**שהשחיר פניהם.**שהזכיר שמו שתי פעמים בפסוק הראשון והיה די שיאמר הוא המולך ודורשי נוטריקון שהשחיר כשולי ותיבת פניהם וקדירה הוא ע"פ מדה ט'. ועי' עוד במ"כ:

**לקעקע ביצתן.**דורש אחשורוש נוטריקון אחי שורש מקום שהם אחויים ונשרשים שם ביקש לעקור:

**אחיו של ראש.**נבוכדנאצר שנקרא ראש אנת הוא רישא דדהבא:

**זה אחשורוש שביטל.**כמפורש בעזרא ד' ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יהודה וירושלים. ובימי ארתחששתא וכו' כה"ע שצוה לבטל ודעת חז"ל בסמוך שהוא אחשורוש הוא ארתחששתא שמ"ש מפסוק ז' עד פסוק ט"ו הוא הפרש של פסוק ו' שזהו השטנה שכתוב ובמלכות אחשורוש כנ"ל:

**אלא כתוב בשנת הא לכורש.**עזרא ה' י"ג ודריוש אמר כן שכורש צוה לבנות הבית בשנה הראשונה אלא שע"י השטנה חזר בו וצוה שלא יבנו וצריך לגרוס בהיפך הוא אחשורוש שבנה הוא אחשורוש שגזר שלא לבנות ומקשה וכי אחשורוש גזר עליו תחלה שיבנה והלא כורש גזר כמ"ש בריש עזרא ובקפי' ה' ובסוף דה"ב וכאן חסר התירוץ העקרי וכצ"ל אלא הוא כורש הוא אחשורוש כמ"ש לקמן פסוק זה בהדיא והלא כורש גזר וכו' אלא הוא כורש הוא אחשורוש:

**נכנסו כל סנקליטין שלו.**של דריוש בנו של אחשורוש בן אסתר שגזר שיבנה כמפורש בעזרא ה'. ושאלו שרים שלו והלא אביך גזר שלא יבנו הוא אחשורוש הנ"ל שחזר בו וצוה לבטל:

**מה כתיב בה כען שימו טעם לבטלה.**הוקשה לו שמאחר שהוא כורש שתחלה גזר שיבנו ואח"כ חזר בו שלא יבנו ולמה לא זכר אלא מה שצוה תחלה ולא מה שצוה באחרונה שלא יבנו ע"כ דורש שהמדרש שבמ"ש כורש מלכה שם טעם כלל כל מה שגזר תחלה שלא יבנו וגם מה שעתה יחזרו ויבנו כמ"ש עזרא ד' כ"א כען שימו טעם לבטלה וגו' לא תתבנה עד מיני טעמא יתשם הרי שמ"ש בעזרא ו' ב' כורש מלכה שם טעם כולל מ"ש בעזרא ד' כ"א שהבטיח שעוד יצוה לבנות אלא שיעכבו עד שיצוה ובנו דריוש גמר דבריו במה שצוה לבנות לקיים גזרת אביו ולא לבטל. דוק מאד בדברי המדרש והפסוקים כי קצרתי:

**ושבי יהודה בנין.**וס"ד בנבואת חגי נביא וזכריה וכו' מטעם כורש ודריוש וארתחששתא. בעזרא ו' י"ד:

**חמשה לרעה וחמשה לטובה.**ב"ר פרשה ל"ז סי' ג' וש"נ ומבואר:

**כשם שמלך מהודו.**במ"ר פרשה י"ג ריש סי' י"ד וש"ג:

**מאתים ונ"ב שנה.**דורש כן ע"פ מדת מנגד שבאחשורוש כתוב עד חצי המלכות שעל כן מלך בחציין של מלכות נ"נ ששלט בכולן הרי שחציין קכ"ז וא"כ כולן רנ"ב וכדלקמן בסמוך שהחצי הוא קכ"ו והיתה לו אחת יתירה:

**שלמה היה מושל בכל הממלכות.**ומ"ש בסיפיה דקרא מן הנהר ארץ פלשתים ועד ארץ מצרים בהכרח פירושו כשם שמלך מן הנהר ועד ארץ מצרים כך מלך על כל הממלכות כמו שדרשו מ"ש אצל שלמה מתפסח ועד עזה:

**בני איכייפי ובני אמריי.**איכה רבתי פסוק הביא בכליותי ע"ש פירושי:

**אתה חלקת את מלכותי.**כמ"ש לעיל פסוק זה שכורש הוא אחשורוש וכמ"ש לקמן פסוק בימים ההם ושם מבואר ופסוק זה האלהים אשר בירושלים כורש אמרו ומביא ממנו על אחשורוש שהכל אחד וכשתמצי לומר כשהיה כשר נקרא כורש ומלך בכולן ואח"כ כשחזר בו נקרא אחשורוש ומלך בחציין ודו"ק:

**מצות הרגליות.**ומרומז בתיבת רגלם:

**ד"א שבע ועשרים.**כי לעיל דרש מת"ל שבע ועשרים וכו' ואף דכאן אינו דורש על טעם מספר זה אלא דרשה אחרת על פסוק זה:

**תבא אסתר בתה של שרה.**עי' ב"ר פ' ל"ט סי' י"ג שמדמה את אסתר לאברהם וכאן מדמה אותה לשרה על שבאה גאולה לישראל על ידה:

**כ"מ שנאמר שדה הוא עיר.**רות רבה סוף פרשה א' ושם מבואר:

**בית המקדש חרב וכו'.**וכמ"ש פ"ק דמגלה שהמשתה היה לשמחה על חשבונו שכבר תמו השבעים שנה ולא נגאלו ישראל אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו:

**בימים ההם ראיתי.**נחמיה אמר כן ונחמיה היה בימי ארתחששתא שהוא אחשורוש כנ"ל בפסוק הקודם:

**ווי היו באותן הימים.**עי' מ"כ וכמ"ש ב"ר פרשה י"ב סי' יו"ד ומש"ש מתיבת ביי' ועל שב' תיבות אלו מיותרים שהרי מפורש אחריו בשנת שלש למלכו ועוד שאמר בימים ההם היינו הידועים המסויימים ועדיין לא הודיע ע"כ דורש אותם שאינם מורים הזמן אלא מרמזין על צרות:

**ולאחאב שבעים בנים.**קה"ר פסוק אם יוליד איש מאה ושם בארתי בס"ד איך דורש ע"פ המדות שהיו ע' בנים גם ביזרעאל וכאן הובא מאמר זה להקשות על מ"ש כסא שן גדול איזה רבותא היא לגדולת שלמה שהרי אחאב עשה לו ע' בתים בשומרון ושבעים ביזרעאל כולם של שן כי לא מצינו בתנ"ך מי שבנה בית שן רק באחאב כמ"ש מלכים א' כ"ב ל"ט ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה א"כ מ"ש בעמוס ג' והכיתי בית החורף על בית הקיץ ואבדו בתי השן היינו בית השן של אחאב ע"פ מדה י"ז ושם כתיב בית השן היינו בית אחאב הנ"ל וכאן כתוב בתי השן הרבה ע"כ דורש שאחאב בנה בתי השן לעצמו וגם לבניו ומאחר שמפורש שהיו לו שבעים בנים בשומרון ושבעים ביזרעאל א"כ מן הסתם שעשה כן לכולם וכמו מ"ש ואבדו בתי השן מדבר בבני אחאב גם מ"ש באותו פסוק והכיתי בית החורף על בית הקיץ ג"כ של בני אחאב. ודעת ר"י בר"ס לדרוש ע"פ מדה יו"ד בית החורף בית הקיץ בתי השן שנים הרי ד' פעמים בית שלכל אחד ד' בתים ומ"ש וספו בתים רבים על שאר בתים של הגדולים שבשומרון ורבנן דרשו שגם בתים רבים הכוונה על של בני אחאב:

**וכן הוא אומר.**צ"ל וכאן הוא אומר וכנ"ל שמקשה איזה רבותא היא שעשה לו שלמה כסא שן שבלי ספק שכל בית גדול הוא מכסא ותירץ ר' הושעיא שפי' גדול באיכותו כדמות מרכבה העליונה:

**כנגד ששה רקיעים.**במ"ר פי"ב סי' ג' וש"ג:

**ששה מצות.**ד"ר פ"ה סי' ו':

**הכרוז מכריז.**יתכן שפי' שנעשה הכסא במלאכת אלהות שהיה הכרוז יוצא מעצמו:

**ברביעית לא תטה.**עי' ד"ר שם בא"א ומש"ש:

**וכ"ה אומר וידות וכו'.**צ"ע איזה ראיה יש מכאן לענינו ויתכן שמביא ראיה שהיה במלאכה אלקות כמו בלוחות שכתוב בהם מזה ומזה הם כתובים ועי' לקמן פסוק מה זה ועל מה זה. ובמ"ר שם גירסא אחרת ע"ש:

**עלה שישק.**ויק"ר ריש פרשה כ' וכתב שם בשישק ואת הכל לקח:

**עשה מלחמה.**פי' פרעה וצ"ע מנין לו ומ"ש ונטלוהו ממנו פ' זרח הכושי נטלה מפרעה:

**עשה אסא מלחמה עם זרח.**ד"ה ב' י"ד ט"ו:

**וידות מזה ומזה אל מקום השבת.**ולא פי' איזה ידות היו אם של אדם או של איזה בריה ע"כ דורש שהידות היו של האריות והנשרים שהיו שם שהם הושיטו לו ידיהם וקבלוהו וזהו אל מקום השבת ופי' נפלא בפשט הכתוב ובמקרא אינו מפורש רק שהיו שם אריות ולא נשרים אך מאחר שר' אלעזר בר' יוסי ראה אותו הודיע לחכמים מה שראה:

**ומכרתי את הארץ ביד רעים.**לרעים היל"ל. ביד רעים משמע שיהיו בידיהם ורשותם ולא בהחלט וזה בדמיון אפוטרופוס ולא בדמיון קונה לצמיתות. ומ"ש ומכרתי את הארץ רומז לדברי המקובלים על מדה שנקראת ארץ:

**כורש ייחס שם מדינתו.**כמ"ש לעיל פסוק ויהי בימי ב' אחשורוש שלט בחצין שסובר שכורש הוא אחשורוש וראיה מפורשת ממ"ש עזרא ד' י"ב בשטנא שכתבו לאחשורוש שהוא ארתחששתא וכמ"ש לעיל פסוק ויהי ב' ואם כן הוא כורש והוא ארתחששתא והוא אחשורוש שכתוב שם יהודאי די סליקו מן לוותך עלינא וזה בהכרח בתחלת ימי כורש כמ"ש בריש עזרא ובסוף דה"ב וכמ"ש במדרש שי"ר פסוק פתחתי אני וכן בקה"ר פסוק תחלת דברי פיהו עי' מש"ש:

**בירושלים אשר ביהודה.**בריש עזרא:

**כיון שגמר שלש שנים.**כמ"ש מגלה י"א שחשב ששלמו השבעים שנה בשנה הג' ולא נגאלו וסבור שלא יגאלו עוד לעולם ועד שנה זו לא האמין בעצמו שיצליח במה שצוה לבטל:

**בלא כתר ובלא כסא.**הנה הכסא מפורש כאן כשבתו על כסא מלכותו עשה משתה. אך על הכתר צ"ע מנין לו. ואולי סובר שהכסא והכתר ענין אחד הוא שמי שאין לו כסא אין לו כתר:

**והמתין ארבע שנים.**כי המשתה וגזירת ושתי בשנת שלש למלכו ולקיחת אסתר בשנה שביעית למלכותו:

**עד שנמלך.**כמ"ש כי כן דבר המלך לפני כל יודעי דת ודין:

**שמן פקטים.**כאן צ"ל פי' שמן עכור כמ"ש במ"כ כמ"ש בהדיא בבא מציעא דף מ"ב פקטים שמן עכור:

**דכתיב ביה עשה משתה.**יתכן שדורש גז"ש כמ"ש ישעיה כ"ה ו' ועשה ה' צבאות בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממוחיים הרי שתיבת משתה כולל שמנים טובים ושמנים רעים:

**מעשרה מידות אלו.**קדושין דף מ"מ:

**והיה זה שלום העיר.**צ"ל שלום אשור וגו' ועי' איכה רבתי פסוק פרש רשת לרגלי וש"נ ומבואר ע"ש ותבין כאן:

**דיקומיוני ואגוסטיאני.**כל זה עד וטעם וגו' צ"ע מנין לו: