**אחת היא יונתי.**לקמן ר"פ צ"ד שי"ר פסוק זה:

**אלו השבטים.**פירש הבנות הם בית פרעה ראו השבטים ומלכות ופילגשים ראו את יוסף ויהללו אותם:

**מסוף העולם.**ופרעה היה מושל בכל העולם כמש"ל פרשה פ"ט סימן ו' בשם המכילתא היה יכול לידע שאין בעולם כמותו. ותיבת נמצא לשון רבים בעתיד ואין מציאה כי אם אחר החיפוש:

**שלא יהא אדם נושקני.**מלשון נשיקה כמו שכתבתי לעיל ריש ס"ג שכל עמי על פיך ואתה על פי. וידמה שיוסף מביא כל העם לפני פרעה. ופי' עוד מל' קבלת תשורה ומזון ומתנה כמ"ש ובן משק ביתי. גם יתכן פי' שלא יהא אדם נושקני מלשון הזנה וכלכלה כמ"ש ובן משק ביתי וכמ"ש וכלכלו הנצבים וזהו ישק:

**ב' פרשיות.**ויק"ר פכ"ה ס"ט כל הענין ועיין מ"ש בזה בספרי מדרש תנאים מדה ז'. ופי' שמ"ש רק למעלה רק הוא תמיד למעט ובא למעט בענין העליה שאם תחשוב תמיד בגדולתי ובשפלותך ותהיה ממועט מן המעלה אז תהיה למעלה. והיינו יכולים ללמוד זה קל וחומר מפרשת פרעה אלא מלתא דאתי בק"ו טרח וכתב לן קרא והיית רק למעלה:

**כי קדוש אני ה'.**שמאחר שאתם דבקים בה' שהוא קדוש צריכים גם אתם להיות קדושים ותיבת אני מיותר ללמדנו שיתבונן ההפרש שבין קדושת הש"י ובין קדושת איש שרק אני ה' קדוש באמת ואם לא יתבונן ההפרש יתגאה בקדושתו ויכשל וכן בדרשה של רק למעלה:

**מאני של ב"ו.**דורש קל וחומר ע"פ גז"ש:

**ארשב"ג יוסף.**ויק"ר פכ"ג סימן ה' במ"ר פר' י"ד ס"ו ותנחומא כאן סס"ג בקיצור ובתנחומא בראשית סימן י"ב באריכות:

**אברך.**תיבה זרה בתנ"ך ע"כ דורשה נוטריקון אב רך. וע"פ מדה כ"ף ולמוד מענינו אב בחכמה שלא היו לו בנים עדיין וכמ"ש וישימני לאב לפרעה. וכמ"ש פרעה אין נבון וחכם כמוך. ורך בשנים שהיה אז בן שלשים ובן ארבעים לבינה:

**טפסר.**בירמיה נ"א כ"ז פקדו עליה טפסר. וצע"ג שזה כתוב במפלת בבל בימי בלשצר שנ"נ כבר מת שיפקדו על בבל טפסר של מדי ופרס [וכן הקשה היפ"ת ונשאר בצ"ע] ואחר העיון נ"ל ברור שכוון לפסוק של נחום שניבא על נינוה ואשור וכתוב שם וטפסריך כגוב גובי היינו של מלך אשור. ונ"נ היה אחד מן השרים שנשתייר מן המחנה שהכה המלאך בימי חזקיה מלך יהודה כמ"ש פתיחה כ"ט דאיכה וש"נ והאריך שנים מאד מימי חזקיה עד אחר חורבן ביהמ"ק קנ"א שנה לבד מה שחיה תחילה ואחר החורבן. ומ"ש פקדו עליה טפסר בהכרח פירש פקדו על מי שהיה עליה טפסר היינו בבל שעליה מלך נ"נ שנשאר משרי סנחריב שנקראו טפסריך ועל שקראו טפסר ולא שם אחר וגם תיבת טפסר אינו עוד בתנ"ך דורשו נוטריקון טפש שר כמו שר שיש לו חיל צבא רב כך חיה הרבה שנים ותחלה היה חכם כמפורש בריש דניאל כ"פ וכשר שרץ להחזיר הכתבים ובזקנותו נעשה טפש שאמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון:

**לא ירים איש את ידו.**שלא יתכן כפשוטו ואא"ע לידו ורגלו ת"ע לכלי ידים וכלי רגלים וכמ"ש בת"א ידוהי למיחד זין ורגלוהי למרכב על סוסיא:

**צפנת פענח.**על שלא נמצא תיבת פענח ולא שם צפנת בכל התנ"ך ע"כ דורש ע"פ המדות השייכים לענין. ודורש ר"י פענח לב' תיבות מופיע נח נוח לו לאומרם ע"פ מדת ממעל וד"ק וכמ"ש פפ"ט סס"ה על יוסף ודעת לנבון נקל. ור' חזקיה דורש הנוטריקון לאותיות פ' מופיע עי' בדעת נ' מניח ח' רוחות כולם באותיות האמצעיות ומ"ש של בריות הוא מד"ק והכוונה של ב"א ותיבת צפנת שניהם דורשים ע"פ מדת ממעל שנמצא דוגמתו צפנת ליראיך וכדומה. ורבנן דורשים גם תיבת צפנת כמו פענח שהוא שם אחד כולו לנוטריקון. צופה פודה כי שאר נביאים שמתנבאים טובות אינם בעצמם השלוחים להיטיב אך יוסף צופה ופודה שהצלה מרעב נקרא פדיה כמ"ש ברעב פדך ממות. והוא בעצמו נביא תומך במשען לחם ופענח נוטריקון על ענין החלום שלענין הפתרון צריך ידיעה רחבה בכל עניני עולם ורוב לשונות וכמ"ש באיכה רבה פסוק רבתי בגוים ולעיל פס"ח סימן י"ב וזהו פותר ערום היה עוד נבון וחוזה ברוה"ק:

**צפונה אחת.**היא רחל. שבכל נשי יעקב תחלה האם ואח"כ הבנים וברחל תחלה הבן ואח"כ האם. וחכמתו והצלחתו ומדותיו מעידים שהוא בנה. ועיין לעיל פע"ה ס"י. ולא שפרעה ידע כן אלא חז"ל דורשים כן מן התורה:

**מן קמצא לריחיא ורבנן אמרי דקמצתא ודלא קמצתא.**כן הגירסא בילקוט כאן. ופירושו שכתוב אחריו ויקבוץ את כל אוכל וגו' ויתן אוכל בערים ואוכל פי' שראוי לאכילה ודורש שאחר שנתן התבואה בבורות ובאוצרות נתן אותם לריחים וטחנם ועשאם קמח. ורבנן דרשי לקמצים לא קמצים שלא החזיקם הקמצים ועשה הקמח גם שלא מן הקמצים:

**טבריא בטבריא וכו'.**וכן לקמן טבריא וציפורי. משמע שגם בטבריא וציפורי היה שבע גדול שהם ערי ארץ כנען ויוסף אמר בפירוש שבע גדול בכל ארץ מצרים. ונ"ל שהמדרש על שהוא אגדת א"י ובעיר טבריא וציפורי היו שם מקום התנאים והאמוראים והישיבות תופס ערים אלו לדוגמא. וע"ל פע"ד סי"ג ועיקר על כל ערי מצרים:

**עפר וקטומיות.**שהיל"ל אוכל סביבות העיר נתן בתוכה ותיבת שדה מיותר ע"כ דורש משדה העיר בתוך התבואה:

**אין בה קומץ.**בשיטת רבנן דלעיל לקמצים לא קמצים וכאן לא קומץ. וטבריא וציפורי לדוגמא כנ"ל:

**ותכלינה יצאו מכוללות וכו'.**שפסוק זה מיותר שהיל"ל ויבואו שני הרעב ע"כ דורש שבא ללמדינו ע"פ מדת ממעל איך יצאו שני השבע ובאו שני הרעב שפתאום בכלות השבע שהיו עדיין בשמחה בא הרעב ונעשו חולים. ומ"ש אשר אמר יוסף שהם סברו שגם מה שהכינו הם יהיה לפקדון אך כוונת יוסף רק על שתחת ידו ולא שלהם וכמש"ל פצ"א ס"ה:

**בשלש ארצות.**דורש מ"ש בכל הארצות שהיל"ל בכל הארץ ע"כ דורש ארצות שנים ובכל מרבה עוד אחד הרי ג' והכוונה על ארצות שבסביבות מצרים. וצ"ע למה לא חשב ארץ כנען כמ"ש כי כבד הרעב בארץ כנען. ויתכן שארץ כנען בכלל פליסטינא שגם היום נקראת כן בלשון העמים גם יתכן שעל שכנען מפורש אין צריך ריבוי. ומ"ש פנקיא בילקוט הגירסא קפוטקיא ונ"ב תרגום כפתורים קפוטקאי:

**חייתנו אכ"כ.**שיש כאן שם י"ה בתיבת החייתנו לרמוז על חיי עוה"ז והבא כי ביה ה' צור עולמים כמש"ל פ' י"ב ס"י בהדיא. ותיבת החייתנו כתוב בסוף ויגש ועי' רש"י שם שהפרשה דשם הוא הפרשה דכאן ע"פ מדה ל"ב: