יהיה נביאכם וכו' לא כן עבדי משה:

**כי אהיה עמך.**כמ"ש שמ"ר פ"ג בס"ד אינו אומר אהיה עמך אלא שנתירא וע"ז הבטיחו כי אהיה עמך ואין לך לירא ואעפ"כ נתירא גם אחר שהבטיחו עד שהוצרך לומר אל תירא אותו. וע' במ"ר פי"ט ס"ס ל"ב:

**בימי המן.**על שנתיראו מגזירתו ולא בטחו בישועת הי"ת כמ"ש תהלים כ"ב במזמור שאמרה אסתר בך בטחו אבותינו וכו' משמע ולא אנחנו. ואמר אח"כ גול על ה' יפלטהו וגו':

**ותשכח ה' עושך.**ילקוט ישעיה נ"א והוא לקוח מהפסיקתא פל"ג ס"ה ותשכח ה' עושך בצרת המן הכתוב מדבר שנתיראו לשעה כו' ארשב"נ ראוים היו ישראל שלא להגאל מצרת המן על שנתיאשו מן הגאולה אלולי שהסכימו לדעת יעקב וכו' כמו כאן ד"א ותשכח ה' כו' וכ"ז ע"פ מדה י"ז שפסוק מי את וכו' ותשכח וכו' על מעשה מפורשת בתנ"ך:

**ותשכח ה' עושך נוטה שמים.**הוקשה לו כמ"ש בפסיקתא שם מה ענין זה אצל זה שהיל"ל עושך ואוהבך וכדומה ע"כ דורש על פי מדה י"ז ע"פ המפורש בירמיה. ומ"ש שמים שמטו וארץ התמוטטה כוונתו ע"פ ישעיה נ"ד יו"ד כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט. וע"ל פל"ג סי"ד ד"ר פ"ג סט"ו. פר"א ס"פ כ"ג ביתר ביאור. שאף אם היו רואים שמטו אין לירא וק"ו שלא מטו אלא נטויין ועומדין. וז"ש נוטה שמים שעדיין נטויין ומיוסדין:

**ולא היא צרה.**בתמיה הלא הכל ענין אחד:

**כל השנים הללו וכו'.**דורש מ"ש כי ירא אנכי אותו כי פעמים כתיב את ה' אלהיך תירא ואותו תיראו. ולפעמים כתיב ויראת מאלהיך. ואמרו המפרשים שהיראה שסמוך לתיבת את ואותו מדבר ביראת הרוממות שמקרב ומחבר. והסמוכה לאות מ' מדברת ביראת העונש המרחקת. וכאן הול"ל כי ירא אנכי ממנו ואיך אמר אותו. אלא שירא ממנו ביראה המקרבת בדברי זכות אלו. וראיה לזה במ"ר פר' י"ט סל"ב אלולי שהי"ל זכות לא חיה כל השנים הללו. א"ל הקב"ה למשה אל תירא אותו. וכן כאן אלא שחסר הציון פסוק כי ירא אנכי אותו:

**שוב אל ארץ אבותיך.**ולא אמר ואהיה שם עמך אלא אמר ואהיה עמך היינו בדרך עד שאשוב והרי אני סמוך לארץ. וכבר היה עמדי מלבן:

**ויהי בדרך במלון.**ויפגשהו ה' ויבקש המיתו:

**אמר כן יאמר ה'.**למה הוצרך בניהו לתפלה זו הרי קודם שנולד הובטח ע"ז ועקה צוה דוד לקיים כן ולהמליכו בגיחון והכל מטעם שמא יגרום החטא:

**ואחביאם.**כ"כ ויחביא חמשים איש במערה או פסוק זה ואחביא מנביאי ה' מאה איש חמשים חמשים איש במערה:

**איני כדאי.**דייק מכל החסדים שלא לפי מעשי רק חסד חנם:

**כדאי אני.**דייק מכל האמת שלפי מעשי עשית אלא שעתה קטונתי:

**אלא בזכותו של יעקב.**שמעשה אבות סימן לבנים ולכך כשעברו ב"י את הירדן הזכיר שעבר יעקב ג"כ את הירדן להורות שבזכותו עברו גם בניו וכ"ה בילקוט:

**בחמי טבריא.**נ"ל דצ"ל בים טבריא וכמ"ש לעיל פ"ד ס"ה הדין ירדן עבר בימא טבריא וכן עד היום רואים שהוא כן. ומ"ש מצווח פי' קוראים בל' ירושל' וכ"ה בכ"מ. ומאמר ר' לוי הובא אגב מאמר של ר' יוחנן. ומארם לא"י מפסיק הירדן ובהכרח לעבור בירדן. אך המדרש מוסיף בעבר הירדן שעובר בים. ומ"ש בבהלה נכנס יעקב היינו כשרדפו. ועי' באג"ב פמ"ה המעשה בא"א:

**כי תעבור במים.**ובפסוק הקודם כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל:

**בן נצר.**כתובות (ד' נ"א) הובא בערוך וע' בילקוט דניאל בשינוי:

**טירוניא.**לעיל פ' ע' סי' ח' וש"נ:

**מקרין וקרוס.**פי' ממלכות קטנות מאומות שבימיהם ומ"ש אחרא יקומון מן ארעא הוא ט"ס ונמשך לכאן מפסוק י"ז:

**ארכנינוס.**מלשון שר ובערוך גורס ארכוונטוס:

**בליוטוס.**בערוך פירש חכמי העצה ול"י הוא וע"ל פע"ז ס"ו:

**ואתה אמרת לא תקח.**עיין כ"ז במדרש (תהלים כ"ב) למה עזבתני ולעיל ס"פ ע"ה ומה שכתבתי שם:

**מכאן לעונה.**בירו' כתובות פ"ה סוף ה"ז שם הגי' ר"א וכמ"ש שם במשנה החמרים א' בשבת הגמלים א' לל' יום דברי ר"א וכמ"ש רש"י בחומש:

**ובנאיהם.**דאם בניהם כפשוטו יקשה למה שינה בגמלים שלא לכתוב הזכרים ע"כ דורש א"ת בניהם אלא בנאיהם וכמ"ש חז"ל א"ת בניך אלא בוניך וע' שמ"ר פ"א סי"ז ואלה בניה בוניה וע' מ"כ:

**שהם צריכים כו'.**לשון הירושלמי דאינון לעיין. וכן אצל העירים דאינון לעיין ופי' שהם עמלים תמיד במלאכה ומשא. אך עזים ורחלים התישים והאילים בטלים ממלאכה וע' רש"י בחומש:

**גמלים באמצע.**שחושב כאן ה' מינים תחלה רחלים ועזים שהם מרובים מאתים מאתים והי"ל לסדר פרות ארבעים גמלים שלשים אתונות עשרים. ע"כ דורש שלכך גמלים באמצע שסידר לפניו המנחה כדמיון בימה שגבוה באמצע ולמוכה מצדדים. כך תחלה האילים והעזים הנמוכים ואח"כ הגמלים הגבוהים ואח"כ הפרות והאתונות וכמ"ש ויק"ר פ"י ר"ס ו' ואת פר החטאת ואת שני האילים ג"כ בדמות בימה. וע"ל פע"ח ס"ס ח' ג"כ כלשון הזה:

**ראו אחד.**רבי דומה עצמו ליעקב כמש"ל ס"פ צ"ו ויחי יהודה בצפורי י"ז שנה וכל עניני לומד מיעקב:

**תלת מילין.**כמ"ש ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך. וכן כאן ישאל מה אתון נגד למי אתה שפי' מאיזה עם ומשפחה. ומה אומנתכון כנגד ולמי אלה לפניך פי' במה אתה עושה. ולאן אתון אזלין כנגד ואנה תלך:

**פרגמטוטין.**סוחרים שלא רצו לומר שהם לומדי תורה שלא יכביד עליהם בשאלות. ולא שקרו כמ"ש כי טוב סחרה מסחר כסף. וזה מ"ש למזבן חיטים מן אוצריא דיבנה פי' ללמוד במקום הוועד:

**אף הוא בעקא.**דורש על פניו על כעסו כמ"ש פני ילכו:

**ויקח את שתי וכו'.**ואת אחד עשר ילדיו שהיל"ל ואת שתים עשר ילדיו ודרש שטמנה. כמש"ל פ"מ סי' ה'. ומ"ש ויקח אותה פי' לאשה:

**דנסבת לאיוב.**ע"ל פנ"ז ס"ד וש"נ. וע"ל פ"פ סי' ד' אך שם בסי' י"א איתא דשמעון נטלה. ומדרשים חלוקים הם:

**נסב מן הכא כו'.**שמאחר שכתיב ויקח ויעבור את מעבר יבק למה כתב עוד ויקחם ויעבירם את הנחל אלא שבא לפרש איך עבר והעביר ויקחם ויעבירם. עמד באמצע כו' וע"ל פע"ז סימן ב' בא"א: