**גדול כח הנביאים.**עי' ב"ר ריש פרשה כ"ז וש"נ ומבואר וע"ע במ"ר פרשה י"ט סי' ד':

**זה אדם הראשון.**לעיל פסוק החכמה תעוז וש"נ ומבואר:

**י"ג חופות.**עי' ב"ר ריש פרשה י"ח וש"נ ומבואר:

**למ"ט פנים טהור.**עי' במ"ר פרשה י"ט סי' ב':

**נעשו שונאים.**עי' מ"כ שצ"ל שנואים וזה ועוד פנים ישונה א"ת ישונה אלא ישונא. ודורש מלשון שינוי על שכתוב בשין ימנית ומלשון שנאה על שכתוב באל"ף:

**זה משה.**במ"ר פרשה י"ט סי' ד':

**פני מלך מלכי המלכים הקב"ה.**שי"ר פסוק יונתי. ובמד"ר פרשה י"ד סי' ו' וש"נ:

**אל תבהל.**וס"ד אל תעמוד בדבר רע ופי' שלא יעמוד ויפסוק אצל דבר רע וע"ז סובב הדרשה ועי' ירושלמי מגילה פרק ג' הלכה ז'. ד"ר ריש פרשה ד':

**מוסר ה' בני אל תמאס.**ואל תקוץ בתוכחתו אל תעשה אותה קוצים ד"א עמו אנכי בצרה עי' ד"ר שם. ושם מבואר:

**באשר דבר מלך שלטון.**ומי יאמר לו מה תעשה. ב"ר פרשה נ"ה סי' ג' ושם מבואר כל הענין וכאן צריך תיקון:

**במצות ביעור.**שזה היה י"ג ניסן כמפורש ויקראו סופרי המלך בחודש הראשון בשלשה עשר יום בו. ולערב בודקין את החמץ ואולי הכוונה כמבואר בש"ע שביום י"ג צריך לפנות כל החדרים. וכמ"ש ותבואנה נערות אסתר ויגידו לה הרי שהיא לא ידעה וכמ"ש ומאמר מרדכי אסתר עושה הרי ששמרה כל התורה וכל המצות:

**כי לכל חפץ.**לעיל פסוק אמרתי אני בלבי בסופו עי' מש"ש:

**אין אדם שליט ברוח.**ד"ר פ"ט סי' ג' וש"נ ומבואר ועי' במ"ר פרשה י"ד סי' ו' דרשה אחרת על זה:

**ולא ימלט רשע.**בזה שירשיע את הדיין לאמר שצריך דיין אחר בזה לא ימלט:

**ואין שלטון ביום המות.**לבטל הנבואות הקשות של מות:

**ואין משלחת.**שלא ילחמו כנגד נבואה של שלח מעל פני:

**ולא ימלט רשע.**שאומרים שלא יתקיים הנבואה בזה לא ימלטו:

**לפי שהיו לצנים.**פתיחתא י"ב דאיכה רבתי:

**ומפריזין באצבעותיהם.**ושם הגי' ומרמזין והמדרש הזה אומר דרשני בקרני. והקדים פסוק כ"ה לפסוק כ"ז ואמיתת הענין בזה שבדברים מעטים אלו הודיעונו ולמדונו אמיתת פירוש הפסוקים שנראים סותרים שביחזקאל י"ב פסוק כ"ב אמרו יארכו הימים ואבד כל חזון משמע שלא יתקיים כלל. ועל זה באה התשובה בפסוק כ"ג קרבו הימים ודבר כל חזון ומ"ש בפסוק כ"ה לא תמשך עוד נראה מיותר וסותר שהרי לא אמרו שימשך ויתקיים אלא שיאבד וע"ז כבר השיב בפסוק כ"ג כ"ד ע"כ דרשו שבהכרח שהיו שני מיני טענות מכיתות ודעות שונות. כת אחת הכחישו שיאבד החזון ולא יתקיימו כלל אחר שימשוך וכמ"ש ואבד כל חזון. וכת אחרת אמרו מ"ש בפסוק כ"ז החזון אשר הוא חוזה לימים רבים ולעתים רחוקות שלאחר ימים רבים עכ"פ יתקיים. ועל טענת ההכחשה באה התשובה בפסוק כ"ג כ"ד כנ"ל שלא יהיה חזון שוא. ועל טענת ההמשכה שבפסוק כ"ז על זה שייך מ"ש בפסוק כ"ה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי וזה אמיתת כוונת ר' חגי בשם ר"י לדרוש ע"פ מדה ל"א ומ"ש שלצני ישראל ממללים בפיהם ומרמזים. כוונת למ"ש ביחזקאל ל"ג פסוק למ"ד ואתה בן אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו (לרמוז על שני מיני כתות) לאמר באו נא ושמעו (היינו שהיינו מרמזים זה לזה) כי עגבים בפיהם (וזהו מ"ש שהיו לצנים) עד ובבואה הנה באה התשובה על שני הטענות הנ"ל דוק והתבונן בזה:

**אין אדם שליט ברוח כו'.**עי' ד"ר פרשה ט' סי' ג' השינויים והראיה על דרשה זו. והכוונה על בבל מדי מוקדון ושאר המלכיות הקדומות. והם היו מוקשי מות של ישראל שעליהם נאמר קדמוני מוקשי מות משלחת מלאכי רעים ועכ"ז נצטוינו שלא ללחום עמהם כי מן השמים היו:

**צר רוחו של אדם.**ב"ר פרשה י"ד סי' ד':

**קרוב לחמשים ושתים פעמים.**ב"ר פרשה צ"ו סי' ג'. ולא זכיתי למנותם וש"נ ומבואר:

**אמר הקב"ה למה.**פי' למה אני מצווה לגנזן בחיי משה כי משה מת בזמן מועט ויהיה כל מי שירש כבודו בנו או אחר יעשו מהחצוצרות כלי שיר של חולין לתקוע בפניהם לא יעשה כן. ועי' ב"ר שם:

**לרע לו.**ולא פירש למי אם להשולט אם להנשלט ודורש שלכך סתם כי לפעמים כך ולפעמים כך:

**אין לך שהוא חייב.**ב"ר פרשה כ"ו בסימן ז' ושם מבואר כל הענין:

**ובכן ראיתי רשעים קבורים.**משמע שתחלה מתו ונקברו ואח"כ חיו ובאו וזהו ששואל והולך:

**לא היו אלא צדיקים.**שמאחר שזכו שיחיו הרי שהיו צדיקים ובפדר"א פ' ל"ג איתא בהדיא שעל שהשתחוו לעבודת כוכבים ע"כ נהרגו כלם ויתכן שמ"ש שהיו כלם צדיקים על דרך שאמרו על פסוק נתנו את נבלת עבדיך וגו' בשר חסידיך שאחר שנהרגו ונעשה בהם דין שמים קורא אותם עבדיך וחסידיך:

**צדקיהו בן כנענה.**צ"ע מנין שחי' ואולי דורש שמ"ש ויהי הם קוברים איש שהוא צדקיהו בן כנענה שהיה בימי אחאב מנביאי שקר ומת אחר מות אלישע וכדמפרש והולך שתיה ועמד רק לשעה שיפרוש מאלישע הצדיק וצ"ע:

ישהבל אשר נעשה על הארץ. אשר יש צדיקים שמגיע עליהם כמעשה הרשעים וגו' ודורש אשר מלשון אשרי כמ"ש אשרי האיש וכמ"ש ב"ר סוף פרשה צ' אשר בהם המאושרים שבהם ומ"ש ויש רשעים דורש ויש נוטריקון ו"י י"ש:

**שינה בעיניו אינו רואה.**ואי כפשוטו איך יראה השינה של עיניו שהשינה הוא דבר שאינו נראה ע"כ דורש מלשון שינוי מרע לטוב:

**שני דברים וכו' קרובים וכו'.**כוונת המאמר כי שני דברים אלו אם האחד קרוב השני רחוק אם התשובה קרובה המיתה רחוקה ואם התשובה רחוקה המיתה קרובה וכמ"ש אם אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה. שובו שובו וגו' ולמה תמותו והלשון צריך תיקון והגה"ה:

**וראיתי את כל מעשה האלהים.**ודורש על התורה והלוחות כמ"ש והלוחות מעשה אלהים המה:

**ולעמוד על דברי התורה.**לעמוד ולהגיע לסוף טעמם שיוכל לעשות כפי טעם המצוה ולהתחכם לעשות שלא כפי הנראה מפשט הצווי כמו שאול בעמלק כמ"ש לעיל פסוק אל תהי צדיק הרבה:

**גם אם יאמר החכם.**מכל אדם זה שלמה אם יאמר להתחכם ולדעת עומק דעת התורה לעשות כפי חכמתו לא יוכל למצוא:

**הנותן רוזנים לאין.**שופטי ארץ כתוהו עשה. רוזנים לאין זה משה שופטי ארץ כתוהו עשה זה שלמה: