**כל סתום לא עממוך.**דבר שהוא סתום אצל אחרים ומכוסה לא היה מכוסה אצלך כי אם גלוי וכן כאן יועם הזהב שכסה פני הזהב אך הזהב עצמו לא נשתנה ורבנן סוברים שגם הזהב נשתנה ויגיד עליו ריעו ישנא הכתם הטוב ויועם מלשון עוה ועועים כמ"ש במתנות כהונה ואגב תיבת יועם ועממוהו הביא דתני ר' חייא:

**תשתפכנה אבני קודש.**בראש כל חוצות ודומה לזה תלמידי חכמים שיוצאים לערי ישראל לבקש פרנסתם בצדקה:

ארנטס. פירוש במוסף ערוך בלשון רומי תכשיט. כי הוקשה לו שתחלה אמר זהב משמע סתם זהב ואחר כך כתם הטוב שהוא חשוב מאד מסתם זהב ע"כ דורש זהב פירוש ארנטס של זהב שהתכשיט הנעשה מן הזהב חשוב הרבה מן הזהב וחשוב ככתם:

**שתי רביעיות של דם.**שהשפיכה שייך בדם כמ"ש ושפך את דמו ומ"ש אבני אולי על שנמצאו על שתי אבנים וגופו נתבר בקבר אחד ושתי הרביעיות בשני קברות וזהו ויקבר בקברות ע"פ מדה י' ויקבר קבר אחד בקברות עוד שתי קברות:

**אין הכתוב מדבר.**שפסוק איכה יועם כתוב סתם שאינו מפורש במי מדבר הרי שהכתוב השני מוכיח עליו ויגיד עליו רעו בני ציון היקרים הרי שגם הפסוק הראשון מדבר בבני ציון:

**ענותנותא דרבי זכריה.**ובגמרא מבואר שלא הניח להקריב שלא יאמרו בעלי מומין קרבין לגבי מזבח:

**חסר ובעל מום.**וכמ"ש חז"ל שעל שמסתכלים באותו מקום לכך נולדים עורים וכן שאר המומים על שאינם נזהרים בקדושת הזיווג ובני ירושלים היו צנועים ויקרים וקדושים ע"כ לא הולידו חסר ובעל מום:

**עמד על פתחו.**שהיו מבקשים בעדו יותר מכדי דמיו ואסור לפדות השבוים ביותר מכדי דמיהם:

**מי נתן וגו' לבוזזים.**רמז לו שאין ליתן ביותר מכדי דמיו שלא ירגילו השבויים שיהיו ישראל לבוזזים ע"כ אינו יכול לפדותו והשיב התינוק הלא ה' זו חטאנו לו זה שאתה חושב לדין בזה אנו חוטאים שאנו מעמידים דברינו על דין תורה ולא אבו בדרכיו הלוך מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון וכו' ע"כ יש לעשות לפעמים לפנים משורת הדין כגון אני בן טובים ובן תורה ויפ"ת שלא ימצאו לבוז כמוני ע"כ הבין בו ר"י שמובטח שיהיה מורה הוראה בישראל וכן עשה לפנים משורת הדין ופדאו ביותר מכדי דמיו:

**לבנה שהיתה מתקפלת.**כמו הלבנה בשמים שמתקטנת בעצמה ומתגדלת מעצמה כך היו כלי זכוכית טובים כשהיו אוחזים אותם בפס ידם היו מתקפלים ומתקטנים וכשהיו פותחים היד היו חוזרים לאיתנם מעצמם והיו באים מצור וכמ"ש בספר חבת ירושלים שנדפס מחדש מעשה שפעם אחת קרא שר אחד את היהודים חשובי העיר ואמר שיראה להם דבר חידוש והוציא מבית גנזיו כוס אחד של זכוכית והיה כתוב עליו זה הכוס שלח חירם מלך צור לשלמה בן דוד מלך ירושלים והפלא היה שנכנס לתוך כף יד הסגור כמו חתיכת עיסה ובפתיחת היד עמד בשלמות כמקדם וכו' והביא שם במאמר חוף הים אות י"ח צור ועל שאמר שבחורבן בית המקדש ישנא הכתם הטוב הביא ג"כ שאר שנויים מדברים טובים שחסרו אחר חורבן בית המקדש:

**כמין מסוין.**שרחמיו על כל מעשיו והכין להם השי"ת ברחמיו הצלה תמידית אך לבת עמי אין תחבולה להצילם כי גרמו עונותם להפוך עליהם רחמי שמים שבת עמי לאכזר על בניהם מחמת רעב:

**זמן החנויות.**מקום אצל לשכת הגזית כמ"ש ר"ה דף ל"א גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנויות ומחנויות לירושלים ונ"ל שענין החנויות דשם היו מונחים סלתות ושמנים ושאר צרכי קרבנות שהיו הגזברים מניחים שם יינות שמנים וסלתות למכור לכל מי שצריך לקרבנות ומנחות ונסכים מה שלא הלשכות מחזיקים כמ"ש בשקלים ומ"ש ושפכוהו צ"ע איך אפשר לשכוך המעין אולי צ"ל והפכוה שהפכו המשכת המעין שימשוך למקום אחר:

**עוללים שאלו לחם.**וס"ד פורש אין להם היל"ל ואין נותן להם מהו לשון פורש ע"כ דורש ע"פ מדה י"ז על מקומית שכתוב שם תיבות פורס על ניחום אבלים ע"י פרוסה ועל פרוסה של לחם כפשוטו ועל כרסת הרגל ע"פ מדת ממעל:

**גלוסקין וחמר עתיק.**לעיל פסוק לאמותם יאמרו איה דגן ויין ושם מפורש:

**טריפין בקיקלא.**פירש במו"ע בלשון יון אמונים ונגדלים בבגדי תולע:

**נאמר בשבט יהודה.**עי' שי"ר פסוק משכני ב"ר פכ"ח סי' ה' ושם מבואר:

**אית לי חורי.**פסוק אחר יותר מפורש כי פסוקים הנ"ל אינם במקום אחד רק כשנדרוש ע"פ מדה י"ז אך בפסוק זה מפורש במקום אחד:

**ולא חלו בה ידים.**מלשון חל י"ד להיות וכו' מענין נחיה ושריה וכמ"ש לעיל פסוק ממרום שלח אש. מפסוק וירא לכרובים תבנית יד אדם מתחת כנפיהם ע"ש שדורש על הצדקה שנותנים ביד וכמ"ש כאן בפסוק ידי נשים רחמניות שבשלו ילדיהן לעשות סעודת הבראה לאבלים:

**שהיו שותים את השלג.**שמ"ש זכו משלג אינו רוצה לפרש יותר מן השלג שאין דבר לבן יותר מן השלג כמ"ש עזה כשלג וכמ"ש כשלג ילבינו על כן פירש משלג מחמת שלג על שהיו שותים שלג וכן מחלב מחמת חלב:

**דבר קל הוא.**דרך שאלה ותמיה שאתה אומר שהיו עצמותם קשה לגזור כספיר ושמא תאמר שאין הספיר קשה כל כך:

**עוכבניין.**עי' ב"ר פרשה כ' סי' י' וקוץ ודרדר עכביות וקונדס וכן בביצה ל"ד את העכביות:

**לא הניחו.**לפרש פסוק ויגדל עון בת עמי ולא חלו בה ידים ואינו שייך לס"ד על סדום כ"א לר"ד על בת עמי:

**היא ובעלה.**פי' עם בניה לכך כשנתנה הככר לשכנתה להבראה הרי בניה מתים ברעב וזהו בשלו ילדיהן:

**שהיו לברות למו.**בחללי בת עמי. במות להם חלל:

**ארבע שפיכות.**וכולם אצל רוח. לעיל פסוק דרך קשתו מד' שפיכות לרעה וכולם בחמה:

**מזמור לאסף.**מדרש תהלים מזמור ע"ד כה"ע ולעיל פתיחתא כ"ט ושם מבואר:

**תאיר נרי.**ה' אלהי יגיה חשכי. כשהיה חושך לו כשנלחם מהנשף עד הערב:

**הכל מודים.**וסנחריב היה בימי חזקיה ונ"נ היה זקן מאד בימי יהויקים ונקרא טפסר כמ"ש ב"ר פרשה צ' סי' ג' ומ"ש כיון שאמר לו הקב"ה לעיל פתיחתא כ"ג וש"נ:

**התחיל ממדד בחומה.**יתכן שהוא מרומז בפסוק חשב ה' להשחית חומת בת ציון נטה קו כשנתן כב"י דעתו להשחית החומה אז נטה קו למודדה ע"י הקו ועי"כ ויאבל חל וחומה יחדו אומללו טבעו בארץ שעריה. ומ"ש שהיתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה צ"ע מנין לו:

**מחטאות נביאיה.**עונות כהניה השופכים בקרבה דם צדיקים וכי לא חטאו אלא נביאי השקר והכהנים והלא כולם חטאו ע"כ דורש מחטאות שעשו בנביאי' ובכהני' הוא דם זכריה הנביא והכהן ששפכו. עי' סנהדרין צ"ו. לעיל פתיחתא כ"ג וש"נ:

**שבע עבירות.**פי' עבירה אחת כפולה שבע שאם היה הדיוט הרי שפכו דם נקי נוסף על זה שהיה כה"ג תחת יהוידע אביו וביותר שהיה נביא כמ"ש ורוח לבשה את זכריה וביותר שהיה דיין פי' אב ב"ד וחללו את ה' שעשו את העבירה ברבים וטמאו את העזרה שנעשה העזרה אהל המת ונטמאו כל הכלים ואף שהעזרה כולה פתוחה בלא גג היו שם לשכות מקורות גם נטמאה העזרה טומאה יותר חמורה טומאת העבירה ומ"ש שהיה שבת ויוה"כ צ"ע מנין לו:

**ולא אמרו כו' עד הכי.**במקומות שציינתי ליתא רק בקה"ר איתא:

**מיד נתמלא הקב"ה.**זה שייך למ"ש לאלתר נח כי נתמלא וכו':

**סומין שבהם.**על שפסוק נעו עורים סמוך לפסוק מחטאות נביאיה דריש ליה ג"כ על ענין דם זכריה כי לפי פשוטו מ"ש השופכים בקרבה דם צדיקים שפי' הרבה דם צדיקים עד שמלאו החוצות ע"ז שייך לומר נגואלו בדם עד בלא יוכלו ליגע בלבושיהם אך לפי שדרש על דם זכריה לבד הוכרח לדרוש על דמים רבים ששפכו עליו ואותם שהרגו את זכריה כאלו שפכו כל דמים אלו וזהו השופכים בקרבה דם צדיקים היינו בעזרה ואיך אמר ע"ז בחוצות נגואלו בדם ועוד מ"ש ולא יוכלו יגעו היל"ל ולא יכלו ליגע ועוד שטעם של תיבת יוכלו בזקף מבדילו מתיבת יגעו ע"כ דורש שהעורים ששמעו מהנס של תסיסת דם זכריה רצו לבא למקום הדם להתגאל בדמיו ולא יכלו ועל שאמר בלא יוכלו אחר האתנחתא המפסיק הגדול על אחרים היינו החגרים שרצו ג"כ לילך למקום דם זכריה ולא יכלו ומ"ש יגעו בלבושיהם שייך למ"ש נעו עורים שרצו ליגע בלבושיהם להתגאל בדם זכריה וכן החגרים ודוק שזהו כוונתם של חז"ל בדרשת הפסוק:

**ר' חנינא פתר קרא.**של סורו טמא וכמ"ש בסוף הדרשה וכה"ע בויק"ר ריש פ' ט"ז וש"נ ומבואר:

**החליקן מן מאה עד מאתים.**פי' כי בהיות ישראל על אדמתם היו בכל עיר הרבה אלפים ורבבות אך אחר החורבן פזרן וחלקם מעט בכל עיר מאה ומאתים לכך קורין בארמית לעיר מאתה ולהרבה ערים מאתין לרמוז שהן של מאה ושל מאתים ולא מגיעים לכלל אלפים:

**ומביאים תבואה ממצרים.**ששם התבואה מצויה תמיד בזול ומשלחים התבואה לבבל ולקמן הגי' ומשלחים לאשור כדברי הפסוק מצרים נתנו יד אשור לשבוע לחם ומ"ש מצרים נתנו יד היינו כמ"ש ושמן למצרים יובל ומ"ש וברית עם אשור יכרותו היינו מ"ש אשור לשבוע לתם ושני הפסוקים מלמדים זה על זה ודו"ק:

**תחת אבותיכם עמדו.**שאבותיכם המצריים היו מושלים עליהם שהיו אבותיהם של ישראל עומדים תחתיהם ואחר כך עמדו ישראל ומשלו על המצרים והטביע אותם בים:

**לכך נאמר בצפיתנו.**דורש צפיתנו מלשון צף על פני המים על שהצפינו והטבענו אותם ע"כ צפינו אל גוי לא יושיע:

**נ"ב שנה.**לעיל פסוק בלע ה':

**צדיא אורחא.**הלואי שהיה חרב הדרך לירושלים מלצעוד בהם:

**אף אינון.**אנשי ביתר:

**טרכינוס.**לעיל פסוק על אלה ובריש אסתר:

**רבי ורבי ישמעאל בריה.**עי' בראשית רבה פל"ג סי' ג' והענין בויקרא רבה פט"ו סי' ג':

**הסרת טבעתו של פרעה.**אגב שאמר ריש לקיש טובה הסרת טבעתו של אחשורוש שכתוב מפורש אמר ר' יוחנן ג"כ בלשון הסרת טבעת. או שהמדרש אמר כן בדברי ר"י וכל אלו הובאו אגב דברי רבנן ומ"ש מארבעים שנה שנתנבא עליהם משה כמ"ש בסוף ארבעים שנה ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם וכמ"ש הן בעודני חי ממרים הייתם אף כי אחרי מותי וכמ"ש ארבעים שנה אקוט בדור ואומר עם תועי לבב הם ונראה שכל דרשות אלו דרשו על פסוק טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח ואצל משה כתיב קחו לכם מלא חפניכם ואליהו אסף רוח בחפניו שגזר אם יהיה השנים האלה טל ומטר עי' קה"ר פסוק טוב מלא כף נחת ויק"ר ריש פ' ג' (וצריך לעיין במדרש משלי ובפסיקתא על פסוק מי אסף רוח בחפניו על משה ואליהו):

**למה נבראו היסורין.**על איזה אופן ופי' שנבראו להתלות בית וכו' פי' שנבראו שיהיו תלוים על תנאי שאם יעשו תשובה יוקח מהם היסורין ויותן על שונאיהם:

**והסיר ה' ממך כל חולי.**וס"ד ונתנם בכל שונאיך:

**כה אמר ה'.**מה שהיה עד עתה על ישראל יהפך על עמלק שכתוב שם הנה קטן נתתיך ועוד כתוב ביעקב בנה הקטן:

תם עונךוגו' פקד עונך וגו':