**יראו את ה' קדושיו.**כי אין מחסור ליראיו וביעקב ובניו מדבר כמ"ש בפ' הסמוך לכו בנים שמעו לי וכמ"ש במ"ר פ"ב ס"ב באריכות ובאג"ב ס"פ פ"א פ' לכו בנים וגו'. ע"ע במ"ר פט"ו ס"ו בדומה לזה ואמר להם יעקב יראו את ה' כי יוסף זכה לברכות בעבור יראתו את ה' ולא בעבור גדולתו:

**ויברך את יוסף.**מה שחסר כאן בביאור הפסוקים סמך המדרש על שמבואר בפסיקתא פ"ג ס"ה דרשות נפלאות ומקצתם תראה בתנחומא כאן ס"ו:

**ר' ברכיה בשם ר"י ור"ל.**ולעיל ס"פ ל' לא נזכר ר"ב וזהו ואמרי לה:

**לרועה.**כמ"ש האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו וגו' האלהים הרועה אותי בדמיון רועה וצאן:

**קשה היא.**לעיל פ"כ ס"ט וש"ג ובמד"ת מז' פ"ט וקל"ו:

**בעצבון.**הוסיף ב' אותיות על בעצב להורות כופל העצב. והמאמר דרך אגב מאמר רשב"ן דבסמוך:

**כפליים וכו'.**עיין הגירסא במ"כ:

**אף כו' בכל יום.**כמ"ש בסנהדרין צ"ח היום אם בקולו תשמעו:

**פותח את ידך.**במד"ת מזמור קל"ו מביא מפסוק הרועה אותי דהיינו פרנסה וזהו שייכות המאמר לכאן:

**יהושע וגדעון.**יהושע כמ"ש למטה אפרים הושע בן נון. וגדעון כמ"ש שופטים ו' ואלפי הדל במנשה ולשניהם נראה המלאך ודורש מדכתיב הנערים שהיל"ל בניך. ששניהם נקראו נערים ויהושע בן נון נער. וגדעון כמ"ש ואנכי הצעיר היינו נער שהמלאך הגואל יברך אותם ויהי עמהם ולזה הביא פסוק ויהי בהיות וגו' על שדורש בו. ואצל גדעון כמפורש בשופטים ו':

**מתוך צפורני.**כמ"ש במ"כ בפי' הב' בשם הילקוט מתחת צפורני רגליו. והכוונה שהמלאך ביקש ממנו כדמפרש והולך ואמר בלשון גוזמא כאלו נפל המלאך תחת רגליו לבקש:

**שר צבא של מעלן.**גם יהושע השיג שהאיש היה מלאך כענין שכתוב את אימתי אשלח ושאל לו הלנו אתה אם לצרינו ולא עלה על דעתו שהוא המלאך שכתוב עליו הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו' השמר מפניו וגו' שהיה במקום שכינתו ית"ש עד שהשיב לו של מעלן אני כו':

**עתה באתי עם משה רבך באתי.**צ"ע שהרי מפורש כתוב עתה באתי משמע ולא מקודם ואיך דורש עם משה כו'. והענין בזה שעם משה רבך באתי ולא באתי אך אליך עתה באתי בהחלט למחוז חפצי. וכמ"ש תנחומא משפטים סימן י"ח הובא בילקוט יהושע ה' וז"ל התחיל צועק כו' עתה באתי הרי שתי פעמים באתי להנחיל כו' ודחה אותי ולא רצה שאלך עמו ועתה באתי מיד ויפול יהושע עכ"ל. ומ"ש אלא הזהר כו' כי משה שהיה כחו גדול אמר אם אין פניך הולכים הועיל בדבריו שהשיב הש"י פני ילכו. אך אתה אם תדחה אותי ותאמר אם אין פניך וגו' אולי לא יענה לך כמו למשה ותשאר קרח מכאן ומכאן:

**היה רבי נראה.**עיין שמ"ר פ"ב ס"ה ושם סוף פל"ב. וזהו שר צבא ה' שה' הוא כאן ומחנה שכינה צריך חליצת מנעלים של נעליך עד קודש הוא על שכאן שורה השכינה:

**ולמטה לא הייתי.**לקיים שליחותי בארץ לא כו':

**וידגו לרוב.**שהיל"ל וירבו לרוב ע"כ דורש ע"פ מדת ממעל וד"ק וידגו כדגים בקרב המים וירבו לרוב בקרב הארץ:

**אין אתם מתיראים.**כמ"ש ב"ב דף קי"ח. היינו מ"ש שם ואני עם רב אשר עד כה ברכני ה' ויהושע השיב אם עם רב אתה וגו' שיהושע חשב שהם כמספר המפורש עליהם בתורה וע"פ זה נתן להם נחלה. והם הודיעולו שעם רב הם שנתרבו מאד ולא יספיק להם הנחלה. והשיב יהושע מאחר שנתברכת בעם רב יש לך להיות מכוסה מן העין כמפורש בגמרא הטמינו עצמכם ביערים וזה חסר במדרש. והשיבו ליהושע אשר עד כה ברכני ה' זה ברכה שברכני אבא וידגו לרוב ע"פ מדה י"ז ול"א. שתחלה אמרו ואני עם רב והשיב יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה להטמין עצמכם והשיבו אשר עד כה ברכני ואין חששא מע"ר כמו דגים שמכוסים במים רק ממיעוט נחלה ובגמרא חסר מה שדרש כאן עד כה ברכני הנ"ל ע"כ הדברים סתומים כאן ובגמרא ונלמדים זה מזה. ובאג"ב ס"פ פ"ב בשינוי וז"ל אמרו לו כבר התפלל עלינו יעקב אבינו שלא תשלוט בנו ע"ר שנאמר עלי עין עכ"ל ודרש אל תקרא עלי אלא עולי עין:

**אינם נתפסים.**ד"א הוא על מ"ש וידגו וכמ"ש ירמיה ט"ז ט"ז אשלח לדיגים רבים ודיגום. לצודם כמו שצדים דגים במים. שיפתח הרג מאפרים מ"ב אלף באופן שצדים דגים בחכה בגרונם אחד אחד שלא יכול לומר שבולת. שפי' שבולת הנהר כמ"ש אל תשטפני שבולת מים. וכמש"ל פנ"ו סי"א אגינו שבולת נהר:

**כך הם ישראל.**כי ברכת יוסף היא ברכת כל ישראל כמש"ל פע"א ס"ב שארית יוסף. ועוד שכללם כולם בברכותיו כמש"ל פצ"ט ס"ד:

**ס' רבוא תינוקות.**כמ"ש שמ"ר פ"א ס"ס י"ג כשהחזיר עמרם את אשתו החזירו כולם נשותיהם. ונתעברו כולן והושלכו כולן ליאור כמו משה:

**הוא שמשה.**עי' סוטה י"ב ב' שמ"ר שם סכ"ד וש"נ והובא אגב דרשת ר' זכאי שהיא העקרית כאן. ודורש מ"ש אנכי בקרבו שהיל"ל אנכי עליהם או אצלם. ודורש שמרמז על שהוא גרם שיהיו יחד בקרב אמם ובקרב המים. ומ"ש רגלי פי' בשבילי כמ"ש ויברך ה' אותך לרגלי עיין רש"י בגמרא שם. וזהו צא אתה וכל העם אשר ברגליך שעלו לרגליך ור' זכאי מפיק לה מפסוק וידגו (כדגים במים וירבו) לרוב בקרב הארץ כדלעיל אלא שדורש עוד ע"פ הקש:

**מה בקרב הארץ לא מתו.**רומז למ"ש שמ"ר שם ס"ס י"ב כשחרש על גביהם וזהו בקרב הארץ:

**ששמו כשם דג.**ד"א וידגו לרוב שמרמז שמהדג יבא מי שיהיה רב על אותם שירבו בקרב הארץ וע"כ לרב חסר וכמ"ש רב לך אל תוסף ודרשו שיש לך רב זה יהושע עי' סוטה י"ג ב'. ומה שהביא פסוק נון בנו וגו' ובתורה כתוב יהושע בן נון י"ל על שבתורה מנוקד בן בחיר"ק שיתכן שכן הוא שמו של יהושע אך בד"ה מפורש נון בנו וגו'. ומהרי"ב אמר כי אולי נון בחול"ם הוא בלשון תרגום דג (ומניקוד התרגומים אין ראיה) וכן כתיב בדה"י נון בחול"ם וכמו שיש ואחריתו יהיה מנון בתוס' מ"ם המשקל על שר ואדון וע"מ מקום משא"כ בתורה נון בשור"ק ע"כ:

**וירא יוסף.**וגו' עד וימאן אביו. בפסיקתא ס"פ ג' הגירסא המלאך שלישו של עולם יש בו (כמש"ל פס"ח סי"ב ג"כ ר' ברכיה ושם מבואר החשבון) א"ר ברכיה זו שתפסה שר צבא של מעלה את מבקש לדחותה עכ"ל:

**מעשה ראובן וכו'.**דורש ידעתי בני ידעתי ב' ידיעות ע"פ מדה י' וכאלו כתוב ידעתי בני ידעתי בני ע"פ מדה כ"ב וי' ב' בנים ג"כ ואיזה ידיעה דורש מלשון והאדם ידע ובהכרח שהכוונה על ראובן ויהודה:

**דברים שנתגלו.**דורש ידעתי בני מה שבני יודע. וכאלו כתוב ידעתי ידיעת בני ע"פ מדת ממעל וד"ק. וידעתי הב' פי' ידעתי בעצמי מה שאין בני יודע ובני הוא יוסף שעמו מדבר. והרי הוא ק"ו מפורש. עיין קה"ר פסוק שבתי וראה ופסיקתא שם פ"ג:

**וגם הוא יגדל.**וס"ד וזרעו יהיה מלא הגוים וזהו ששואל אפשר כן שיהיו כל כך בריבוי ובמקום. שלא נמצא כן בתנ"ך. ודורש אם אינו ענין על מלואם בגופם כנ"ל ת"ע על מלואם בשמם ופרסומם שעשה דבר שהוא מסוף העולם ועד סופו וזהו מלא הגוים. ע"ל ספ"ו דשם המאמר בשלימות וש"נ ומבואר:

**קדמו בתולדות.**במ"ר פי"ד ס"ד וס"ו פסיקתא רבתי ס"פ ג'. ומ"ש אלה תולדות בני אפרים ואח"כ אלה תולדות בני מנשה אין פסוקים כאלו בתנ"ך ושם ל"ג להו. ובד"ה מקדים תולדות מנשה. וכאן בהכרח כמ"ש במ"כ הכונה למ"ש במדבר א' פל"ב ול"ד לבני יוסף לבני אפרים תולדותם ואח"כ לבני מנשה תולדותם. ומ"ש ביוחסין היינו לבית אבותם:

**זאת נחלת.**ביהושע ט"ז ושם י"ז ואינו לשון הפסוק כ"א לשון המדרש:

**דגל מחנה אפרים.**במדבר ב' י"ח ואח"כ בפר' כ' ועליו מטה מנשה:

**בנשיאים.**במדבר א' ושם ז':

**בשופטים.**כמש"ל בס"ג את הנערים וגו':

**יהוא משל מנשה.**מרומז במ"ש בן נמשי בהיפוך אותיות מנשי:

**בברכה.**כאן ב"פ בפסוק כ':

**בסגנון שלו.**בסגנון שאמר כאן אנכי מת. וכמ"ש שמ"ר פ"ג ס"ד וכמ"ש אנכי ארד ואנכי אעלך:

**וממנה מכם זקנים.**היינו מ"ש שמות ג' ט"ז לך ואספת את זקני ישראל ומרומז כאן במ"ש והשיב הלא הדור שיבואו לא היו שם ואין שייך שם השבה והיל"ל והעלה כמ"ש בסוף הסדר אלא א"ת והשיב אלא והושיב מל' ישיבה שמינוי שופטים נקרא בהרבה מקומות בלשון ישיבה אצל לוט לעיל פ"נ ס"ג אצל עלי ישב כתיב ועי' במ"ר פי"ג סט"ז ואין ישוב אלא בתי דינים:

**ואומר לכם פקוד.**עי' שמ"ר פ"ה סי"ג וש"נ. וכמ"ש רש"י בחומש שמות ג' י"ח ושמעו לקולך ע"ש ועי' מ"כ. ורש"י כתב שם בשם המדרש שיוסף אמר אנכי מת ואלהים פקוד יפקוד אתכם זה פסוק שאמרו יוסף בשם יעקב שאמר כאן אנכי מת. ואח"כ פסוק וישבע יוסף וגו' פקוד יפקוד פקידה של יוסף. ובהכרח ע"פ מדה כ' שאא"ע שיוסף אמר ב' הפקידות ת"ע ליעקב. שיעקב בעצמו לא מצינו אצלו פקידה:

**שם המפורש.**כמ"ש שמות ג' י"ג הנה אנכי בא וגו' מה שמו ומרומז כאן בדברי יעקב הנה וגו' והיה אלהים עמכם זה ידיעת אלהותו ושמו הגדול:

**ואני נתתי לך.**שכם אחד על אחיך:

**בין שהשכים.**עי' מ"כ שהגירסא בן שהשכים ופי' שהזדרז והתגבר ולא עשה רצון יצרו ולשון השכמה הוא זריזות כמ"ש וישכם אברהם בבקר ואמרו חז"ל כל זריזות מצפרא ומ"ש על אחיך הם ראובן ויהודה שלא עמדו בנסיון זה. לפיכך ניתן לו עיר שכם ע"פ מדת ממעל ומנגד. ור' פנחס מוסיף ע"פ מדות הנ"ל ומ"ש בחלקך כתרגומו חולק חד ואיזה חלק הוא עיר שכם על שהשכים הרי ג' משמעות בתיבת שכם וכמ"ש רש"י בחומש כדעת ר"נ בסמוך:

**זו הככורה.**דורש שכם כתרגומו חולק ע"פ מדה י"ז שמפורש בד"ה א' ה' שנתנה בכורת ראובן ליוסף. ומ"ש לבושו של אדה"ר מבואר לעיל פס"ג סי"ג ופס"ה ר"ס ט"ז. ובפר"א פרק י"ד ופכ"ד והבכורה עם הבגדים מתנה אחת וכמ"ש לעיל פס"ג סי"ג ולכך קנה יעקב הבכורה ולקח הבגדים וכמ"ש ירושלמי מגילה פ"א הי"א בגדי חמודות שבהם משמש בכהונה גדולה וכמ"ש במ"ר פ"ד ס"ח שמאדם עד כו' היו משמשים בכה"ג בבגדי אדה"ר:

**במצות ומע"ט.**ועיין מכילתא בשלח פסוק וייראו מאד ויצעקו:

**שכם ודאי.**כפשוטו עיר שכם ומ"ש לקחתי פירושו קניתי ומ"ש זה חמור אבי שכם כמ"ש ויקן את חלקת השדה וגו' מיד בני חמור אבי שכם. וא"כ מ"ש בחרבי ובקשתי הכוונה למעשה אחרת וכמש"ל פ"פ ס"ס י' המאמר בשלימות: