**וגם אל שופטיהם לא שמעו.**צ"ע איזה ראיה היא ששופטיו צריכים להשפט שבפסוק זה אינו מבואר רק שהם לא שמעו אל השופט ונראה דדייק שבפסוק ט"ז כתוב ויקם ה' שופטים ויושיעם מיד שוסיהם כי זנו וגו' ואח"כ בפסוק י"ח כתוב וכי הקים ה' להם שופטים והי' ה' עם השופט והושיעם מיד אויביהם בכל ימי השופט והיה במות השופט ישובו והשחיתו מאבותם והם שני כתובים מכחישים בפסוק ט"ז כתוב שלא שמעו אל השופט משמע בחייו לא שמעו לו ואח"כ בפסוק י"ח משמע שבחייו שמעו לו רק במות השופט ישובו להשחית ושאר הדקדוקים למעיין ע"כ דורש שהיו שני מיני שופטים. הא' שופטים שהושיעום רק פעם ראשון ולא כל ימיהם כי לא היה ה' עם השופט באלו כתוב וגם אל שופטיהם לא שמעו כי זנו שהשופטים עצמם זנו ובאלו כתיב לשון רבים שהיו רבים בדור אחד ע"כ לא שמעו ולא קבלו תוכחתם ואח"כ אמר וכי הקים ה' להם שופטים והיה ה' עם השופט לשון יחיד והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט וגו' והיה במות השופט ישובו והשחיתו אך בחייו שמעו לו ודו"ק:

**ומי היו.**לפרש ויהי בימי שפוט השופטים משמע ששפטו שני שופטים ביחד:

**ברק ודבורה.**שהיו בזמן אחד כמ"ש בשופטים ד' ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שופטה וגו' ותשלח ותקרא את ברק וגו':

**שמגר ואהוד.**שכתוב בשופטים סוף ג' ואחריו היה שמגר בן ענת היינו אחר אהוד ואח"כ כתוב ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ואהוד מת לא אמר ושמגר מת הרי דשמגר היה בימי אהוד והיו שניהם יחד ועי' בסדר עולם פרק י"ב ואחריו אהוד בן גרא פ' שנה בימיו היה שמגר בסוף ימיו ואותו הפרק בימי עגלון היה ויהי בימי שפוט השופטים וכו' ע"ש ביתר ביאור:

**דבורה וברק ויעל.**כמ"ש בשירת דבורה בימי שמגר בן ענת בימי יעל משמע שגם יעל שופטת כמו שמגר ומה שלא חשב שמגר שלא הצליח עוד רק בפעם הראשון ולא נזכר בשירה רק לרעה חדלו ארחות וגו' חדלו פרזון וגו' רק יעל הצליחה כמ"ש תבורך מנשים יעל:

**כי זנתה אמם.**הובישה הורתם ודורש אמם על בני כנסיה שלהם כמ"ש בתרגום יונתן כנישתהון הם עמי הארץ שזונים כשהובישה הורתם הם הת"ח המורים בתורה ואינם מקיימים:

**וכי חכמתו של ר"ע שהיה מסכן.**עי' קהלת רבה פי"ב פסוק וחכמת המסכן:

**שמשון הלך אחר עיניו.**והיה שופט את ישראל ואיך היה יכול להוכיח שלא ילכו בתאוות לבם וכמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם והוא בעצמו הלך אחר עיניו וע"כ לקח אשה מבנות פלשתים:

**ויעש אותו גדעון לאפוד.**וס"ד ויזנו כל ישראל אחריו שם:

**ואם שיקר קרוי חמשה שמות.**המבוארים שנקרא בהם דיין רע וגורם לחמשה דברים האמורים בדיין רע:

**וכתוב בא זדון.**עי' ב"ר סוף פרשה ס"ג:

**האזכה במאזני רשע.**וס"ד ובכיס אבני מרמה. אלא ובכיס אבני וכו' לא די שאינו זוכה כלום אלא שנעשה כיסו ריקם ומרמה ועי' תנחומא תצא סי' ח':

**ברכות מברכות.**פירוש מעשים טובים שראויים לברכה נאמרו בלשון ברכה. ומעשים רעים שראויים לקללה נאמרו בלשון קללה:

**לא תעשו לכם.**קללה והבטחה של עניות:

**עשרה רעבון.**ב"ר פרשה כ"ה סי' ג' ופרשה ס"ד סי' ב':

**ואחד בימי אליהו.**כאן הוחלפו המאמרים גם חסר וכצ"ל ואחד בימי דוד שנאמר מ"ב כ"א ויהי רעב בימי דוד ג' שנים ואחד בימי אליהו שנאמר חי ה' אשר עמדתי לפניו אם יהיו השנים האלה טל ומטר ואחד בימי אלישע שנאמר ויהי רעב גדול בשומרון וכ"ה שם ושם בב"ר גם אל שפוט השופטים מקומו שם ושם קודם דוד אלא כאן שהוא מקומו חושבו לבסוף כדרך המדרש שהדבר העקרי דורשו בסוף. אלא דמ"ש ואחד שמתגלגל ובא דהיינו לעתיד לבא חושבו בעשירי:

**ראוי לבא בימי שאול.**שהרי בחטא שאול בא הרעב כמ"ש ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים וגו':

**כולם לא באו.**כ"ה גם בב"ר פרשה ס"ד שם ותיבת כולם יתפרש בדוחק על כל הג' שנים ועי' ב"ר פרשה כ"ה שם גירסא אחרת:

**מביא יתד ותוקעה.**חסר וצ"ל ותולה עצמו בה ואח"כ ותולה קופתו כ"ה בב"ר שם ושם כך כאן שקל כח בני הדור שיכולים לשאת:

**שנים באו בימי אדם הראשון.**צ"ל בימי אברהם ועי' מ"כ בב"ר פרשה כ"ה:

**מ"ב היו ונעשו מ"א.**צ"ע מנין לו:

**לא יצא ישראל חו"ל.**ואבימלך יצא לפיכך נענש ב"ר שם:

**בשעת הדבר.**כמ"ש ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר וכמ"ש חבי כמעט רגע עד יעבור זעם. בשעת מלחמה כמ"ש ויקרא כ"ו כ"ה והבאתי עליכם חרב ונאספתם אל עריכם וכמ"ש בירמיה ח' י"ד האספו ונבואה אל ערי המבצר:

**ובשעת רעבון פזר.**כמ"ש מלכים ב' ח' שאמר אלישע לשונמית וגורי באשר תגורי כי קרא ה' לרעב וגו' ותגר בארץ פלשתי שבע שנים:

**שהפיל לבן.**שאם היה איש קטן כאחד העם לא היה נענש אלא על שהיה איש גדול תלו בטחונם בו:

**וילך איש גרדום.**הוקשה לו מ"ש וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו כך היל"ל וילך איש ואשתו ושני בניו מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב ע"כ דורש שלכך נתקו הכתוב לעצמו שמיד בצאתו חשבו לשיריים וגרדומים ומופסק מכל אשר לו כמו גרדומי ציצית:

**סוסיהם פרדיהם.**כשעלו מן הגולה בימי עזרא כמ"ש עזרא ב' פסוק ס"ה:

**אלא להלן ע"י שהיו.**כאן במדרש דפוס פרד"א חסר וכצ"ל ע"י שהיו באים מחו"ל לארץ יחס הכתוב ממונם וכאן ע"י שהיו יוצאים מהארץ לחו"ל וכו':

**אר"ל כ"מ.**אסתר רבה פסוק בימי ב':