**במה השביעו.**עי' ויק"ר פ' ו' סי' ו' קה"ר פסוק וראיתי את כל מעשה:

**על מעוריהם.**מל' ותער כדה:

**אמרו מרודך בלאדן.**עיין כל זה שיר רבה פסוק כמעט שעברתי:

**הה"ד ויקרה העדיו מנה.**פסוק זה אמרו דניאל לבלשאצר על נבוכדנאצר כמפורש בדניאל ה' כל הענין אלא שחז"ל דקדקו שמאחר שבמקומו בדניאל ה' לא כתב כן על נ"נ רק בדניאל ה' כשאמר כל זה לבלשאצר ע"כ דורשים ע"פ מדה ט"ז מדבר שמיוחד במקומו שנבואה זו על בלשאצר ולא על נבוכדנאצר והכוונה שכל הפסוק על בלשאצר שכתוב כאן ולא שם וזהו מ"ש שם הנחת מן כורסיה וכו' ויקרא וכו':

**זה נבוכדנאצר.**כמ"ש חז"ל שנמשכה על כל המסיבה ג' מאות אמה. וכוונת הדרשה שתה אתה זה נבוכדנאצר ותיבת גם מרבה בלשאצר וכולם ע"י משתה. עי' לקמן פסוק ותמאן:

**מדקדקין בהון.**שאפילו העוללות שאין דרך בעלי הכרמים לבצרן ומניחים לעניים ונוגשי עמי לוקחים אפילו העוללות וכמ"ש אם בוצרים באו לא ישאירו עוללות:

**קדשים בהון.**נוהגים בהם מנהג קדשה ובקדשה מתעוללין:

**כבעל חוב.**כי בימי ישעיה לא משלו נשים בישראל דורש א"ת נשים אלא נושים:

**אנא מגדיר ית משתיהון.**עי' לקמן סוף הפסוק ותיבת אשית מלשון נשתה גבורתם מלשון כריתה. ומ"ש להתחמם פי' להתחזק ולהתגדל:

**ביהמ"ק הרב.**עי' מ"ש לעיל ריש פסוק בימים ההם בביאור:

**שהיית מונה לסעודת אנשים.**כוונתו למ"ש במכילתא יתרו פסוק בחודש השלישי שעד בנין הבית מנו ליציאת מצרים ואח"כ לבנין הבית לא זכו למנות לבנינו מונים לחורבנו לא זכו למנות לעצמם מונים לאחרים בשנת שתים לדריוש. וכאן בשנת שלש למלכו עשה מששה ולא די שמנו לסעודת אנשים אלא גם לסעודת נשים שהיה לנו מזה צרות ועונשים ובעונותינו הרבים גרמנו להטריח על רוה"ק לספר כל זאת:

**ראיתה כי אתה.**כך פי' ראית אתה כי עמל וכעס שעתיד לעשות עמל וכעס. ועכ"ז תביט לעשות בידיך תביט ברוה"ק לתת לו עפ"י יצחק ברכה זו:

**עליך יעזוב חלכה.**וס"ד יתום אתה היית עוזר. חלכה הם העניים והיתומים שבוטחים עליך ואמר יציל אתכם שאתם אומרים עליו שהיה עוזר ליתום ועני:

**אלא יתום.**ד"א הוא והובא כאן בשביל דרשה ב' על נבוכדנצר וושתי.

**אגוסטה במלכות שאינה שלה.**שהיא כשדית והיתה אגוסטא למלך מדי ופרס:

**הדין פסוקא ראש הסדר.**ויק"ר פרשה ג' סימן ה' ושם נרשם והסדרים שלהם אינם כסדרים שלנו שאצלם הסדרים כבני מערבא שהיו מסיימים התורה אחת לשלש שנים. ולפ"ז בא פסוק והנותרת ריש הסדר. ומנהג הדרשנים לדרוש על פסוק ראשון של הפרשה באריכות ופותח מפסוקים אחרים שבתנ"ך וחוזר לענין הפרשה:

**רשב"י ור"א.**ב"ר פ' ע"ט סי' ו':

**ספיקלא ואשתזבת.**בב"ר שם בהיפך ע"ש:

**תאמר שיש לי חלק עמהם.**דורש פסוק שהתחיל ממתים וגו' חלקם בחיים ולא חלקי לפי זה בודאי שחלקם של המוסרים נפשם על שמו הוא בחיי עולם אך מי יודע אם יש גם לי חלק עמהם וכמש"ל חלקם בחיים וכו'. והוקשה לו שמ"ש חלקם בחיים היינו לעולם הבא ומ"ש תמלא בטנם ע"כ בעוה"ז ואיך אמר וצפונך תמלא בטנם שמה שצפון להם בעוה"ב תמלא בטנם בעוה"ז ולא יתכן לפרש כן ע"כ דורש שמ"ש וצפונך אינו דברי דוד להקב"ה אלא תשובת הקב"ה לדוד על שאלתו ופי' וצפונך מה שאתה משאיר וצופן מעשרך יהיה די למלא בטנם שכולם חיים וניזונים בזכותיך ונתבשר דוד שזכותו גדול לפני הקב"ה:

**אבל אני בצדק.**ע"פ מדה ט'. מדקאמר אני בצדק משמע אבל הם לא בצדק ופי' שאלו שזכר ממתים ידך יקבלו חלקם בחיים בזכותך בגבורה וזרוע אך אני איני כדאי לזה אבל אני בצדקה שתעשה עמדי לעוה"ב וה"ג במדרש תהלים מזמור י"ז אבל אני איני בא לפניך אלא כעני המבקש צדקה שנאמר אני בצדק וגו':

**זה נבוכדנאצר.**ובשביל דרשה זאת הובא כל הענין לכאן:

**חלקם בארץ חלקם בחיים.**הם הרשעים שמקבלים שכרם בעוה"ז ואין להם חלק בעוה"ב וכמ"ש תמלא בטנם וא"כ מ"ש בחיים פי' בעוה"ז:

**למכעיסיו ק"ו.**אם כך לושתי ק"ו לאסתר גם יתכן שדורש ק"ו מכל המפורש בענין של אחשורוש שהוא בהפלגה גדולה עד מאד:

**ונם משתותא.**כצ"ל הגיע משתותא כמ"ש לעיל ריש פסוק זה מגדד משתותן:

**הגיעה מעת זמנה.**צ"ל הגיע עתה וזמנה למות ודורש גז"ש מן גם לאישה מה גם האמור שם שגרמה מיתה לאישה אף גם הנאמר כאן גם ושתי שגרמה מיתה לושתי:

**מצויה לקלקל.**אם תשב בדוחק מקום תתקלקל יותר:

**אין להם טובה.**עי' לעיל פסוק כשבת:

**קרא הקב"ה.**דורש מ"ש כטוב לב המלך שהוא משמש קודש כמ"ש בסוף פסוק הקודם ותיבת למהומן דורש נוטריקון למלאך חימה בחילוף ה' בחי"ת מאותיות אחה"ע:

**בזתא ואבגתא.**בוז ובזבוז כמ"ש יחזקאל כ"ה ז' ונתתיך לבג קרינן לבז:

**משחק אני.**שזהו ענין הבוז שישחק עליהם ע"י אנשים בזויים ושפלים העובדים בגתיות ואחורי הקורייס. ודורש זתר מלשון זית שעובד בגיתיות של זית וכרכס מלשון קורייס והם העובדים באריגת כלי קורייס. וכמ"ש ב"ר ריש פרשה מ"ט ד"ר פרשה ז' סי' י"א כלי קורייס. ועי' ב"ר פ' ע"א סי' ב' הגיתיות מאחורי הקורייס והם ב' דברים א' העוסקים בגיתיות והב' העוסקים באריגת הקורייס:

**כפרתן של ישראל.**פסוק זה מלמדנו זכותן וכפרתן של ישראל עי' שי"ר פסוק ברח דודי:

**וערומה.**כמ"ש לעיל ריש פ' ג' קודם פסוק גם ושתי וזהו מ"ש כאן להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא משמע כל גופה במראה לפניהם:

**אין הדיוט משתמש בבגדי מלכות.**וכמ"ש לעיל סוף פסוק גם ושתי שהגיע זמנה להגמם ולמות ואין שלטון ביום המות. וכמ"ש ד"ר פ"ט סי' ג' ומעתה היא ההדיוטות בלא כבוד כי מאני הם מכבדותא והעירום לאדם תכלית הבושת והבוז ואף כי במלכה כזו וביותר בכתר:

**שהם נוגעים בלבו.**דורש מ"ש בדבר המלך אשר ביד הסריסים קאי על ושתי ששלחה לו דברים נוגעים בלב המלך וכמ"ש באגדה דפרק א' דמגלה:

**אנדיתיקוס.**עי' ד"ר פ"ה סי' ו' מש"ש:

**בגוליהון במוקסיהון.**עי' ב"ר פ' ל"ו סי' ו' וש"נ:

**נערמו מים.**ערום מלבוש ואיך שייך זה במים ואם אינו ענין במים תנהו ענין במצרים שנעשו ערומים ע"י המים:

**אר"י וכו' קרא הקב"ה.**כמ"ש ר"י לעיל אמר למהומן נוטריקון למלאך חימה:

**שאינה שכיכה.**לקמן פסוק אחר הדברים: